במשך עשרות שנים מדינת ישראל משתמשת בהריסת בתי המחבלים כאחד מהכלים שעומדים ברשותה במסגרת המאבק בטרור. אלא שיעילות הפרקטיקה הזאת נתונה בספק, ולצד הרעיון שעומד בבסיסה – לשגר מסר מרתיע לכל אדם שחושב לבצע פיגוע – קיימת טענה שהיא אינה מסייעת למנוע טרור ואפילו מעודדת פעולות נקמה.

השיטה הזו עמדה לדיון ונבחנה פעמים רבות מבחינה משפטית, מבצעית ומוסרית, והדיון בה מתקיים לעתים קרובות עם הגעת עתירות שונות בנושא לבג"ץ. ועכשיו, כשחלק מהפיגועים האחרונים בוצעו על ידי מחבלים עם תעודת זהות ישראלית, השאלות סביב הריסת הבתים שלהם הופכות למורכבות אפילו יותר.

הפעם ב"אחד ביום": ד"ר טל מימרן, ראש תוכנית בתכלית, מכון למדיניות ישראלית ומרצה למשפט בין לאומי באוניברסיטה העברית מדבר על ההיסטוריה של הריסת בתי המחבלים בישראל, הרציונל מאחורי המדיניות הישראלית בעניין והשיקולים השונים שמנחים את מערכת הביטחון ואת בתי המשפט בקבלת ההחלטות בנושא.

להאזנה במקור >>