תקציר

כיצד ראוי לבחור שופטים בישראל?

הוויכוח בנושא רגיש זה הגיע ללב המחלוקת הציבורית בישראל בחצי הראשון של שנת 2023 הרקע: הצעת תיקון שיזמה הקואליציה לחוק יסוד:השפיטה המבקשת לשנות את הרכב וועדת הבחירה הפועלת בישראל מאז ,1953 ולהחליפו בוועדה הנשלטת על-ידי רוב של נבחרי ציבור מהקואליציה. מוקד מרכזי בוויכוח בין תומכי ומתנגדי הרפורמה עוסק במשפט ההשוואתי, כלומר — בשאלה מה נהוג במדינות דמוקרטיות אחרות. תומכי הרפורמה מצטטים מחקרים הטוענים, במידה של צדק, כי ברוב העולם נהוג שנבחרי ציבור נוטלים תפקיד מרכזי בבחירת שופטים לערכאה העליונה. מתנגדי המהפכה מצטטים בתשובה מחקרים הגורסים, גם כן במידה של צדק, כי במרבית העולם הדמוקרטי קיים אתוס של בחירה על בסיס אמות מידה מקצועיות, ולמעט בפולין – הידועה כמדינה המצויה בנסיגה דמוקרטית – אין לקואליציה שליטה על מינוי שופטים. בשני הצדדים, לצד הטענות הנכונות, קיימת לעתים נטייה שלא להתעמת עם נתונים שמלמדים על מורכבות ההשוואה ועל מגבלותיה.

נייר זה מציע מחקר עומק השוואתי המבקש לפצח את השאלה כיצד מדינות הרלוונטיות להשוואה עם ישראל (לפי פרמטרים מוגדרים) מאזנות בין הצורך לאפשר השפעה דמוקרטית של נבחרי ציבור על הליך הבחירה לבין שימור מקצועיות בית המשפט העליון ועצמאותו. מטרתנו היא להבין כיצד אותן מדינות מיישבות את המתח בין הפקדת סמכות הבחירה בידי גורמים פוליטיים לבין ההקפדה החשובה על שיקולי בחירה המבוססים על מקצועיות ומומחיות במשפט, ועל ריסון היכולת של הממשלה להפוך את בית המשפט לשבוי בידיה – תוצאה המהווה סכנה להמשך הקיום של המשטר הדמוקרטי.

הממצאים מלמדים כי ברוב המדינות קיימים הסדרים למניעת פוליטיזציה של הליך הבחירה והקפדה על בחירה מקצועית. ההסדרים הללו מושגים באמצעות שילוב של מנגנונים מוסדיים, כללים משפטיים ופרקטיקות מנהגיות. עם זאת, רמת החסינות של ההסדרים הללו מפני השפעה פוליטית אינה אחידה: בחלק מהמדינות ההשפעה הפוליטית מוגבלת באמצעות רסנים מקצועיים חזקים מכוח החוק או כפי שהשתרשו בתרבות הפוליטית, בעוד שבמיעוט מקרב המדינות קיימת השפעה פוליטית חזקה יותר. המסקנה המרכזית העולה מהסקירה היא כי ברוב המדינות, הליך בחירת השופטים מובל בידי נבחרי ציבור אך לא נושא אופי פוליטי, אלא מקצועי.

הנייר מתייחס לשאלה נוספת שיש ערך בעיון השוואתי בה, והיא כיצד מתמנים גורמי המקצוע בוועדות הבחירה/ההיוועצות. הנתונים מלמדים על קיומו של מגוון רחב של גורמי מקצוע המעורבים בהליכי הבחירה, הממונים בשיטות שונות, הן בידי אנשי מקצוע אחרים, הן בידי נבחרי ציבור, והן על ידי מנגנונים משולבים.