אנו מתכבדים להגיש את עמדת תכלית – המכון למדיניות ישראלית ומרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית לקול הקורא אשר הופץ ביום 30.10.2022 ביחס למסמך עקרונות מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית (״מסמך העקרונות״). אנו מברכים אתכם על העבודה המקיפה והמקצועית המשתקפת מבעד למסמך.

התייחסותנו תתמקד בשני נושאים עיקריים אשר ראויים בעינינו להמשך העמקה ובחינה במסגרת קידום המתווה הרגולטורי המופיע במסמך העקרונות, כדלקמן.

–> הקשיים העולים מהבחירה שלא לאמץ רגולציה רוחבית צריכים לקבל מענה בגיבוש מהודק יותר של מדיניות רגולציה הכוללת מאסדר לאומי ומתודולוגיית חשיבה אחידה שתחול כל כלל הרגולטורים המגזריים.

הבחירה העולה ממסמך העקרונות שלא לאמץ גישה של רגולציה רוחבית (בדומה לחקיקה המקודמת באירופה) מהווה מדיניות המבכרת אינטרסים של חדשנות טכנולוגית ויזמות בתחום הבינה המלאכותית על ערכים אחרים. זוהי בחירה רציונאלית ומובנת, אולם אין לכחד כי היא מעצימה סיכונים חברתיים שונים הכרוכים מהטמעה לא זהירה של בינה מלאכותית ועלולה להביא למדיניות עמומה ולא קוהרנטית בתחומים שונים ומשיקים זה לזה.

מסמך העקרונות מבקש לתת מענה לבעיה הזו על ידי גיבוש של ״מדיניות רגולטורית״, אולם מדיניות זו, מלבד להציע תפריט של כלים (רגולציה רכה , הרמוניה עם הנעשה בעולם וכו׳) שכל רגולטור מגזרי יוכל לבחור ולהשתמש בהם לפי שיקול דעתו, לא מספקת הנחיה מהודקת ולא מבטיחה קידום של יעדי מדיניות אחידים ברמה הלאומית.

אנו סבורים כי במטרה לסגור את הפער הזה, יש לאמץ שני צעדים משלימים.

1. מיסוד של מאסדר לאומי אשר תפקידו יהיה להנחות ולייצר הרמוניה בין הרגולטורים המגזריים (בדומה לתפקידו של מערך הסייבר הלאומי באסדרת הגנת הסייבר).

2. אימוץ של מתודולוגיה אחידה לבחינת המענה המשפטי והרגולטורי לאתגרי הבינה המלאכותית במגזרים השונים.

בהקשר זה, יש להדגיש כי מדיניות רגולטורית מהודקת וריכוזית יותר תוכל לתת מקום גדול יותר לתפיסת האדם במרכז ותוביל, הלכה למעשה, גם לקידום חדשנות ומניעת חסמים בשווקים בינלאומיים. באיזון זה אין זכויות האדם מעכבות את החדשנות, אלא הולכות עמה יד ביד. החשיבות של הסדר נוקשה יותר, מגדילה את הציות לזכויות אדם במיוחד בתאגידים קטנים וחברות הזנק, אשר במקרים רבים לא מקבלים על עצמם מחויבות וולנטרית לזכויות אדם, למשל בדומה למסגרת של עקרונות האו"ם לזכויות אדם1.

–> קידום האחריותיות של מפתחי ומפעילי מערכות בינה מלאכותית המשפיעה על זכויות יסוד

הסתפקות בכלי רגולציה רכה ומחויבות אתית ביחס למערכות בינה מלאכותית אשר יש להן השפעה יסודית על זכויות אדם עלולה לייצר גרעון דמוקרטי הנובע מהעדר אחריות משפטית מספקת מצד מפעילי בינה מלאכותית כלפי משתמשים. בכך, תיפגע מטרה מרכזית אותה מסמך הרגולציה מציב – תפיסת האדם במרכז. בהתאם, אנו מציעים להסדיר את סוגיית האחריותיות ביחס ליישומי בינה מלאכותית בעלי השפעה על זכויות יסוד באופן מפורש, וממחישים את עמדתנו תוך פניה אל מקרה הבוחן של סינון תכנים באמצעות בינה מלאכותית ברשתות חברתיות. כפי שנראה, דוגמה זו מלמדת כי לעיתים אימוץ גישה דה – רגולטורית בשלבים הראשונים עלולה להטמיע בשטח מציאות בעייתית שרגולציה מאוחרת תתקשה לתת לה מענה.

להלן נפרט.