top of page
  • אתר וואלה!

בחסות המלחמה: צה"ל והשב"כ מבקשים אישור לחדירה למצלמות אבטחה - ללא ידיעת בעליהן

משרד הביטחון פרסם תזכיר חוק במסגרת תקנות החירום, שיאשר לחיילים ולעובדי שב"כ לחדור למצלמות אבטחה פרטיות ולבחון את צילומיהן ללא ידיעת הבעלים


מאת ניב ליליאן

וואלה | 07.11.2023





בחסות המצב המיוחד שהכריז עליו שר הביטחון ותחת תקנות שעת חירום, הגיש היום (שני) משרד הביטחון תזכיר להוראת שעה, שתאפשר לחיילי צה"ל ולעובדי שירות הביטחון הכללי לחדור למה שהם מכנים "מצלמה נייחת" (קרי, מצלמת אבטחה), ולבצע פעולות בחומר הנאסף, גם ללא ידיעת בעלי המצלמה.


בחסות המצב המיוחד שהכריז עליו שר הביטחון ותחת תקנות שעת חירום, הגיש היום (שני) משרד הביטחון תזכיר להוראת שעה, שתאפשר לחיילי צה"ל ולעובדי שירות הביטחון הכללי לחדור למה שהם מכנים "מצלמה נייחת" (קרי, מצלמת אבטחה), ולבצע פעולות בחומר הנאסף, גם ללא ידיעת בעלי המצלמה.


על פי נוסח התזכיר, קצין צה"ל, יוכל להסמיך חיילים בצה"ל לצבע "חדירה ופעולה בחומר המחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת". לא ברור מנוסח התזכיר האם מדובר רק במצלמות אבטחה או שמא גם מצלמות רשת המחוברות למחשבים אישיים ובכלל - וכל זאת, ללא פיקוח שיפוטי או מתן צו של בית משפט. תזכיר הצעת החוק מבקש להתקין את התקנות הפולשניות הללו כהוראת שעה לחצי שנה.


תזכיר החוק, מלבד ציון האירועים החמורים שאירעו בדרום ב-7 באוקטובר והיציאה למבצע צבאי נרחב בעקבותיהם, לא נותן צידוק ממשי לבקשה החריגה. זאת במיוחד שהסיכוי לשימוש ברעה בה הוא גבוה וללא מתן צו או פיקוח שיפוטי (תארו לעצמכם שקצין יסמיך חיילים לחדור ולאסוף חומרים ממצלמות המתעדות אנשים במצבים אינטימיים ללא ידיעתם, לדוגמא).


העמימות של לשון התזכיר, השימוש, הייעוד והאחסון של החומרים הנאספים וכיצד יישמרו, מדאיגים אף הם. העובדה שאנשי שירות הביטחון הכללי וחיילי צה"ל יוכלו לעשות זאת גם מבלי ידיעת בעלי המצלמות שאליהן יחדרו - מטרידה, זאת לצד המשך החריג שהתבקש להוראת השעה, של חצי שנה, שנראה ממושך יחסית לחומרת הפגיעה בפרטיות האזרחים.


החוק רומז, לכאורה, שההסמכה החריגה תשמש לאיתור החטופים שהיא מטרה ראויה - ברם, היעדר הפירוט של מנגנון פיקוח, הסדרת אחסון החומרים, הפיקוח על שמירתם ותחולת השימוש בהם עלול להפוך את התזכיר במתכונתו הנוכחית לבעייתית.


ד"ר טל מימרן ממכון תכלית למדיניות ישראלית, אומר בשיחה עם וואלה! טכנולוגיה כי "התקנות הנוכחיות אינן מחייבות את גופי הביטחון לפנות קודם לבעל המצלמה. כמובן שבמקרה של אירוע מתגלגל אין מקום לחובת הודעה, אבל חשוב להגביל את זכות הגישה הייחודית הזו לנסיבות שיצדיקו אותה. יש גם להגדיר מנגנון הודעה בדיעבד אשר ירכך את הפגיעה בפרטיות שלנו".

 

לקריאה נוספת:




 

"ניתן להצדיק את התקנות במקרה של אסון רב נפגעים או מצב חירום שדורש מענה מיידי לצורך הגנה על חיי אדם. אבל חשוב להגביל את זכות הגישה הייחודית הזו לנסיבות אשר יצדיקו אותה. ישנו חשש של מדרון חלקלק אשר ישחק עד דק את הזכות לפרטיות בישראל או את מה שנותר ממנה, לאחר שנים קשות שכללו, בין היתר, את משבר הקורונה והשפעותיו מרחיקות הלכת בתחום זה".


"בתקופת משבר הקורונה (לדוגמא) ניתנה הסמכה לביצוע איכוני שב"כ, אולם למרות שהתכלית המשמעותית מאחורי מתן ההסמכה הייתה ברורה, התגלה כי גם לאחר מקרה החירום הבריאותי השב"כ המשיך להשתמש באותו כלי. עלינו לשים לב להשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה בפרטיות שלנו, גם בעת המורכבת הנוכחית. חשוב לוודא כי סמכות מרחיקת לכת שכזו תהיה שמורה למקרים חריגים", אומר ד"ר מימרן.


עורך הדין אלדד בן-גיורא מהתנועה לזכויות דיגיטליות מוסיף על הדברים: "מדובר בתקנות המאפשרות חדירה בלתי מידתית לחומרי מחשב ולמצלמות בבעלות פרטית, בהסמכת אנשי צבא ושב"כ. דבר שבאופן מובנה מהווה פגיעה בזכויות, ללא דחיפות ולא בהכרח בחיוניות הנדרשת לכך. כל זאת, ללא מעורבות או צורך בפניה לבית המשפט למתן צו, ואף ללא החובה להשיב את מצב חומר המחשב והמצלמות לקדמותו. ראוי לשקול הסמכה לתת הוראה לספק האינטרנט לניתוק המצלמה מהאינטרנט - פעולה פוגענית אבל מסבה פגיעה הרבה יותר מתונה לבעל המחשב".




ד"ר טל מימרן

הוא ראש תוכנית "אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר.





Comments


bottom of page