ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
ד"ר אלעד גיל
|26.02.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|20.04.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|20.04.2025
ד"ר אלעד גיל
|26.02.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
עו"ד ד"ר מורן נגיד
|01.06.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
עו"ד עדן פרבר
|10.12.2024
ד"ר טל מימרן
|14.07.2025
בשבועות הקרובים צפויות לעלות להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה שתי הצעות חוק חוצות מפלגות וכמעט זהות: "הזכות להישכח", של חבר הכנסת אלי דלל מ"הליכוד" ושל ח"כ מיכל שיר מ"יש עתיד". כשהחוק יעלה לוועדה, ההצעות האלה צפויות להתאחד לחוק אחד.
החוק נועד לאפשר מחיקה או עדכון של מידע פוגעני ברשת שהועלה נגד קטינים, מה שלא הוסדר עד היום בחוק הישראלי. וכל זה תוך הליך מוסדר, יעיל ומהיר של עד 72 שעות ובהתבסס על מחקר של מכון תכלית, שלאחריו החליטו חברי הכנסת להגיש את הצעות חוק.
ידוע כי בני נוער וילדים מבלים את רוב זמנם החברתי ברשתות ומשתפים שם מידע אישי על עצמם או על חבריהם. הרבה פעמים מדובר בתוכן מביך שאין אפשרות להסיר כמו תמונות או דברים תכנים פוגעניים. דוגמאות לכך ניתן למצוא לרוב למשל בחרמות או בריונות ברשת. שבוע שעבר התפרסם מידע על קטינה שהייתה מעורבת באירוע של תקיפה מינית שהועלה על ידי קטין אחר.
וכך נכתב בהצעת החוק: "אוכלוסייה עיקרית אשר זקוקה להגנה על פרטיה האישיים, היא אוכלוסיית בני הנוער אשר מבלים את מרבית זמנם במרחב המקוון. זאת, מבלי שהם יהיו מודעים לעקבות הדיגיטליות שנשארות אחריהם כל עוד הזכות להישכח לא תעוגן בישראל. למשל, קטין אשר סבל מבריונות, לא יוכל להתאושש מהטראומה כל עוד יהיה תיעוד והדהוד של הפגיעה בו במרחב המקוון".
המנגנון יהיה כזה שהורה לילד ימלא טופס שיוגש לבית המשפט והוא ידון בו בהליך מהיר. תינתן זכות תגובה לקטין שהעלה אותו ויהיו לו חריגים למשל צורך ציבורי. לאחר החלטת בית משפט השרתים הגדולים של הרשתות החברתית כמו גוגל ופייסבוק יאלצו להוריד זאת בהחלטה של בית משפט.
החוק זוכה לתמיכת של הרשות לפרטיות ומחלקת יעוץ וחקיקה של משרד המשפטים שמלווים אותו כבר שנה.
ד״ר טל מימרן, מרצה וחוקר למשפט וטכנולוגיה ועמית בכיר במכון תכלית מסביר: ״המקרה הקשה של שנחשף בשבוע שעבר ממחיש עד כמה יש צורך להתאים את הדין הישראלי למציאות של העידן הדיגיטלי ולאפשר התמודדות הולמת מול אלימות ובריונות ברשת כלפי ועל-ידי קטינים".
"מהלך חשוב במיוחד הוא עיגון הזכות להישכח עבור קטינים, באופן שיאפשר להם לבקש להסיר מידע לגביהם ברשת בקלות. חשוב במיוחד לקדם זכות להישכח עבור קטינים, בשל היותם קבוצה בסיכון בהתנהלות ברשת והתמודדותם עם לחצים חברתיים, משפחתיים ואחרים.
"הרי, קטינים מבלים את מרבית זמנם בפלטפורמות תוכן דיגיטליות, מבלי שהם יהיו מודעים תמיד להשלכות, וללא הזכות להישכח נגזלת מקטינים הזכות ללמוד תוך כדי טעות והתנסות. בנוסף, חשוב להגן עליהם מפני בריונות או התעללות. משכך, הכרה בזכות להישכח בישראל תתרום לצמצום בריונות ברשת, או בלימת הסלמה שלה, וגם בתור מנגנון משקם שיאפשר לקטינים התחלה מחדש".
"במבט רחב, אנו מאמינים כי חשוב לקדם את הזכות להישכח הן בשל הצדקות הנוגעות לפרטיות, הן בשל הצורך לחזק את האוטונומיה של הפרט, והן בשל הגיונות של שיקום ומחילה הנובעים ממסורת ישראל מימים ימימה.
"לגישתנו, חשוב לאפשר בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, מנגנון פשוט, נגיש וזול למימוש הזכות לדרוש עדכון או מחיקת מידע אישי, ולדרוש מענה מהיר ככל הניתן – מהאתר המפרסם, או פלטפורמת תוכן דיגיטלית, ואם לא באמצעות שני אלו אז דרך הליך מהיר בפני בית המשפט. מנגנון שכזה צריך להביא בחשבון, כמובן, את היכולות המעשיות של חברות להיענות לבקשה בסד זמנים סביר שתואם ליכולות ולמשאבים שלהן.
"ברמה המעשית, חוק שכזה יעניק רוח גבית למטה 105 ולגופי אכיפת החוק, בבואם לבצע עבודת קודש של ממש המבקשת להבטיח סביבה מקוונת בטוחה יותר בה דור העתיד שלנו יוכל לגדול בבטחה".
חנה סנש
"רק דבר אחד ישנו שאי אפשר להתגנון נגדו והוא - האדישות"
חנה סנש
"רק דבר אחד ישנו שאי אפשר להתגנון נגדו והוא – האדישות"
חנה סנש