מגמות בחברה הישראלית

לראשונה מזה חמש שנים, עתידה ישראל להיכנס לתקופה של יציבות פוליטית. ככל הנראה, בימים הקרובים תושבע ממשלת נתניהו החדשה, שמתאפיינת בהומוגניות בעלת גוון ימני-דתי מובהק. לאורך מערכת הבחירות, ולאחריה, הציגו ראשי מפלגות הקואליציה המסתמנת תוכניות עבודה שאפתניות והבטחות בחירות המעידות על כוונה לערוך שינויים מרחיקי לכת במדיניות הממשלה ובמערך יחסי הכוחות בין רשויות השלטון. למרות ההצהרות טרם הבחירות, ניכר כי בין השותפות החדשות ישנן אי הסכמות בנושאים אלה המקשים על השלמת הקמת הממשלה.

על רקע זה, עולה השאלה בדבר הציפיות של הציבור, תומכי הממשלה ומתנגדיה, מהממשלה החדשה. הסקר מבקש למפות את דעת הקהל ולפלח את עמדותיו ביחס לשלושה נושאים עיקריים: ציפיות הציבור, בדגש על בוחרי הקואליציה המסתמנת, ביחס למחויבותה לכללי המשחק הפוליטי הנוכחיים, ציפיות הציבור, בדגש על בוחרי הקואליציה המסתמנת, בנוגע ליחסיה עם האופוזיציה ולמול מערכת המשפט, ציפיות הציבור הישראלי בכללותו בנוגע למשימות החשובות שעל הממשלה לקדם.

הסקר, המבוסס על מדגם של 604 משיבים, נערך בחודש נובמבר 2022 עבור תכלית – המכון למדיניות ישראלית על ידי מכון דיאלוג ברשות פרופ' קמיל פוקס.

טעות הדגימה: 4%.

1. בימים אלו מוקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו, כיצד לדעתך על הממשלה הנבחרת לפעול?

בקרב הציבור הכללי, קיים רוב של 70% הקורא לממשלה לפעול במסגרת כללי המשחק הדמוקרטי הקיימים או לשאת ולתת על הסדרים חדשים בדיאלוג ופשרה. רק שניים מכל עשרה ישראלים תומך בגישה דורסנית הקוראת לממשלה לקדם את מדיניותה גם במחיר פגיעה בכללי המשחק.
בקרב ציבור בוחרי הקואליציה המסתמנת, עולה כי הפערים במו"מ הקואליציוני באים לידי ביטוי גם בהעדפותיהם של הבוחרים. כך, בעוד מצביעי הציונות הדתית (49%) והמפלגות החרדיות (41%) מביעים תמיכה בגישה דורסנית וקידום מדיניות בכל מחיר. מצביעי הליכוד מביעים סנטימנט ממלכתי מובהק, ורובם המכריע (62%) מצפה מהממשלה המסתמנת לקדם את מדיניותה, תוך שיפור של כללי המשחק הדמוקרטי הקיימים, תוך דיאלוג ופשרה עם צדדים שונים, ו/או במסגרת כללי המשחק הקיימים.

2. באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם כל ההיגדים הבאים (5- מאוד מסכים; 1- בכלל לא מסכים)

בקרב הציבור הכללי, עולה קריאה גורפת לממשלה החדשה לפעול להקטנת הקיטוב והשסעים בעם, והיא בולטת לצד תמיכה בקיום מערכת משטר דמוקרטית המבוססת על ביזור הכוח ואיזונים ובלמים. כמו כן, רוב מוחלט של הציבור מצפה מהממשלה לפעול להסדרת היחסים בין רשויות השלטון ולקדם את מהלכי השינוי וההסדרה של הכללים בהידברות בין הקואליציה לאופוזיציה. לעומת זאת, הציבור מעניק ערך שלילי (״לא מסכים״) מקידום מדיניות ממשלתית הכרוכה בפגיעה בכללי המשחק.
בקרב ציבור בוחרי הקואליציה המסתמנת, משימת הפעילות להקטנת הקיטוב והשסעים בעם בולטת כראשונה, בפער בוהק מהאחרות: 65% ממצביעי הליכוד, 68% ממצביעי ש״ס ו-69% ממצביעי הציונות הדתית מסכימים או מסכימים מאוד עם הדרישה.
הפערים במו"מ הקואליציוני באים לידי ביטוי גם בהעדפותיהם של הבוחרים בנושא זה. ביחס לשאלת הצורך בהידברות עם האופוזיציה ביחס לשינוי כללי המשחק, בליכוד ישנה הסכמה רחבה (48% מסכימים או מסכימים מאוד), בעוד ביתר מפלגות הקואליציה התמיכה בהידברות נחלשת, ש״ס – 28%, יהדות התורה – 27% והציונות הדתית – 32%. עובדה זו מעלה כי הבטחות מצד הליכוד לשותפות בקואיליציה להשלים מהלכים משמעותיים ביחס להעברת סמכויות ושינוי חוקי יסוד עוד טרם הקמת הממשלה ומבלי לקיים דיון מהותי ורחב בציבור ובכנסת אינה זוכה לפופולריות בקרב מצביעי המפלגה.

פירוט הממצאים בקרב הציבור הכללי:

בפילוח לפי הצבעה:

אני מצפה מהממשלה לפעול להקטנת הקיטוב והשסעים החברתיים בעם.

אני מצפה כי שינויים בכללי המשחק יש לעשות בהידברות בין קואליציה לאופוזיציה.

3. דרג את מידת החשיבות של כל אחד מהנושאים הבאים החשיבות בעיסוק בהם בממשלה הנבחרת (10 – מאד חשוב; 1 – בכלל לא חשוב)

חמשת הנושאים הבוערים והמובהקים ביותר לציבור הישראלי לטפל בהם הם: יוקר המחיה, הביטחון האישי, טיפול בטרור הפלסטיני (הסקר נערך לפני סדרת הפיגועים של השבוע האחרון), ושיפור תשתיות התחבורה ושיפור מערכת הבריאות.
מכאן עולה כי קיים מתאם הפוך בין הנושאים הזוכים להדגשה בהסכמים הקואליציוניים – קידום רפורמות עומק במערכת המשפט וחיזוק ההתיישבות ביו״ש — לבין העדפות הבוחרים, המדרגים נושאים אלה במקומות האחרונים.

4. האם לדעתך ראוי שבג״ץ יתערב בשאלות של הגנה על מיעוט?

רק 16% מהציבור הכללי מתנגד לפיקוח של בג״ץ על פעולות הממשלה הנחשדות כבלתי חוקיות.
65% מהציבור תומך בהתערבות בג״ץ אולם נראה כי יש תמיכה גבוהה יותר בגישה מרוסנת המתערבת בפעילות הממשלה רק בסיטואציות של אי חוקיות ברורה.

2. האם לדעתך ראוי להעניק בית המשפט זכות לפסילת חוקים במקרה של פגיעה קשה בזכויות הפרט?

רק 13% מהציבור הכללי מתנגד לביקורת השיפוטית על הכנסת. למרות שנושא זה עומד בלב המחלוקת הציבורית על מערכת המשפט, נראה כי בקרב הציבור התמיכה באפשרות העקרונית של התערבות בג״ץ בחקיקה מצוי בקונצנזוס.
42% מהמשתתפים תומכים בקיומה של ביקורת שיפוטית חזקה ובלתי מסויגת, בעוד 29% מעדיפים גישה מתונה יותר השומרת על זכות התגובה של הכנסת (תוצאה אפשרית, בין היתר, על ידי אימוץ פסקת התגברות).