בלי D-9: במכון 'תכלית' משוכנעים שניתן להוריד את גובה להבות השיח במאבק הסמכויות שבין בית המשפט לכנסת.
מאת שמעון כהן
ערוץ 7 | 12.5.2022
דבריו של חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה על חלומו לפוצץ את בית המשפט העליון מחזירים אל קדמת השיח הישראלי את יחסי מערכת המשפט והמדינאות.
במכון 'תכלית' למדיניות ישראלית מנסים לגבש חוקי משחק שיסדירו את יחסי הכוחות בין הרשויות בישראל. ראש המכון, עו"ד יניב כהן, מספר על המיזם ועל ההיתכנות שלו להתקבע כנורמה ישראלית בצל מאבקי הסמכויות שבין הרשויות.
"במדינת ישראל חוקי המשחק בחלק מהמקרים מוגדרים ובחלק לא. אין חוק שמגדיר כיצד מחוקקים חוק, או כיצד בית המשפט יכול לנהל ביקורת שיפוטית על חקיקה בכנסת. אין פסקת התגברות שמגדיר מתי הכנסת יכולה להתגבר על החלטת בית המשפט. אלו דברים שאינם קיימים והתפתחו עם השנים עם הפרקטיקה. בחלק מהמקרים לא הסדרנו את הדרך שמדינת ישראל מתנהלת. במדינות אחרות שבהן אין חקיקה יש מסורת, אבל ישראל צעירה ואין בה מסורת והצדדים משתמשים בהיעדר הכללים כדי להתנצח".
בטרם אנחנו ממקדים את הדיון במהות המתח שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, מציין עו"ד כהן כי גם לאופן השיח יש משמעות, ולכן גם אם חבר הכנסת פינדרוס ביקש לבטא את הקושי לראות בבית המשפט ככזה שיכפה ערכים על החברה החרדית הרי שהשפה בה נקט אינה מתאימה ולהערכתו היא נובעת מהתחושה שבחירות בפתח, מה שגורם לכל צד להקצין ולחדד את עמדותיו.
לקריאה נוספת:
באשר לטענה לפיה בית המשפט נטל לעצמו סמכויות שאינן נתונות לו בחוק קובע ד"ר כהן כי אכן "התשובה העובדית היא שאין חוק שמעניק יכולת ביקורת על הכנסת", ובמציאות שכזו לטעמו "בשלה העת להגדיר את הכללים" מתוך הרצון להציב מערכת משפט בעל יכולת לבלום ולמנוע פגיעה בזכויות הפרט וזכויות האזרח.
שאלנו את כהן אם הוא אכן מאמין שניתן לבצע שיח מהותי שכזה כאשר על כל ערך מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בעיקר על הסעיף היהודי שבה, יש ויכוח מהותי בין חלקי העם. "מדינת ישראל היא היחידה שמוגדרת כיהודית ודמוקרטית, ועל זה אני לא רוצה לוותר", הוא אומר וקובע כי יש להיאבק על המקף המחבר בין יהודית לדמוקרטית, ואם נדמה שקיים נתק הולך וגדל בין העם לערכיה היהודיים של המדינה, בא חוק הלאום והוכיח את ההיפך. לטעמו "המונח 'יהודית ודמוקרטית' והיכולת שלנו לעסוק בכללי המשחק של הדמוקרטיה הזו כמבטאת ערכים יהודים ודמוקרטיים הם חלק מהצדקת קיומנו".
"ניתן לעורר שיח, ואני מנהל שיח עם חברי כנסת רבים מכל סיעות הבית, וכשנכנסים לתוך החדר אפשר לדבר גם על מערכת היחסים בין מערכת המשפט לכנסת", הוא אומר וכאמור מוצא בריח הבחירות העולה את הסיבה העיקרית להקצנת השיח בעוד בפועל הנכונות לשיח רבה הרבה יותר.
בדבריו הוא גם מזכיר כי גם המגזר החרדי, זה הנאבק נגד אכיפת עמדות בית המשפט עליו, עותר לבג"ץ, כולל פינדרוס עצמו בעבר. זאת מתוך הבנה שגם אם חפצים שם לראות אופי אחר של מערכת משפט, בפועל יש הבנה שכעת, כאשר חיים במדינת ישראל, יש להתנהל על פי כללי המשחק הנהוגים בה ובמוסדותיה.
שאלנו את עו"ד יניב כהן אם נכון לראות באופן בחירתם של שופטי העליון, כאשר השופטים משכפלים את עצמם, את מקור הקושי לקבל את סמכותו ואולי אם המעורבות הציבורית בבחירה תייצר מגוון שופטים המייצג את הציבור תהיה נכונות רבה יותר לקבל את עמדותיו ופסיקותיו. כהן מסבור שאכן הפרוצדורה משליכה גם על המהות וכך גם בסוגיית בחירת השופטים, אך אין מקום לייצר מערכת בחירות לשופטי העליון ובעיניו השינויים שמתחילים להתחולל במערכת בחירת השופטים, כמו השימוע הפומבי, הם תחילתה של הדרך אל השינוי.
ד"ר כהן קובע כי גם במציאות קוטבית בה העם בישראל חלוק על יהדותה של המדינה, על הדמוקרטיה שבה ואפילו על עצם הצורך בה כמדינה, יש אפשרות לקיים דיאלוג שיניב כללים משותפים לניהול חיינו המשותפים. "יש אפשרות להגיע לתוצאות. אני רואה את זה בשיחות עם כולם. מעבר לכך, אין לנו ברירה. אני לא מוכן לוותר על המדינה ועל אופי היהודי והדמוקרטי. מתוך כך אני דורש מנבחרינו לנהל דיאלוג, גם אם הוא מורכב ומאלץ להגיע לוויתורים".
댓글