השלטון המקומי

ישראל ישראלי הוא תושב שכונת בית הכרם בירושלים, נשוי לישראלה ואב לשני ילדים מקסימים. בשנת 2025, ישראל חי בתחושת ניכור הולכת וגוברת ממערכות השלטון המשרתות אותו. רמת השירותים הממשלתיים שהוא מקבל בינונית במקרה הטוב – הוא אינו שבע רצון מהנעשה בגן ובבית הספר של הילדים, מתוסכל מהיעדר מקומות בילוי פתוחים בשבת, עסוק כבר שלוש שנים בניסיון לקבל היתר לסגירת מרפסת, והכי גרוע – אין כתובת אמיתית לבעיותיו. למרות קרבתו הפיזית לכנסת ולמשרדי הממשלה, אין לו שום נגיעה או יכולת השפעה על הנעשה שם: הפוליטיקאים ממילא עסוקים בשלהם. בעירייה, הוא פעם הכיר איזה ״מאכער״ שהיה נכנס ויוצא מלשכתו של ראש העיר, אבל מאז שעזב גם שם אין עם מי לדבר. וגם אם היה, מה כבר העירייה יכולה לעשות?
תוכנית המחקר על השלטון המקומי מיועדת עבור משפחת ישראלי ודומותיה. כיום, הן מתגוררות באחת המדינות הדמוקרטיות הריכוזיות בעולם. השלטון המקומי מתפקד כזרוע ביצועית של הממשלה, ואין לו יכולת ממשית להוות כתובת אפקטיבית עבור האזרח. החזון של מכון תכלית בתוכנית זו ושל שותפים רבים לדרך הוא בדיוק ההפך מכך: אנו מבקשים לייצר את התשתית המוסדית והמשפטית לקיומו של רובד שלטוני מקומי אפקטיבי, קשוב, משפיע, ובעל מרחב פעולה עצמאי רחב ואחראי.

ישראל ישראלי הוא תושב שכונת בית הכרם בירושלים, נשוי לישראלה ואב לשני ילדים מקסימים. בשנת 2025, ישראל חי בתחושת ניכור הולכת וגוברת ממערכות השלטון המשרתות אותו. רמת השירותים הממשלתיים שהוא מקבל בינונית במקרה הטוב – הוא אינו שבע רצון מהנעשה בגן ובבית הספר של הילדים, מתוסכל מהיעדר מקומות בילוי פתוחים בשבת, עסוק כבר שלוש שנים בניסיון לקבל היתר לסגירת מרפסת, והכי גרוע – אין כתובת אמיתית לבעיותיו. למרות קרבתו הפיזית...

נותנים לנתונים לדבר

נושאים נוספים בתוכנית ממשל ושירות ציבורי

שם הנושא

כל העולם מתמודד בימים אלו עם אותה שאלה – איך מתמודדים בצורה חכמה עם החסרונות, מבלי לפגוע ביתרונות המהפכה הטכנולוגית, שהיא המהפכה החשובה ביותר של דורנו? התשובה נעוצה ביצירת אמנה חברתית- רגולטורית חדשה, ואנחנו בתכלית מבקשים לסייע בכתיבתה, באמצעות מחקר יישומי מוכוון מדיניות.

 

מדוע אנחנו חושבים שהנושא חשוב?

התפתחויות טכנולוגיות בתחום התקשורת הדיגיטלית השפיעו באופן חסר תקדים על חיי היום-יום של בני אדם ברחבי העולם, ובפרט בישראל. לאחרונה, ההתמודדות עם קוביד-19 האיצה תהליכי דיגיטציה במגוון תחומי חיים – עבודה, חינוך, מסחר ועוד – והעמיקה עוד יותר את התלות של חברות מערביות בתשתיות סייבר ומערכות מחשב. לצד היתרונות הגלומים בעידן הדיגיטלי, הטכנולוגיה טומנת בחובה גם סיכונים: תקיפות סייבר נגד תשתיות ביטחוניות ואזרחיות, שימוש לרעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית, איסוף מידע על אזרחים ופגיעה בפרטיות, וקיטוב חברתי המוזן על ידי רשתות חברתיות הן רק דוגמאות אחדות מבין רבות. במציאות החדשה שנוצרת, הסיכונים הללו מייצרים מתחים חדשים במערכות היחסים שבין המדינה לאזרחיה, ובין האזרחים עצמם, ומוסיפים גורם מתווך נוסף – חברות הטכנולוגיה, שלאט לאט הופכות להיות גורם משמעותי בהקצאה ומימוש של זכויות אזרחיות על אף שאינן נושאות באחריות דמוקרטית כלפי האזרחים.

 

מהי תכלית המחקר?

תכנית המחקר ״אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי״ עוסקת במציאת נקודת איזון ראויה מבחינה חברתית ומשפטית לשם שימור היתרונות הטמונים בעידן הדיגיטלי, לצד קידום אינטרסים חשובים ובפרט הגנה על זכויות אדם באמצעות יצירת מנגנון הוגן ויעיל של אחריות מצד רשויות המדינה והמגזר הטכנולוגי הפרטי. מטרת התוכנית היא לזהות את הפערים החוקיים והרגולטוריים המעצימים את הסיכונים החברתיים ולפתח כלי מדיניות וחקיקה שיביאו למקסום הטוב שיש לעידן הדיגיטלי להציע תוך מזעור הסיכונים החברתיים ועיוותי השוק הקיימים בו.