אמון במערכת המשפט

על רקע הקיטוב, הפוליטיזציה וקרב הזהויות שהשתלט על השיח בישראל, בחנו את עמדות הציבור ביחס לאמון במערכת המשפט. הסקר בוצע באינטרנט באמצעות הפאנל האינטרנטי Panel4All ב-13 באוגוסט, 2025. הסקר בוצע בקרב 500 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית 4%+-.

מעל 50% מהנשאלים לא התנסו באופן אישי עם מערכת המשפט הישראלית.

מעל 70% מאלו שניהלו משפט בבית הדין השיבו כי המשפט הסתיים לטובתם או בפשרה/עסקת טיעון.

מעל 70% מאלו שניהלו משפט, סבורים כי הרמה המקצועית של התהליך המשפטי הייתה טובה.

מעל 50% השיבו כי רמת השיפוט תאמה או עלתה על ציפיותיהם.

כ-50% השיבו כי זמן ההמתנה היה לא סביר בעיניהם.

כ-43% השיבו התנהלות מערכת המשפט מבחינת זמני המתנה לדיונים ולהחלטות, הייתה יותר גרועה מהציפיות שלהם, לעומת 38% שדיווחו כי התנהלות המערכת תאמה את ציפיותיהם.

מעל שליש מאלו שניהלו משפט השיבו כי הערכתם למערכת המשפט ירדה לאחר ההליך.

כ-40% השיבו כי ההתנסות האישית שלהם מול מערכת המשפט הפחיתה בהם את הרצון לפנות ולהיעזר בה בעתיד.

כ-42% מכלל הנשאלים השיבו כי הרמה המקצועית של מערכת המשפט טובה, בעוד כמות זהה של נשאלים השיבו כי היא אינה טובה.

מעל 50% מהנשאלים השיבו כי זמן ההמתנה לפסיקה אינו סביר או סביר במידה מועטה בעיניהם.

מעל 70% מהנשאלים השיבו כי הרקע האישי של השופטים משפיע על הפסיקות שלהם.

כמחצית מהנשאלים השיבו כי לדעתם, אדם בעל רקע דומה מבחינת מוצא זוכה ליחס שווה מבית המשפט.

כמחצית מהנשאלים השיבו כי לדעתם, אדם בעל רקע כלכלי דומה זוכה ליחס שווה מבית המשפט.

כ-48% מהנשאלים השיבו כי לדעתם, אדם בעל רקע דתי דומה זוכה ליחס שווה מבית המשפט.

כ-59% מהנשאלים השיבו כי לדעתם השופטים מחויבים לשיפוט שוויוני לכלל אזרחי ישראל.

כ-45% מהנשאלים השיבו כי אינם מסכימים או מסכימים במידה מועטה עם ההיגד כי השופטים נקיי כפיים ביחס לשאר בעלי התפקידים במערכת השלטון.

קרוב ל-80% מהנשאלים סבורים כי הנושא הכי חשוב עבורם הוא היושרה וההגינות של השופטים.

כ-45% מהנשאלים סבורים כי הקבוצה אליהם הם משתייכים מבחינת מוצא מיוצגת בקרב השופטים באופן ההולם את שיעורה באוכלוסייה.

כ-45% סבורים כי הקבוצה אליה הם משתייכים מבחינת עמדה פוליטית, מיוצגת ביחס הולם לחלקה באוכלוסייה.

כ-35% מהנשאלים סבורים כי הקבוצה אליהם הם משתייכים מבחינת דת אינה מיוצגת בקרב השופטים (כלל לא/במידה מועטה) באופן ההולם את שיעורה באוכלוסייה.

46% מהנשאלים כי אינם מסכימים עם פסקי הדין אליהם נחשפו, ביחס ל40% שמסכימים עימם.

לדעת 59% מהמשיבים, רוב התיקים של בית המשפט העליון, אינם תחת שבתו כבג"צ (כ-20%-40% מהתיקים).

רוב הציבור (51.5%) אינו מסכים כי החלטות בג"צ הן בעיקרן משפטיות מקצועיות ולא מבוססות על תפיסת העולם האידיאולוגיות של השופטים.

רוב הנשאלים (כ-64%) מהנשאלים השיבו כי לדעתם החלטות שופטי בג"צ מושפעות מהזהות הפוליטית שלהם (במידה מסוימת-רבה).

כ-48% מהנשאלים השיבו כי פסיקות בג"צ אינן תואמות את תפיסת עולמם האידיאולוגית.

כ-48% מהנשאלים השיבו כי מערכת המשפט בכללותה אינה מייצגת את החברה הישראלית.

כ-42% מהנשאלים השיבו כי לדעתם בית המשפט העליון מתערב יותר מדי בהחלטות הכנסת והממשלה, לעומת כ-46% מהנשאלים שהשיבו כי בעיניהם בג"צ מתערב מעט מידי או במידה הנדרשת בהחלטות הממשלה והכנסת.

הציבור חלוק בדעתו ביחס להגבלת סמכויות בג"ץ. יתרון קטן – 51.7% לאלו החושבים שלא צריך להגביל או שצריך אף להרחיב.

כ-58% מהנשאלים השיבו כי לדעתם על בג"ץ להתערב במקרה והכנסת תחוקק חוק שאינו מטיל חובת גיוס שוויוני.

כשני שליש מהנשאלים השיבו כי על בג"צ להתערב במקרה והכנסת תחוקק חוק שיפגע בזכויות להט"ב.

כ-55% מהנשאלים השיבו כי על בג"צ להתערב במקרה והכנסת תחוקק חוק שיפגע בעובדים זרים.

כ-53% מהנשאלים השיבו כי על בג"צ להתערב במקרה והכנסת תחוקק חוק שיפגע באפשרות להתפלל תפילה נפרדת במרחב הציבורי.

כמעט 90% מהנשאלים השיבו כי חשוב בעיניהם (במידה רבה או מסוימת) שבית המשפט יהיה עצמאי ללא השפעה פוליטית.

76% מהמשיבים סבורים כי מערכת משפט עצמאית גורמת במידה רבה או מסוימת לכך שיהיה משפט הוגן עבור כל באי בית המשפט וששלטון החוק יישמר.

כ-68% מהמשיבים סבורים כי מערכת משפט עצמאית מגינה על זכויות מיעוטים.

65% סבורים כי מערכת משפט עצמאית מונעת שחיתות שלטונית, לעומת 27% שסבורים שלא.

כ-60% סבורים כי מערכת משפט עצמאית מגינה על חיילי צה"ל בזירה הבינלאומית.

כ-62% סבורים כי מערכת משפט עצמאית שומרת על מעמדה הבינלאומי של ישראל.

כ-34% מהמשיבים סבורים כי הוועדה לבחירת שופטים צריכה לכלול הרכב מעורב עם דומיננטיות לאנשי מקצוע בתחום המשפט או שופטים, לצד 32% שסבורים כי הוועדה צריכה להיות מורכבת רק מאנשי מקצוע בתחום המשפט.