עו"ד יניב כהן, ראש תכלית, המכון למדיניות ישראלית: "זכות הקיום של בית המשפט בחברה דמוקרטית מושתת במידה מרובה על אמון הציבור. אמון שנבנה בין היתר על שקיפות, ודאות והגדרת כללי המשחק״.
מאת יאיר אלטמן
ישראל היום | 28.03.2022
שר המשפטים גיבש את הצעתו יחד עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מתוך ראיה משותפת בדבר חשיבות השקיפות • בחירת המועמדים שתכלול את מרכיב השימוע הפומבי, תחול כבר על המועמדים לביהמ״ש העליון שצפויים להבחר על ידי הוועדהיו״ר הוועדה לבחירת שופטים, השר גדעון סער, יביא לישיבתה הקרובה של הוועדה את הצעתו לשימוע פומבי למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון.
הפומביות תחול על מעמד הראיונות של המועמדים בפני ועדת המשנה של הוועדה (שבה משתתפים בד״כ, כשמדובר בראיונות למועמדים לבית המשפט העליון, כלל חברי הוועדה). לפי הצעתו של שר המשפטים יועברו הראיונות לציבור בשידור חי טלוויזיוני.
שר המשפטים גיבש את הצעתו לאחר שיח עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ועל דעתה, מתוך ראיה משותפת בדבר חשיבות השקיפות. בכוונת השר להביא את הצעת ההחלטה לישיבת הוועדה לבחירת שופטים הקרובה ולשנות את כללי השפיטה בהקשר זה.
בחירת המועמדים שתכלול את מרכיב השימוע הפומבי תחול כבר על המועמדים לביהמ״ש העליון שצפויים להבחר על ידי הוועדה מכאן והלאה.
גדעון סער אמר: "המרכיב הפומבי בהליך הבחירה והשקיפות שלו יתרמו משמעותית להגברת אמון הציבור בהליך הבחירה לערכאת השיפוט העליונה שלנו. מעמדו של בית המשפט העליון, העובדה כי הכרעותיו מהוות תקדים מחייב למערכת השיפוטית כולה והיקף עיסוקו בנושאים בעלי חשיבות ציבורית מבססים את הצורך במימד פומבי בחלק מהליך הבחירה.
לקריאה נוספת:
"במשך שנים רבות פעלתי לקדם שינוי זה והגשתי - החל מהכנסת ה-16 - הצעות חוק בענין זה בכנסות רבות. עתה בשלה העת לביצוע המהלך בדרך המלך שהיא באמצעות החלטת הועדה לבחירת שופטים עצמה, בראשה אני עומד היום, על פי סמכותה כחוק", אמר.
עו"ד יניב כהן, ראש תכלית, המכון למדיניות ישראלית, מסר: "זכות הקיום של בית המשפט בחברה דמוקרטית מושתת במידה מרובה על אמון הציבור. אמון שנבנה בין היתר על שקיפות, ודאות והגדרת כללי המשחק. החלטת שר המשפטים בנושא שקיפות השימוע לשופטי העליון, מראה שגם בבית המשפט העליון וגם בממשלה מבינים את זה לעומק. פסיקת בג"צ בנושא גולדרייך, מבהירה לכולנו, שיש עוד הרבה עבודה לפנינו, בעיקר בהגדרת כללי המשחק. מתי בית המשפט יכול להתערב בהחלטות מינהליות ובהחלטות ממשלה ובחקיקה? באילו עילות? מתי יכול המחוקק להגיד לבית המשפט- עד כאן, ואיך בכלל? בלי ההגדרות האלה של כללי המשחק הדמוקרטי, נמצא מהר מאוד את מערכת המשפט היקרה שלנו מאבדת לגיטימיות ואמון, וניתן כוח בידיהם של אלו שמבקשים לזרוע כאוס במערכת הישראלית".
Comments