top of page
  • ד"ר בל יוסף

כנסת.IL - הצעה למנגנון שיתוף ציבור בחקיקה

שנת 2023 הייתה שנה סוערת במיוחד עבור מדינת ישראל – בראש ובראשונה בגלל מלחמת 7 באוקטובר, אשר גרמה לאבידות נוראיות לצד אזרחים ואזרחיות שעודם מוחזקים בידי חמאס. השבר הגדול הוביל בין היתר גם לחשיבה מחודשת על החוזה החברתי שבין הפרט למדינה. אך עוד טרם פרצה, במשך תשעה חודשים סערה המדינה באופן חסר תקדים.


מאת ד״ר בל יוסף ינואר 2024


להורדת המאמר המלא >>>


כנסתIL להפצה
.pdf
Download PDF • 6.97MB





 

תקציר

שנת 2023 הייתה שנה סוערת במיוחד עבור מדינת ישראל – בראש ובראשונה בגלל מלחמת 7 באוקטובר, אשר גרמה לאבידות נוראיות לצד אזרחים ואזרחיות שעודם מוחזקים בידי חמאס. השבר הגדול הוביל בין היתר גם לחשיבה מחודשת על החוזה החברתי שבין הפרט למדינה. אך עוד טרם פרצה, במשך תשעה חודשים סערה המדינה באופן חסר תקדים. זאת, לאחר שבינואר אשתקד הניחה הממשלה על השולחן רפורמה רחבת-היקף, המבקשת לשנות באופן יסודי את ההסדרים הקיימים בכל הנוגע למערכת המשפט וליחסים בין רשויות השלטון במדינה. רפורמה זו עוררה מחלוקת ציבורית עמוקה, ואף שהיא קודמה במסדרונות הכנסת, במרכז השיח סביבה היו שני שחקנים אחרים: הממשלה ובית המשפט.


אמון הציבור הישראלי במערכות השלטון כולן מצוי בשפל של כל הזמנים. נכון לשנת 2023, הממשלה זוכה ל-23% אמון בקרב הציבור הכללי; הכנסת ל-15%; והמפלגות ל-9%. אנו מצויים בתקופה בה הגירעון הדמוקרטי ומשבר הייצוג מורגשים ביתר שאת והעם מטיל ספק ביכולות של נציגיו ומפקפק בכוונותיהם. בכנסת, כך מספרים אנשי ממשל, אבדה השכינה. במות ההשפעה שנותרו לאזרחים הם רק הרחוב והרשתות החברתיות. האחרונות מהוות, במקרים רבים, שחקן מסוכן שמקדם הקצנה של דעות, הסתה וקיטוב.


מתוך מציאות זו, ובמטרה להעניק חיים וחיוניות מחודשת לכנסת ולחבר את הציבור לעשייה החקיקתית, נייר זה מציע לרתום טכנולוגיות מבוססות וחדשניות כדי להגביר השתתפות של אזרחים ואזרחיות בהליך החקיקה, לחזק את הקשר שלהם עם הכנסת והמחוקקים – ובכך להחזיר למשכן את מעמדו כבית העם.


ההצעה מתבססת על הקמת פורטל חדש שיגביר השתתפות אזרחית בחקיקה, וכך להצטרף למגמה הולכת ומתגברת בעולם המערבי. פורטל כזה יאפשר לחברי וחברות הכנסת וצוותי הוועדות לקבל מהציבור מידע רלוונטי לעבודת החקיקה. הציבור יוכל להאיר את עיני המחוקקים ואנשי המקצוע שמלווים אותם בחקיקה לגבי סוגיות שייתכן כי לא הכירו או הבחינו בהן. הציבור יוכל להצביע על השלכות פוטנציאליות של ההסדרים המוצעים ולהמחיש לחברי הכנסת את המשמעויות של הבחירות שהם עושים. סמכות החקיקה תיוותר, עם זאת, בידי חברי הכנסת ובידיהם בלבד.


מיסוד של מנגנון מקוון לשיתוף ציבור בהליך החקיקה הוא בעל מספר יתרונות מובהקים: הוא יוכל לתרום לדמוקרטיה במובנה המהותי ביותר, בכך שיהפוך את האזרחים למשתתפים בתהליך קביעת המדיניות; הוא יבטיח כי החקיקה חושלה דרך יותר מעגלים ומסננים ציבוריים, דבר שצפוי להפוך אותה לטובה יותר; הוא ירתום את הטכנולוגיה, במקום לפגר אחריה, וימקם את הכנסת בלב זירת השיח הציבורי; הוא יעלה את אמון הציבור בכנסת וישיא לגיטימיות רבה יותר להליך החקיקה ולחוקים שהם תוצריו; הוא יתרום לשיכוך משבר הייצוג אותו חווים אזרחים רבים בעצימות רבה. הוא יהווה שלב בהשבת הכנסת למקומה הטבעי: כמגדלור העם.


לבחירה בפלטפורמה דיגיטלית יש יתרונות משל עצמה: הטכנולוגיה תאפשר ביתר קלות להזרים לבית המחוקקים את אותו מידע חשוב שיטייב את החקיקה; בנוסף, הטכנולוגיה מסייעת לפשט תהליכים ולהוזיל עלויות ומשאבים, ובכך למנוע מראש השתת עלויות, עומס וסרבול של תהליך החקיקה; השתתפות ציבורית באמצעים טכנולוגיים גם הופכת את ההשתתפות לנגישה יותר, המאפשרת לכל פרט להשתתף בהליך עיצוב המדיניות מהמחשב שבביתו או מהמכשיר הנייד שבכיסו.


הנייר מציע הסדרה – בתחילה בצורה ניסיונית (פיילוט) ובהמשך בצורה קבועה – של מנגנון שיתוף ציבור בחקיקה והפיכתו כחלק מהליך בחקיקה באמצעות הפלטפורמה של אתר הכנסת. באמצעות רתימה של כלים טכנולוגיים שונים, ועל יסוד רעיוני של תפיסות השתתפותיות של דמוקרטיה המאפיינת את הכתיבה המחקרית העכשווית, מוצע לאפשר לציבור להעיר על הצעות חוק שנדונות בכנסת. המנגנון המוצע יהיה וולונטרי משני צידיו: הן באשר לרצון הציבור להשתתף, והן באשר לאופן שבו חברי וחברות הכנסת יבחרו ליישם את הערות הציבור. מנגנונים מבוססי בינה מלאכותית יוכלו לתרום לתהליך, לסנן את המידע, להדגיש נקודות חשובות בו, לרכז אותו, ולהנגיש אותו לחברי הכנסת.


הנייר נפתח במבוא, אשר פורש את התשתית להצעה זו –אמון ציבורי נמוך בכנסת ומשבר ייצוג. מתוך הבעיה תוגדר מטרת המנגנון: רתימת הטכנולוגיה לטובת הממשל ולטובת הציבור על-מנת לעודד השתתפות אזרחית, להגביר אמון ציבורי ולחזק את הייצוגיות של הכנסת, מבלי להוביל לעומס-יתר או סרבול-יתר של הליך החקיקה או לפגוע בשיטות העבודה הקיימות.


עיקרי ההצעה ומדדי ההצלחה שלה מפורטים להלן במבוא. לאחר מכן יתואר המצב הקיים כיום בכנסת, עם התפתחות מאגרי המידע הפרלמנטריים הנרחבים והחשובים בעשור האחרון, המאפשרים מידה רבה מאוד של שקיפות כלפי הציבור בנוגע להליכי החקיקה. עם זאת, היכולת של הכנסת לספוג מידע כלפי פנים עדיין חסרה מאוד, וההצעה המונחת כאן מבקשת להמשיך את המהלך החשוב שהחל. לאחר מכן, יוצג פרק עיוני על השתתפות אזרחית, ההצדקות לה והביקורות נגדה. ביקורות אלה משמשות בהמשך על-מנת לדייק את ההסדרים המוצעים במנגנון שיתוף הציבור. הדיון העוקב עוסק בחשיבות של תגובתיות טכנולוגית: בשנים האחרונות החל מהלך שבו פרלמנטים ברחבי העולם רתמו טכנולוגיה לצרכי קידום מדיניות ציבורית נכונה, וחלק זה מסביר כיצד מהלכים אלה סייעו למימוש המטרה בדרכים שונות. לאחר מכן תמוקד העדשה במנגנוני שיתוף ציבור, תוך מבט על פרקטיקות מקבילות בעולם ומה ניתן ללמוד מהן עת מעצבים הסדר ישראלי לשיתוף ציבור בחקיקה. נכון לעת הזו, ב-59 מדינות בעולם קיימת אפשרות להגיב על חקיקה באתר הפרלמנט. המחקר מתמקד במספר מודלים שונים המקיימים זאת בדרכים שונות ומחלץ מהם תובנות רלוונטיות לאופן היישום המודל בישראל.


