מחקר: ישראל מובילה בפער בשינוי חוקי יסוד

מכון תכלית: בשמונה השנים האחרונות שונו החוקים כחמש פעמים בכל שנה • עורך המחקר: "פרקטיקה נפסדת של שינוי הכללים תוך כדי המשחק".

כנסות ישראל עורכות שינויים בחוקי היסוד כחמש פעמים בממוצע בכל שנה, שיעור שמצביע על אי-יציבות חוקתית – כך עולה ממחקר חדש של "מכון תכלית", המתפרסם ב"ישראל היום" לראשונה.

המחקר מצא כי מרבית השינויים נערכים בכנסת לאחר הבחירות, אך בטרם הוקמה הממשלה – "פרקטיקה נפסדת של שינוי כללי המשחק הפוליטי תוך כדי המשחק", כדברי ד"ר אלעד גיל, עמית בכיר וראש המחקר במכון.

על פי המחקר, מאז שנחקק ב־1958 חוק היסוד הראשון (חוק יסוד: הכנסת) ועד היום, נערכו בישראל 139 שינויים בחוקי היסוד, ויותר ממחצית מהשינויים התמקדו בחוקי היסוד של הממשלה והכנסת. מדובר בקצב ממוצע של 2.15 שינויים בשנה – שזינק בשמונה השנים האחרונות ל־4.75.

ממצאי המחקר מלמדים כי היעדר חוקה שכזו מעמיד בסימן שאלה כל שינוי חוקתי. למשל, הממשלה והכנסת הנוכחיות מקדמות את רפורמת לוין במערכת המשפט, אך אלה הבאות יוכלו לבטלה בנקל. "השינויים התדירים פוגעים בהתקדמות מדינת ישראל לכיוון של חוקה יציבה ונוקשה", קובע ד"ר גיל.

מגמה מדאיגה

נתון נוסף שמספק המחקר הוא מועד השינוי. אם ניתן היה לצפות כי שינויים בחוקי היסוד ייערכו לאורך כהונת הכנסת, לאחר עבודת מטה בממשלה והתדיינות משמעותית בכנסת – הרי בפועל, מאז 2014 נעשו כמחצית מהשינויים בסמוך להקמת הממשלה, לפניה או אחריה. כך היה, למשל, עם שינוי חוק היסוד כדי לאפשר לדרעי לא להתייצב בפני ועדת הבחירות, בהכרעה אם היה בהרשעתו משום קלון.

לדברי ד"ר גיל, "האשמה לא נופלת על ממשלה כזו או אחרת. הנתונים מצביעים על פתולוגיה בעייתית, שמתבטאת בעיקר מאז 2014. משנה זו ואילך, חלה השתחררות מכל עכבה המחייבת משטר פוליטי תקין, והתגייסות של כל חלקי הקואליציה – בכל קואליציה מאז – לטובת הטיה של כללי המשחק, כך שישרתו את צורכי הממשלה הנכנסת".

בהשוואה בין ישראל לעשר מדינות שונות במערב, נמצא פער של יותר מפי שניים בשיעור שינויי חוקי היסוד בישראל לעומתן. בעוד ישראל ערכה 21.5 שינויים בממוצע בכל עשור, בגרמניה היה מספרם 8.6 בממוצע, בדרום אפריקה 6.8 ובאירלנד 4.5. בקנדה, בצרפת ובאיטליה בוצעו רק שני שינויים, בפורטוגל ובארה"ב היה שינוי אחד בלבד, וביוון ובספרד נעשו 0.9 ו-0.45 שינויים בממוצע בעשור.

מסקנת ד"ר גיל: "האפשרות והשימוש התכוף בכוח לשנות את חוקי היסוד מלמדים על הצורך בהעברת 'חוק יסוד: החקיקה', שיעצור את המגמה המדאיגה של קצב השינויים".

פרסומים נוספים

rafael-nir-dtP89KBWrxE-unsplash

הכנסת תמשיך להתכווץ או תחזור להיות מוסד ריבוני שמשרת את הציבור?

שופטי העליון הבאים לא צריכים להיבחר על סמך תפיסה פוליטית

בית משפט קולגיאלי הוא נכס לאומי. אסור לוותר עליו

syuhei-inoue-j0FEjtL5jhI-unsplash

The right to be forgotten: A crucial step in healing from October 7

כנסת ישראל | צילום: אתר הכנסת

מנטל לנכס: על הגדלת הכנסת ועיצוב מוסדי

כנסת משותקת - אינפוגרפיקה

ממשלה בלי פיקוח

ישראל היום | נטעאל בנדל | 20.1.2023

להורדת הנייר המלא

שיתוף

פרסומים נוספים

rafael-nir-dtP89KBWrxE-unsplash

הכנסת תמשיך להתכווץ או תחזור להיות מוסד ריבוני שמשרת את הציבור?

שופטי העליון הבאים לא צריכים להיבחר על סמך תפיסה פוליטית

בית משפט קולגיאלי הוא נכס לאומי. אסור לוותר עליו

syuhei-inoue-j0FEjtL5jhI-unsplash

The right to be forgotten: A crucial step in healing from October 7

כנסת ישראל | צילום: אתר הכנסת

מנטל לנכס: על הגדלת הכנסת ועיצוב מוסדי

כנסת משותקת - אינפוגרפיקה

ממשלה בלי פיקוח

שיתוף