top of page
  • ד"ר אלעד גיל

עיון השוואתי במעורבות נבחרי ציבור בבחירת שופטים לבתי משפט עליונים

גיא אלזם, יעל סירקיס וד"ר אלעד גיל | סיון, התשפ״ג | יוני,2023


להורדת המאמר המלא >>>

נייר מדיניות שופטים השוואתי - עותק לפרסום
.pdf
הורידו את PDF • 4.49MB




תקציר


כיצד ראוי לבחור שופטים בישראל?


הוויכוח בנושא רגיש זה הגיע ללב המחלוקת הציבורית בישראל בחצי הראשון של שנת 2023. הרקע: הצעת תיקון שיזמה הקואליציה לחוק יסוד: השפיטה המבקשת לשנות את הרכב וועדת הבחירה הפועלת בישראל מאז 1953, ולהחליפו בוועדה הנשלטת על-ידי רוב של נבחרי ציבור מהקואליציה. מוקד מרכזי בוויכוח בין תומכי ומתנגדי הרפורמה עוסק במשפט ההשוואתי, כלומר — בשאלה מה נהוג במדינות דמוקרטיות אחרות. תומכי הרפורמה מצטטים מחקרים הטוענים, במידה של צדק, כי ברוב העולם נהוג שנבחרי ציבור נוטלים תפקיד מרכזי בבחירת שופטים לערכאה העליונה. מתנגדי המהפכה מצטטים בתשובה מחקרים הגורסים, גם כן במידה של צדק, כי במרבית העולם הדמוקרטי קיים אתוס של בחירה על בסיס אמות מידה מקצועיות, ולמעט בפולין – הידועה כמדינה המצויה בנסיגה דמוקרטית – אין לקואליציה שליטה על מינוי שופטים. בשני הצדדים, לצד הטענות הנכונות, קיימת לעתים נטייה שלא להתעמת עם נתונים שמלמדים על מורכבות ההשוואה ועל מגבלותיה.


נייר זה מציע מחקר עומק השוואתי המבקש לפצח את השאלה כיצד מדינות הרלוונטיות להשוואה עם ישראל לפי פרמטרים מוגדרים) מאזנות בין הצורך לאפשר השפעה דמוקרטית של נבחרי ציבור על הליך הבחירה לבין שימור מקצועיות בית המשפט העליון ועצמאותו. מטרתנו היא להבין כיצד אותן מדינות מיישבות את המתח בין הפקדת סמכות הבחירה בידי גורמים פוליטיים לבין ההקפדה החשובה על שיקולי בחירה המבוססים על מקצועיות ומומחיות במשפט, ועל ריסון היכולת של הממשלה להפוך את בית המשפט לשבוי בידיה – תוצאה המהווה סכנה להמשך הקיום של המשטר הדמוקרטי.


הממצאים מלמדים כי ברוב המדינות קיימים הסדרים למניעת פוליטיזציה של הליך הבחירה והקפדה על בחירה מקצועית. ההסדרים הללו מושגים באמצעות שילוב של מנגנונים מוסדיים, כללים משפטיים ופרקטיקות מנהגיות. עם זאת, רמת החסינות של ההסדרים הללו מפני השפעה פוליטית אינה אחידה: בחלק מהמדינות ההשפעה הפוליטית מוגבלת באמצעות רסנים מקצועיים חזקים מכוח החוק או כפי שהשתרשו בתרבות הפוליטית, בעוד שבמיעוט מקרב המדינות קיימת השפעה פוליטית חזקה יותר. המסקנה המרכזית העולה מהסקירה היא כי ברוב המדינות, הליך בחירת השופטים מובל בידי נבחרי ציבור אך לא נושא אופי פוליטי, אלא מקצועי.


הנייר מתייחס לשאלה נוספת שיש ערך בעיון השוואתי בה, והיא כיצד מתמנים גורמי המקצוע בוועדות הבחירה/ההיוועצות. הנתונים מלמדים על קיומו של מגוון רחב של גורמי מקצוע המעורבים בהליכי הבחירה, הממונים בשיטות שונות, הן בידי אנשי מקצוע אחרים, הן בידי נבחרי ציבור, והן על ידי מנגנונים משולבים.


 

לקריאה נוספת:




 

גיא אלזם הוא עוזר מחקר בתוכנית ״כללי המשחק של הדמוקרטיה״ במכון תכלית וסטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (מחזור2023)


יעל סירקיס היא עוזרת מחקר בתוכנית ״כללי המשחק של הדמוקרטיה״ במכון תכלית וסטודנטית למשפטים באוניברסיטת רייכמן (מחזור2023)

ד״ר אלעד גיל הוא עמית בכיר וראש המחקר במכון תַּכְלִית למדיניות ישראלית, מרצה מן החוץ בביה״ס רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן ועמית מחקר בפקולטה למשפטים ובמרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית בירושלים.




להורדת המאמר המלא >>>



נייר מדיניות שופטים השוואתי - עותק לפרסום
.pdf
הורידו את PDF • 4.49MB




Comments


bottom of page