מתחמקים מוועדות, מסננים שאילתות ומבזבזים זמן בדיונים עקרים: דוח של מכון "תכלית" מראה שהכנסת נעדרת יכולת אמיתית למלא את תפקידה לפקח על הרשות המבצעת • ראש המחקר: "החולשה המתמשכת של הכנסת היא כר פורה למתח הגובר בין הרשויות האחרות"

בשבוע שעבר הוצג ליו”ר הכנסת, אמיר אוחנה, דוח חריף של מכון המחקר “תכלית”, המציג תמונת מצב מדאיגה באשר ליכולתה של הכנסת למלא את אחד מתפקידיה המרכזיים בדמוקרטיה: פיקוח על עבודת הממשלה.

הדוח, שנכתב על ידי ד”ר בל יוסף, חוקרת בכירה במכון תכלית, חושף שורת כשלים מערכתיים ותרבותיים שמונעים מהכנסת לבצע את עבודתה ומציבים את ישראל, פעם אחר פעם, בתחתית הדירוגים הבינלאומיים בתחום זה.

הדוח משרטט תמונה של מערכת שאיבדה את כושר הבקרה שלה – בעיקר בשל עומס חקיקה פרטית, כשלי תיאום, היעדר תגובתיות מצד משרדי הממשלה, ומבנה מוסדי וארגוני לקוי. כך למשל, בשנים האחרונות הוגשו אלפי הצעות חוק פרטיות אך אחוז הזעום מהן-2.3% בלבד בכנסת הנוכחית-הפכו לחוקים. מדובר בבזבוז אדיר של משאבים וזמן פרלמנטרי יקר, שבא על חשבון דיונים מהותיים ופיקוח על עבודת הרשות המבצעת.

בנוסף, אחת ממערכות הפיקוח המרכזיות, הלא היא מנגנון השאילתות, כמעט ואינה מתפקדת. מנתוני הדוח עולה כי מאות שאילתות נותרות מדי קדנציה ללא מענה. בכנסת ה-25, לדוגמה, כשליש מהשאילתות כלל לא נענו, ו-304 מתוכן נמסרו באיחור של יותר מ-50 יום, למרות שזו חובתם של השרים להשיב להן. בעיה חמורה נוספת מתגלה בוועדות הכנסת, שהן הזירה המרכזית לפיקוח על הממשלה ביומיום. אחת הבעיות היא שהח”כים חברים במספר ועדות במקביל, מה שמוביל להתנגשות בזמני הישיבות ולחוסר נוכחות בולט. ממוצע החברות בוועדות בישראל עומד על 4 ועדות לחבר כנסת אחד- כפול מהממוצע במדינות אירופה.

הבעייתיות החריפה נעוצה גם בגודל הכנסת – 120 חברים אל מול ממשלה מנופחת בת כ-30 שרים ו-33 משרדים. המשמעות: יחס מהגבוהים בעולם, של ארבעה ח״כים מפקחים על כל משרד ממשלתי. לשם השוואה, בבריטניה היחס עומד על 27 ח״כים על כל משרד ממשלתי ובשבדיה על 31 ח״כים על כל משרד ממשלתי.

ד״ר אלעד גיל, ראש המחקר במכון תכלית אמר כי ״במסע לכינונה של דמוקרטיה בריאה וחזקה בישראל, לכנסת יש תפקיד מרכזי שהיא מתקשה לממש כיום, ובלעדיו לא ניתן להבטיח איזון של ממש בין הרשויות. חולשתה המתמשכת אינה רק אתגר מוסדי- היא כר פורה למתח הגובר בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. ככל שנחזק את הכנסת ונשיב לה את יכולות הפיקוח וההשפעה, כך יפחתו החיכוכים בין הרשויות האחרות, והמערכת הדמוקרטית כולה תתייצב ותתפקד באופן מאוזן ואחראי יותר״.

מחברת הדוח, ד״ר בל יוסף, הוסיפה כי ״במהלך העבודה על המחקר נחשפנו לפער מובהק בין הפוטנציאל לפיקוח פרלמנטרי אפקטיבי לבין האתגרים שמונעים את מימושו בפועל. ההמלצות שהצגנו נועדו לסייע לגשר על הפער הזה בצורה מאוזנת, אחראית ויישומית ולהבטיח שלכנסת יהיו את הכלים שהיא זקוקה להם כדי לשרת את הציבור בצורה הטובה ביותר״.

היו״ר ח״כ אוחנה מכיר את הסוגיה הבעייתית ואף פעל בנושא לא פעם מול שרי הממשלה, בדרישה שיתנו תשובות מדוע אינם מתייצבים בוועדות בכנסת ומדוע הם מתעלמים משאילתות של חברי כנסת – ברוב המקרים גם הרבה אחרי הזמן שקבוע בתקנון הכנסת. רק בשבועיים האחרונים דרש אוחנה משרים להופיע בפני המליאה ולהשיב על שאילתות של חברי כנסת בזו אחר זו, אך הדרך לפיקוח אמיתי על הממשלה עוד ארוכה. אחרי שחוקרי מכון תכלית הציגו את הנתונים העגומים וההמלצות שלהם. בין היתר המליצו על הפיכת החוק הנורבגי למלא, חיזוק סמכויות ועדות הפיקוח, קביעת חובת תגובה למשרדי הממשלה, צמצום החקיקה הפרטית, והקמת יחידות מידע מקצועיות בכנסת. יו״ר הכנסת אמר שישקול מה ואיך ניתן לאמץ כדי להביא לשיפור במצב הקיים.