top of page
  • העין השביעית

להסביר בדיחה

פייסבוק מסמנת כיוון במדיניות סינון התכנים שלה, ומחלקת הסייבר של הפרקליטות יכולה לשמש לא רק סוכנות אכיפה אלא גם סוכנת של חופש ביטוי


העין השביעית | 01.01.2023



מתי ביטוי אמנותי הופך להסתה לאלימות או לטרור? מועצת הפיקוח הבינלאומית של מטא, חברת האם של פייסבוק, פרסמה שתי החלטות חדשות המעידות על על הגישה הפרשנית של החברה לגבי סינון תכנים במקרים כאלה.


המועצה עוסקת במספר מצומצם של תלונות, הקשורות להסרת תוכן או חסימת משתמשים. כך למשל התיק הראשון של המועצה עסק בחוקיות החסימה של הפרופיל של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ (המועצה הסכימה עם החסימה, אך דרשה כי תהיה זמנית כדי לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי).


כעת, שתי החלטות נפרדות עוסקות בהבעת ביקורת בתחומי ביטחון לאומי באמצעות ביטוי אמנותי, תחום רגיש במיוחד. בפרט, הן העלו לדיון את השאלה מתי יהיה נכון להגביל ביטוי אמנותי מכיוון שהוא עלול להסית לאלימות או טרור.


החלטה אחת עסקה בשאלה "האם מותר להשוות"? על בסיס שיר סובייטי ידוע, "הירגו את הפשיסטים", פורסם שיר שהקביל בין הצבא הרוסי הפועל באוקראינה לבין הצבא הנאצי, והמועצה נדרשה לפסוק אם הוא מפר את כללי הקהילה של פייסבוק. ההחלטה השנייה עסקה בפוסט של בן קבוצה ילידית (indigenous) בקנדה, שעשה שימוש בחגורה ילידית הכוללת התייחסות לפשעים שבוצעו נגד הקבוצה.


בשני המקרים הוחלט שהפוסטים לא עולים לכדי הסתה ולא מפרים את כללי הקהילה של פייסבוק, מכיוון שהמועצה השתכנעה כי מדובר בביטוי אמנותי ככלי רטורי לשכנוע ולא במטרה להסית.


לגישת המועצה, מעבר לחשיבות שיש למתן חופש פעולה אמנותי כחלק מחופש הביטוי, יש להעניק תשומת לב מיוחדת למיקום הגיאוגרפי ולהשתייכות האתנית של הדובר. כך, למשל, דורשת המועצה לבדוק את עמדת הדובר ביחס לביטוי שטנה, תוך התחשבות בשימוש בשפה המדוברת בהקשר התרבותי הרלוונטי (סלנג). האם ביטויים אלו מובאים מתוך הזדהות או ביקורת, והאם מדובר בכלי רטורי שכנוע או בקריאה לפעולה (אלימה)?


 

לקריאה נוספת:





 

חברת מטא מגדירה את המועצה בתור סוג של בית משפט חוקתי של פייסבוק, מכאן סביר כי עמדת המועצה תשמש בתור מצפן ותכווין את פייסבוק בנושא מדיניות סינון ומחיקת התכנים שלה. נכון להביא בחשבון את ההתפתחויות הללו, ובמיוחד מכיוון שבעיות דומות של סינון תכנים תוך הבנה מעמיקה של שפה ותרבות מקומיות התעוררו גם בהקשר הישראלי.


לאחרונה הזמינה המועצה דו"ח עצמאי ביחס להתנהלות של פייסבוק באירועי מבצע "שומר החומות" בישראל במאי 2021. הדו"ח בחן מספר היבטים של תפקוד הרשת החברתית בזמן המבצע הצבאי, שהוביל למשבר ברמה החברתית, במהלכו חזינו בפרעות ברחובות ישראל, לרבות לינצ'ים, בחומרה ובהיקף שלא ידענו בעבר. בהתאם לדו"ח, מנטרי התוכן של פייסבוק כשלו בביצוע תפקידם, בין היתר בגלל אי הבנה מספקת של עברית וערבית, ומכיוון שלא הייתה להם הבנה תרבותית המאפשרת להם להבדיל בין ביטוי מסית לבין, למשל, ביטוי אירוני.


