הנהלת בתי המשפט שוקלת הכנסה לשימוש של מערכות בינה מלאכותית. אך האם היא מסוגלת להחליף שיקול דעת ולהתמודד עם מצבים חריגים? הניסיון מהעולם מוכיח עד כה שמדובר בנושא מורכב ובעייתי.
מאת ד"ר טל מימרן
ערוץ 7 | 27.08.2023
לאחרונה פורסם כי הנהלת בתי המשפט שוקלת להכניס לשימוש מערכות בינה מלאכותית בכדי לשפר ולייעל הליכים במערכת הצדק בישראל, לרבות בהליכים פליליים.
אין ספק, בינה מלאכותית היא הגל הטכנולוגי החדש אשר עומד לשנות תחומי חיים מגוונים ורבים, ומכאן חשוב לא להפנות מבט להתפתחויות הטכנולוגיות ולמצוא את הדרך לשלב אותה באופן שיתרום לחברה הישראלית.
ועדיין, חשוב לנקוט במשנה זהירות בהכנסה לשימוש של כלים חדשים אשר לא ניתן לחזות את כל ההשפעות העתידיות שלה על תחום המשפט והמיוחד בהליכים פליליים שהם, הלכה למעשה, דיני נפשות.
לשם ההשוואה, משטרת ישראל עושה שימוש במערכת מבוססת בינה מלאכותית לאיתור חשודים בנתב"ג, אך מערכת מעוררת חששות במובן של הסתמכות-יתר על על המערכת לאיתור חשודים בקבלת ההחלטות, ללא מעורבות אנושית מספקת או יכולת לקבל הסבר על אופן גיבוש המסקנות לגבי חשוד כזה או אחר, וזאת לצד העובדה שהטיות ודעות קדומות חברתיות באות לידי ביטוי במסגרת קבלת החלטות אוטומטית או מבוססת אלגוריתם.
בהקשר של מערכת המשפט, עולה השאלה האם נכון להכניס בינה מלאכותית שתחזה סיכויי הצלחה בתיקים? או, ובנוסף, האם נכון לשלב בינה מלאכותית במסגרת קבלת החלטות שיפוטית (אם לגבי הכרעת דין, אם ביחס לגזר דין, ואם בנוגע לשחרור מוקדם)?
אין ספק, האפשרות שתהיה מערכת שלכאורה תוכל לייעל הליכי העמדה לדין, ובפרט כזו שלא תלויה בגורם אנושי, מאוד קוסמת למערכת מבחינת יעילות. ועדיין, נראה שזו אפשרות לא ריאלית מבחינת היכולות של כלי בינה מלאכותית, אשר מוגבלת מבחינת היכולת שלה להחליף שיקול דעת אנושי ולהתמודד עם מצבים חריגים.
בנוסף, לא ברור מה הערך של פיתוח והכנסה לשימוש של כלי כזה במערכת צדק בה יש אחוזי הרשעה גבוהים באופן בלתי רגיל - כ-90% היום ו-99% בעבר (עד לשינוי שיטת החישוב לפני כעשור).
כמו כן, חשוב לזכור כי מערכות בינה מלאכותית אמנם יכולות להביא בחשבון נתונים רבים יותר, ובקצב מהיר בהרבה, לעומת בן אנוש, אך הן לא מתמודדות בצורה טובה עם מצבים ייחודיים, ואין ביכולתן לגבש החלטה מבוססת ערכים - שזה בדיוק מה שנדרש ממערכת המבקשת לקדם צדק ברמה החברתית והאישית. למעשה, מחקרים מראים כי מערכות בינה מלאכותית אשר הוכנסו לשימוש לצרכים דומים הובילו להחלטות מוטות, וכאלו אשר החריפו הטיות חברתיות (דוגמת הפליה כלפי אוכלוסיות מוחלשות בארצות הברית - אם בהקשר של מתן אשראי מהבנק, אם בהקשר של מעצר וחיפוש, ואם בהקשר של שחרור מוקדם מהכלא).
לקריאה נוספת:
במבט רחב, אמנם אנו חוזים במגמה המאפשרת שימוש רב יותר בנתונים בהליכים משפטיים, אבל חשוב לזכור הנתונים הם כלי בשירות ההליך השיפוטי, ושיקול הדעת האנושי, ולא הבסיס הבלעדי לקבלת החלטות. לשם ההמחשה, בשנים האחרונות בית המשפט העליון מביא בחשבון נתונים סטטיסטיים בבואו להחליט לגבי אישור או דחייה של עתירות בנושא מדיניות הריסת הבתים של צה"ל, אך הדבר לא מחליף בשום צורה את שיקול הדעת השיפוטי שמופעל בנושא (אלא רק תומך בו, לכל היותר).
לבסוף, חשוב להציב סימן שאלה סביב אפשרית זו - לאור העובדה שלשכת עורכי הדין בישראל מקשה על פיתוחי פעם טכנולוגיים משפטיים (ליגל-טק), אשר הופכים נפוצים ברחבי העולם ( אם בהליך מתן ייעוץ משפטי, ואם ביחס ליישוב סכסוכים בכלים דיגיטליים). האתגר העיקרי נובע מהגישה של לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין רגישה לנושא של הסגת גבול המקצוע ופגיעה בפרנסתם של עורכי דין, שופטים ושאר הקהילה המשפטית. בהתאם, חברות ליגל-טק ישראליות נאלצות לכוון את עצמן לפעולה בשווקים זרים, במקום שמדינת ישראל תהנה מפירות ההשקעה של תעשיית הסייבר הישראלית.
ד"ר טל מימרן
הוא ראש תוכנית "אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר.