״זיכרון בסלון״ בבית תכלית
.jpeg)
בערב יום השואה אירחנו במסגרת מיזם זיכרון בסלון את שורד השואה מרדכי גדרון, ניצול שואה בן 92 מהונגריה, אשר שרד את אושוויץ ועלה עם אביו לישראל אחרי קום המדינה.
גדרון סיפר שחבריו והוא במחנה לא ידעו לאן מוליכים את כולם, ושהיו שמועות שממיתים אותם בגז ואז שורפים את הגופות בקרימרטוריום.
״אנחנו לא האמנו לזה.
אנחנו שגדלנו על התרבות הגרמנית לא האמנו שזה אפשרי,
ממש לא יכולנו להאמין שיעשו דבר כזה.
אבל עשו״
אמר גידרון בכאב.
בסיום עדותו המטלטלת והמרגשת של גדרון, סיימנו את הערב עם דבריהם העוצמתיים של חבר הכנסת יולי אדלשטיין וחבר הכנסת גדי אייזנקוט, אשר כיבדו אותנו בנוכחותם. השניים דיברו על מנהיגות, אחדות ופשרות.
אדלשטיין תהה איך ייתכן שהיום מנהיגות אינה נתפסת בהכרח כמנהיגות מאחדת, שהרי מנהיגות בבסיסה אמורה להיות כזו המאחדת בין החלקים.
הוסיף ואמר שלמרות שהחיים האישיים שלנו מלאי פשרות, בשיח הציבורי אדם שלא בשיח הקצוות,
כבר נחשב אדם ללא דעה,
״פרווה״.
ואילו לדעתו קיצוני הוא זה שאין לו זהות, פחדן ללא זהות, ולכן הוא נבנה על תקיפת האחר, ודווקא מי שיש לו זהות משלו יכול לקבל את העובדה שיש למישהו אחר זהות אחרת משלו.
חבר הכנסת אייזנקוט אמר כי ״"אלה ימים שצריכים להביא לחשבון נפש ועדכון גרסה לגרסה שהשתבשה באופן שבו מדינת ישראל מובלת בשנים האחרונות״, והוסיף שמנהיגות בעייניו זו החובה של מנהיגים לומר אמת,
החובה של מנהיגים להתוות דרך,
והחובה של מנהיגים לתת תקווה.
דבריו של יניב כהן, ראש המכון, מסכמים את התחושה שיצאנו איתה ביום כואב ומשמעותי זה:
“אני מרגיש את כובד האחריות שיש עלינו ועל כל אחד מאיתנו בחברה הישראלית.
יש לנו חובה לשמור על הבית הזה ולהתאמץ שלא ייקרע"