על-בסיס כל אלה, מוצעות המלצות מפורטות כיצד יש לעצב את מנגנון שיתוף הציבור בחקיקה. פורטל שיתוף הציבור יהווה ממשק (או בשפה המקצועית, "ישות") בתוך אתר הכנסת, ובפרט בתוך פורטל הוועדות שבאתר הכנסת. הוא יאפשר לאזרחים ואזרחיות להעיר על כל הצעת חוק שעתידה להיות נדונה באחת מוועדות הכנסת בהכנה לקריאה שנייה.


ההצעה מתמקדת בעיצוב משוכלל של פורטל הוועדה, הכולל את אופן הפנייה, צמצום ניכר של חסמים דיגיטליים (דרישת הזדהות מינימלית; אי-שמירת הנתונים בצמידות לפרטי המגישים), תיחום מועד הפנייה, אופן הפרסום של הפנייה, הצעת שאלות לדיון ועוד. עיצוב זה נועד להפוך את הפורטל לכלי איכותי להגברת השתתפות אזרחית בחקיקה, ולסייע לכנסת לחזור להיות זירה מרכזית, המייצגת את קולות האזרחים המעוניינים ואשר מאפשרת להם להשמיע את קולם, תוך שהיא קשובה להם. עיצוב זה נשען על הרצון להאדיר השתתפות אזרחית, בשל התרומה הדמוקרטית האדירה שלה, אך בד בבד לרכך ולצמצם ככל הניתן את החסרונות הנובעים מהשתתפות אזרחית בגיבוש מדיניות. התהליך מוצע תוך הגנה על פרטיות האזרחים וביטחון המידע העובר בפורטל. בממשק יעשה שימוש במנגנוני בינה מלאכותית במטרה לסנן את הפניות השונות, להדגיש ולרכז אותן.


 

לקריאה נוספת:



 

עיקרי ההמלצות:


  • ראשית, יוקם ממשק טכנולוגי חדש באתר הכנסת אשר יאפשר להגיש פניות מטעם הציבור בנוגע להליכי חקיקה. ממשק זה, יש להדגיש, לא יחליף את מקומם וסמכותם של חברי הכנסת בהליך החקיקה, ויוותר וולונטרי בלבד.

  • כל הצעת חוק המצויה לאחר קריאה ראשונה ועד הדיון הראשון בקריאה השנייה תהיה פתוחה להערות הציבור. הפניות תגענה לוועדות, שם הן יעברו סינון כפול – סינון אנושי על-ידי בעל מקצוע וסינון מובנה בינה מלאכותית. מערכת הסינון הטכנולוגית לא רק תסנן פניות לא ראויות או מידע כפול, אלא תאפשר להדגיש מידע בעל חשיבות מיוחדת, לרכז את הפניות ולהנגיש אותן לחברי הכנסת.

  • ניהול הפניות יתבסס על טופס דיגיטלי מקוצר ולצדו אפשרות לצרף מסמך. הוא יאפשר הגשת פנייה אחת בלבד, על-מנת למנוע עומס והצפת מידע. במקרים שבהם יהיה ערך ניכר בפנייה, ניתן יהיה ליצור קשר עם הפונה ולהזמין אותו להרחיב על דבריו, או אף להגיע לדיוני הוועדה.

  • לצד הפנייה העניינית בנוגע להצעת החוק, הציבור יוכל להעלות שאלות בנוגע להן. חברי הכנסת יוכלו להציג את השאלות במהלך הדיונים בוועדה או במליאה.

  • המערכת תעוצב באופן שמגן על פרטיות הפונים, ומונע פרסום של מידע פרטי או חסוי.

  • את המנגנון מומלץ לעגן בתקנון הכנסת וללוותו בקמפיין ציבורי והסברתי מתאים.


להורדת המאמר המלא >>>


כנסתIL להפצה
.pdf
Download PDF • 6.97MB


ד"ר בל יוסף

חוקרת בכירה בתוכנית "כללי המשחק של הדמוקרטיה" במכון תַּכְלִית, חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page