top of page
  • מקור ראשון

ללמוד מהעולם: ישראל צריכה לעצב מדיניות פיקוח על הבינה המלאכותית

חשוב להשלים את המהלך של משרד החדשנות ולמסד גוף לאומי שיפעל לאחידות בתחום הבינה המלאכותית. לפקוח עין לגבי התפתחויות בעולם, לשאוב השראה ולעצב מדיניות שתתאים לשווקים בינלאומיים


מאת ד"ר טל מימרן

מקור ראשון | 05.09.2023



בשנים האחרונות גובר השימוש בבינה מלאכותית ונראה שאנו רק בתחילתה של מהפכה טכנולוגית, אשר תשפיע על תחומי חיים רבים מספור.


קובעי המדיניות בישראל ערים לקצב ההתפתחות הטכנולוגי המהיר של הבינה המלאכותית, ובהתאם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פרסם את עמדתו ביחס לרגולציה הראויה בתחום. בנוסף, ועדת המדע של הכנסת החלה לעסוק בנושא, ואף הקימה ועדת משנה במטרה לדון באתגרים שמציבה הבינה המלאכותית, ובעיצוב רגולציה מתאימה ונכונה לאופק טכנולוגי חדש זה.


הגישה הישראלית המשתקפת, מעידה על כוונה להימנע מאימוץ חקיקה רחבה שתטפל בכל האתגרים שנובעים מהשימוש בבינה מלאכותית, ומתן שיקול דעת רחב לרגולטורים, המתבסס על עקרונות אתיים לשימוש בבינה מלאכותית. על אף שגישה זו מאפשרת גמישות, היא עלולה להוביל ליצירת מסגרת שאינה אחידה ואף למתח ברמה המערכתית. בהתאם, חשוב להשלים את המסגרת המוצעת באמצעות שני צעדים: מיסוד גוף מאסדר לאומי, שיפעל להבטחת אחידות של כלל המגזרים במשק, והטמעת מתודולוגית חשיבה אחידה להתמודדות עם אתגרים רגולטוריים ומשפטיים בנושא הבינה המלאכותית.


לצד זאת, חשוב לפקוח עין לגבי התפתחויות בעולם, במטרה לשאוב השראה, ולעצב מדיניות אשר תתכתב עם שווקים בינלאומיים חשובים עבור חברות ישראליות. שוק הסייבר, מטבעו, חוצה גבולות, ותעשיית הסייבר הישראלית מסתמכת על שיתופי פעולה בינלאומיים, ועל יכולתה לפעול בשווקים זרים. ישנם מספר מוקדים בהם ישנה כבר התפתחות משמעותית, וניתן לראות כי ישנן מספר גישות שונות ומתחרות בעולם.


הגישה בארצות הברית לדוגמה, שמה במרכז את השוק והרצון להניע צמיחה כלכלית, וזאת לצד השאיפה לבסס עליונות טכנולוגית צבאית. נכון להיום, בארצות הברית לא קודמה חקיקה פדרלית רחבה ומהותית בנושא הבינה המלאכותית. במקום זאת, הוצעו על ידי הבית הלבן סטנדרטים וולונטריים לא מחייבים, אשר חברות הטכנולוגיה רשאיות לבחור לאמץ או להתעלם מהם (למשל, בהקשר של הגנה על חירויות הפרט).

 

לקריאה נוספת:




 

סין לעומת זאת, אימצה גישה המתמקדת במדינה, כחלק ממאמץ שאפתני להפוך למעצמת העל הטכנולוגית המובילה בעולם. בהתאם, בשנים האחרונות הממשלה בסין נוקטת בדיכוי חריף ויזום נגד המגזר הטכנולוגי, במטרה להבטיח את שליטת הממשלה וריסון ענקיות הטכנולוגיה. מנגד, ממשלת סין מסבסדת כלי בינה מלאכותית חדשים, שיאפשרו את יכולתה לנהל מעקב המוני אחר אזרחיה, זאת בשם שמירה על היציבות החברתית; כמו למשל, מערכות בינה מלאכותית לזיהוי פנים. עם זאת, לגבי טכנולוגיה אשר יכולה לאיים על הסדר הפוליטי והחברתי בסין, למשל בינה מלאכותית יוצרת (דוגמת Chat GPT ), הממשלה בסין הטילה אחריות על מפתחים שלא לפתח תוכן אסור או בלתי חוקי – הכולל תוכן שחורג מהערכים הפוליטיים של מפלגת השלטון.


גישה שונה עולה מן האיחוד האירופי, אשר הציג מודל שחרט על דגלו את זכויות המשתמשים. המדיניות המוצעת באיחוד האירופי מבקשת לקדם רגולציה רוחבית בחקיקה של טכנולוגיות הבינה המלאכותית, ולאמץ גישה אשר שוקלת את הסיכונים השונים שעולים מבינה מלאכותית. כך, מערכות אשר יציגו סיכונים חברתיים משמעותיים – ייאסרו להפצה ולשימוש (למשל מערכות המכוונות לניצול אוכלוסיות מוחלשות). בריטניה, אשר פרשה לאחרונה מהאיחוד האירופי, נקטה בגישה אחרת, דומה מאוד לזו שנבחרה בישראל, אשר תעניק שיקול דעת רחב לרגולטורים השונים בהסדרת הנושא.


החזון השונה של מדינות אלו באשר לאסדרה של בינה מלאכותית, מעיד על תהליך רחב, בו מדינות מתחרות על הגמוניה בינלאומית בחזית המדעית החדשה של מרחב הסייבר, וכן על הרחבת תחומי ההשפעה שלהן ביקום הדיגיטלי. אין ספק, הקרבה הרעיונית המסתמנת בין ישראל לבריטניה היא חיובית, לאור היחסים הקרובים בין המדינות ובפרט בתחום הכלכלי. לצד זאת, חשוב לפעול כדי להביא להתאמה בין הדין הישראלי לדין האירופי. זאת, נוכח החשיבות העצומה של השוק האירופי, גודלו, ובשל הרצון לאפשר לחברות ישראליות לפעול בחופשיות בשוק זה. בנוסף, כאמור, חשוב להשלים את המהלך של משרד החדשנות באמצעות מיסוד גוף לאומי שיפעל למען אחידות בתחום הבינה המלאכותית, והטמעת דרך חשיבה אחידה להתמודדות עם אתגרים רגולטוריים ומשפטיים שמציבה הבינה המלאכותית.



ד"ר טל מימרן

הוא ראש תוכנית "אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר.


גל דהן הוא חוקר במכון תכלית למדיניות ישראלית.





Comments


bottom of page