היקף הפשיעה בחברה הערבית מתגבר, למרות צוותי חשיבה, תכניות פעולה והחלטות ממשלה שקודמו בכדי להתמודד עם התופעה.[i] לאחרונה, מינה ראש הממשלה ראש מטה ("פרויקטור") למאבק בפשיעה בחברה הערבית אשר יקדם חקיקה ויתכלל את עבודת הממשלה בנושא והוקמה ועדת משנה (שרים). לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נרשמה עלייה חדה בשנת 2021 במספר האירועים הפליליים בהם החשוד משתייך לחברה הערבית (43%),[ii] בעוד שנת 2023, בפרט, הפכה לשנה המדממת ביותר בתולדות הפשיעה הערבית בישראל כאשר 244 אזרחים קיפחו את חייהם בנסיבות אלימות (כמות כפולה לעומת 2022).[iii] מגמה זו כונתה בידי מבקר המדינה "כישלון מהדהד של ממשלות ישראל".[iv] 

תופעת הפשיעה בחברה הערבית מושפעת מתהליכים חברתיים רחבים, ובפרט מן התפקיד של הרשתות החברתיות בעולם המודרני, אשר משפיעות על התודעה, הדימוי העצמי והאופן שבו אנו רואים את תפקידנו בחברה. בהתאם, כחלק מן ההתמודדות עם תופעת הפשיעה בחברה הערבית, חשוב לשקול פתרונות הנוגעים לממשק שלה המרחב המקוון.