המתח בין ביטוי אמנותי לטרור מהדהד כמובן מעת לעת גם מחוץ לרשתות החברתיות. כך למשל רק לאחרונה פסק בית המשפט העליון בתביעת לשון הרע שהוגשה נגד הסרט "ג'נין ג'נין", וניתן לציין עוד את המשוררת דארין טאטור שהורשעה בהסתה לאלימות ולטרור בעקבות שיר שכתבה.


הגורם המדינתי המרכזי האוכף כיום את נושא סינון התכנים בישראל הוא מחלקת הסייבר של הפרקליטות. המחלקה מפעילה הליך אכיפה וולונטרי, במסגרתו עובדיה פונים לפייסבוק בבקשה להסיר ביטויים שנוגדים את כללי הקהילה של הרשת. למרות שסמכות זו אינה מוגדרת בחוק מפורש, בית המשפט העליון בישראל הכיר כי הליך האכיפה הוולונטרי נדרש כחלק מהמציאות המורכבת של העידן הדיגיטלי.


לטעמי, בעוד המנדט של המחלקה הוא לאכוף את החוק הפלילי בישראל באמצעות בקשות להסרה של תכנים, תפקידה הייחודי מעמיד אותה במצב בו היא יכולה לשמש בתור סוכנת חברתית חשובה בשם חופש הביטוי. סיבה ראשונה לכך היא עצם העובדה שלמחלקה יש השפעה מכרעת על הסרת תכנים בפייסבוק. הסיבה השנייה היא כי למחלקה יש יתרון על פייסבוק בהבנה מעמיקה של השפה המקומית בישראל (ערבית ועברית), היכרות עם התרבות ועם סלנג, ומכאן יש לה יכולת טובה יותר להעריך מתי ביטוי אמנותי מהווה הפעלה לגיטימית של חופש הביטוי (גם אם צורמת לאוזן), ומתי מדובר בשימוש לרעה בביטוי אמנותי לצורך הסתה.


באשר להשפעה של המחלקה, לאחרונה פרסם איגוד האינטרנט הישראלי כי 95 אחוז מהפניות של מחלקת הסייבר לפייסבוק ביקשו הסרה של פוסטים בהקשר של הזדהות עם ארגון טרור או הסתה לטרור. פייסבוק נענית לרוב לבקשות ההסרה של המדינה: 73% מן התכנים הוסרו. היקף קבלות בקשות ההסרה מעיד כי למחלקת הסייבר יש השפעה מכרעת על פייסבוק, וכגודל ההשפעה כך גודל האחריות שנדרש ממנה בעת הפעלת סמכותה.


באשר ליתרון של המחלקה על פני מנטרי התוכן של פייסבוק, ההיענות הגבוהה של פייסבוק מעידה על כך שהחברה מעניקה חשיבות מוגברת למחלקת הסייבר בפרשנות תכנים וסינון שלהם. כלומר, ברור למנטרי התוכן של פייסבוק כי למחלקה ישנו יתרון על החברה גם במובן של הבנת השפה, וגם במובן של הבנה של הקשר תרבותי. בהתאם, למחלקת הסייבר ישנה אפשרות לשמש כגשר תרבותי ושפתי אשר מסייע בקידום הבנה טובה יותר של תכנים בישראל, וביטוי אמנותי בכלל זה.

במילים אחרות, מחלקת הסייבר משמשת מבחינה חברתית לא רק בתפקיד של אוכפת חוק, אלא גם בתור "מתרגמת" עבור מנטרי התוכן של פייסבוק את שפת המקום בישראל, את התרבות של האוכלוסיות השונות הפעילות ברשת החברתית ואת הניואנסים שמבדילים בין אמירה מבודחת לבין אמירה מסוכנת. זהו תפקיד חברתי חשוב מאין כמותו, אשר משפיע על מאזן חופש הביטוי וההתארגנות בישראל.


טוב יהיה אם מחלקת הסייבר תפעל לא רק בתור סוכנות אכיפת חוק, אלא גם בתור סוכנות לקידום חופש ביטוי והגנה על שחקנים מרכזיים הפועלים לשימורו. למחלקת הסייבר יש יכולת לתרום ביצירה של סביבה בטוחה יותר לדיאלוג ציבורי בישראל, כזו אשר מכילה אי הסכמות, ומאפשרת פניה לביטוי אמנותי ככלי רטורי חיובי אשר מעשיר את החוויה האנושית והופך את הקיום לנסבל יותר.



ד"ר טל מימרן

הוא ראש תוכנית "אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר.




留言


bottom of page