ממשל ושירות ציבורי

ממשל אפקטיבי ושירות ציבורי ממלכתי ויעיל הם אבני היסוד של מדינה מתפקדת. יכולתה של הממשלה לגבש וליישם מדיניות ציבורית, לנהל משברים ולהעניק שירותים חיוניים לאזרחיה תלויה במוסדותיה, במקצועיותם ובאמון הציבור בהם. בישראל, האתגרים המוסדיים, הריכוזיות הממשלתית והפערים ברמת השירות הציבורי מציבים קשיים משמעותיים בפני הממשל, ולעיתים פוגעים בכושר המדינה להתמודד עם מצבי חירום ועם צורכי האוכלוסייה. הסביבה הפוליטית הלא יציבה, כמו גם מבנה הממשל שעוצב דרך סדרה של הסדרים שנועדו לתת מענה לצרכים פוליטיים צרים, הובילו לכך שישראל מתמודדת עם אתגרים מבניים וחסמים עקשנים בדרך לשיפור איכות הממשל.

תוכנית המחקר עוסקת בשיפור תפקוד מוסדות הממשל והשירות הציבורי בישראל תוך התמקדות בשלושה מרכיבים מרכזיים: הממשלה, השירות הציבורי והשלטון המקומי. התוכנית שואפת לגבש הצעות מדיניות לקידום ממשל אפקטיבי, מבוזר ואחראי יותר כלפי הציבור, תוך שיפור תהליכי קבלת החלטות, חיזוק יכולות הביצוע של הממשלה והבטחת שירות ציבורי איכותי, עצמאי ומקצועי. במסגרת זו, התוכנית עוסקת ברפורמות נדרשות במבנה הממשלה, בגיבוש מנגנוני בקרה ואיזון אפקטיביים, בשיפור מנגנוני גיוס והכשרה של שירות המדינה, ובחיזוק הקשר בין הממשלה לציבור.

ממשל אפקטיבי ושירות ציבורי ממלכתי ויעיל הם אבני היסוד של מדינה מתפקדת. יכולתה של הממשלה לגבש וליישם מדיניות ציבורית, לנהל משברים ולהעניק שירותים חיוניים לאזרחיה תלויה במוסדותיה, במקצועיותם ובאמון הציבור בהם. בישראל, האתגרים המוסדיים, הריכוזיות הממשלתית והפערים ברמת השירות הציבורי מציבים קשיים משמעותיים בפני הממשל, ולעיתים פוגעים בכושר המדינה להתמודד עם מצבי חירום ועם צורכי האוכלוסייה. הסביבה הפוליטית הלא יציבה, כמו גם מבנה הממשל שעוצב דרך סדרה של הסדרים שנועדו...

כל הנושאים

צוות התוכנית

נותנים לנתונים לדבר

בקצרה על התוכניות שלנו

שם הנושא

כל העולם מתמודד בימים אלו עם אותה שאלה – איך מתמודדים בצורה חכמה עם החסרונות, מבלי לפגוע ביתרונות המהפכה הטכנולוגית, שהיא המהפכה החשובה ביותר של דורנו? התשובה נעוצה ביצירת אמנה חברתית- רגולטורית חדשה, ואנחנו בתכלית מבקשים לסייע בכתיבתה, באמצעות מחקר יישומי מוכוון מדיניות.

 

מדוע אנחנו חושבים שהנושא חשוב?

התפתחויות טכנולוגיות בתחום התקשורת הדיגיטלית השפיעו באופן חסר תקדים על חיי היום-יום של בני אדם ברחבי העולם, ובפרט בישראל. לאחרונה, ההתמודדות עם קוביד-19 האיצה תהליכי דיגיטציה במגוון תחומי חיים – עבודה, חינוך, מסחר ועוד – והעמיקה עוד יותר את התלות של חברות מערביות בתשתיות סייבר ומערכות מחשב. לצד היתרונות הגלומים בעידן הדיגיטלי, הטכנולוגיה טומנת בחובה גם סיכונים: תקיפות סייבר נגד תשתיות ביטחוניות ואזרחיות, שימוש לרעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית, איסוף מידע על אזרחים ופגיעה בפרטיות, וקיטוב חברתי המוזן על ידי רשתות חברתיות הן רק דוגמאות אחדות מבין רבות. במציאות החדשה שנוצרת, הסיכונים הללו מייצרים מתחים חדשים במערכות היחסים שבין המדינה לאזרחיה, ובין האזרחים עצמם, ומוסיפים גורם מתווך נוסף – חברות הטכנולוגיה, שלאט לאט הופכות להיות גורם משמעותי בהקצאה ומימוש של זכויות אזרחיות על אף שאינן נושאות באחריות דמוקרטית כלפי האזרחים.

 

מהי תכלית המחקר?

תכנית המחקר ״אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי״ עוסקת במציאת נקודת איזון ראויה מבחינה חברתית ומשפטית לשם שימור היתרונות הטמונים בעידן הדיגיטלי, לצד קידום אינטרסים חשובים ובפרט הגנה על זכויות אדם באמצעות יצירת מנגנון הוגן ויעיל של אחריות מצד רשויות המדינה והמגזר הטכנולוגי הפרטי. מטרת התוכנית היא לזהות את הפערים החוקיים והרגולטוריים המעצימים את הסיכונים החברתיים ולפתח כלי מדיניות וחקיקה שיביאו למקסום הטוב שיש לעידן הדיגיטלי להציע תוך מזעור הסיכונים החברתיים ועיוותי השוק הקיימים בו.