על רקע המאבק שמתנהל בין רשויות השלטון והמחאות הציבוריות בעד ונגד השינויים שמבקשת הממשלה לקדם במערכת המשפט ובמשטר בישראל, החל תהליך הידברות בין הצדדים בבית הנשיא על מנת ליצור מתווה פתרון מוסכם כדי לסיים את המשבר. הסקר מבקש לבחון את עמדות הציבור ביחס לתהליך ההידברות המתקיים בבית הנשיא ובאשר לתוצאות הרצויות ממנו בשלב הזה.

הסקר בוצע באינטרנט באמצעות הפאנל האינטרנטי iPanel ב-8 במאי, 2023. הסקר בוצע בקרב 514 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18  ומעלה.

טעות הדגימה המרבית 4.4%+-.

כ-59% השיבו כי הם אינם תומכים בשינויים שמובילה הממשלה במערכת המשפט, לעומתם כ-31% תומכים בהם.

כ-73%  השיבו כי לא השתתפו בהפגנות בעד או נגד השינויים שמובילה הממשלה במערכת המשפט. לעומתם, כ-20% השיבו כי השתתפו בהפגנות נגד המהפכה המשפטית, וכ-6% נוספים השיבו כי השתתפו בהפגנות בעד הרפורמה המשפטית.

כ-62% השיבו כי הם תומכים בהליך ההידברות המתקיים בבית הנשיא. לעומתם, כ-22% השיבו כי הם מתנגדים למהלך זה, וכ-16% נוספים השיבו כי אין להם דעה בנושא.

כ-48% דירגו את נושא הביטחון הלאומי והמאבק בטרור כאחד משני התחומים החשובים ביותר לטיפול הממשלתי, כאשר כ-24% דירגו אותו כנושא החשוב ביותר (1 מתוך 7) וכ-24% נוספים דירגו כנושא השני בחשיבות (2 מתוך 7).

כ-56% מהמשיבים דירגו את תחום יחסי החוץ כאחד משני התחומים הפחות חשובים לטיפול הממשלתי, כאשר כ-35% דירגו אותו כנושא השני הכי פחות חשוב  (6 מתוך 7), וכ-29% דירגו אותו כנושא הכי פחות חשוב (שבע מתוך שבע).

כ-40%  דירגו את יוקר המחייה כנושא החשוב ביותר לטיפול ממשלתי (1 מתוך 7). לעומתם כ-23% דירגו אותו כנושא השני הכי פחות חשוב  (6 מתוך 7).

כ-34% מהמשיבים דירגו את הרפורמה המשפטית כנושא הכי פחות חשוב. לעומתם, כ-9% השיבו כי מדובר בנושא החשוב ביותר.

כ-26% מהמשיבים דירגו את מידת חשיבות נושא החינוך באמצע (דרגה 4). כ-4% מהמשיבים דירגו את נושא החינוך כנושא הכי פחות חשוב, ולעומתם, 7% מהמשיבים השיבו כי מדובר בנושא החשוב ביותר.

כ-50% מהמשיבים דירגו את נושא התחבורה בחשיבות נמוכה יחסית (דרגות 5 ו-6), ו-20% דירגו את הנושא כהכי פחות חשוב. לעומתם, פחות מ-2% דירגו את הנושא בחשיבות הגבוהה ביותר.
כ-33% השיבו כי אינם סומכים על אף דמות ציבורית או גורם פוליטי שיוכל להוביל לפתרון המשבר סביב מערכת המשפט. לעומתם, כ-16% הביעו אמון בראש הממשלה בנימין נתניהו, כ-15% בחרו ביו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ וכ-14% נוספים בנשיא המדינה יצחק הרצוג.

כ-52%  השיבו כי הם אינם מאמינים שנציגי הקואליציה מקיימים את השיחות מתוך כוונה להגיע לפתרון מוסכם בין הצדדים. לעומתם, כ-34% השיבו כי הם כן מאמינים בכך, וכ-14% השיבו כי אין להם דעה בנושא.

כ-42%  השיבו כי הם אינם מאמינים שנציגי הקואליציה מקיימים את השיחות מתוך כוונה להגיע לפתרון מוסכם בין הצדדים. לעומתם, כ-42% השיבו כי הם כן מאמינים בכך, וכ-15% השיבו כי אין להם דעה בנושא.

כ-38% מעריכים כי תהליך ההידברות שמוביל הנשיא יסתיים בפיצוץ השיחות. לעומתם, כ-22% סבורים כי השיחות יימשכו עד שידעכו בשל אירוע חיצוני, וכ-15% מאמינים שהמהלך יוביל לפתרון מוסכם בין הקואליציה ואחת ממפלגות האופוזיציה.

כ-63% השיבו כי  הם סבורים שהתוצאה הרצויה  של תהליך ההידברות היא הגעה לפתרון המוסכם על כלל הצדדים המעורבים. לעומתם, כ-12%  סבורים כי די בהגעה לפתרון מוסכם בין הקואליציה ואחת ממפלגות האופוזיציה.

כ-50% סבורים כי אם השיחות יתפוצצו, על הקואליציה להמשיך בקידום החקיקה המקורית. לעומתם, כ-47% סבורים כי על הקואליציה להעביר את הרפורמה בגרסה מרוככת.

כ-52% דירגו את רמת האמון שלהם בגורמים המעורבים בשיחות בבית הנשיא בדירוגים הגבוהים (7 עד 10), כאשר השיעור הגבוה ביותר ניתן לדירוג 7 (כ-15%), ולצידו דירגו 8 ו־10 עם כ־15% ו־12% בהתאמה. לעומתם, כ־19% דירגו את רמת האמון בדירוגים הנמוכים (1 עד 3), כאשר כאשר השיעור הגבוה ביותר ניתן לדירוגים 1 ו-3 (כ-7%).

כ-24% דירגו את רמת האמון שלהם בגורמים ממפלגות הקואליציה המשתתפים בשיחות בבית הנשיא בדירוג הנמוך ביותר (1 מתוך 10). בעוד ש-11% דירגו את רמת האמון ב5 מתוך 10,  וכ־30% דירגו את רמת האמון בדירוגים גבוהים (7 עד 10), כאשר כ־10% העניקו דירוג  7 ו-10% נוספים דירוג 8.

למידע אודות פילוחים וניתוחים נוספים, ניתן לשלוח מייל ל: opinion.research@tachlith.org.il