על רקע השינויים הרבים שחלו בעמדות הציבור בנושא הסכסוך כתוצאה מאירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה הארוכה בתולדות ישראל, בחנו את הסנטימנט הציבורי ביחס למספר נושאים שקשורים לסוגייה המדינית ביטחונית.

הסקר בוצע באינטרנט באמצעות הפאנל האינטרנטי Panel4All ב-19 בדצמבר, 2024. הסקר בוצע בקרב 501 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה.

טעות הדגימה המרבית 4.4%+-.

כ־58% סבורים כי אין סיכוי להסדר מדיני מול הפלסטינים, גם לא בעתיד הרחוק. לעומתם, כ־34% סבורים שמתישהו ככל הנראה בעתיד הרחוק ניתן יהיה להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים.

כ־43% סבורים כי המצב המדיני-ביטחוני כיום מחייב שינוי במדיניות הצבאית והמדינית כלפי הפלסטינים וכי המלחמה מיצתה את עצמה כך שיש למנף ההישגים הצבאיים להסדרה. לעומתם, כ־41% סבורים שיש להעצים את הלחימה בעזה ואם נדרש גם ביהודה ושומרון.

כ-53% השיבו כי הסיבה העיקרית לתמיכתם בהמשך המלחמה היא הפעלת לחץ על חמאס לשחרור החטופים. לעומתם, כ-38% השיבו כי הסיבה העיקרית לתמיכתם היא הרצון בניצחון מוחלט על החמאס.

כ-51% השיבו כי האפשרות של מדינה אחת דו-לאומית ללא רוב יהודי היא הגרועה ביותר. לעומתם, כ-25% השיבו כי סבורים שהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל היא האפשרות הגרועה יותר, וכ-23% השיבו כי אינם יודעים.

כ־53% סבורים כי על אף המגמות של מלחמה, הרחבת ההתיישבות והחלשת הרשות הפלסטינית, יש להמשיך לשמור לאורך זמן על המצב הקיים של אחריות מדינת ישראל לביטחון תושביה וקיומה של רשות מוחלשת. לעומתם, כ־19% סבורים כי המשך מגמות אלה צפויות להוביל בסבירות גבוהה למדינה אחת דו-לאומית ללא רוב יהודי, ואילו כ-28% השיבו כי אינם יודעים.

כ-43% השיבו כי התרחיש הסביר ביותר לעשר- חמש עשרה השנים הקרובות הוא המשך המצב הקיים, שמירה על רשות הפלסטינית מוחלשת. לעומתם, כ־20% סבורים כי תתקיים מציאות של מדינה אחת ללא זכות הצבעה בבחירות לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון.  כ־18% נוספים צופים הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, ואילו כ־17% השיבו כי אינם יודעים.

כ-32% סבורים כי הקמת מדינה פלסטינית מפוזרת ללא צבא שלא תהווה איום על ישראל היא האפשרות הטובה ביותר ביחס לסכסוך הישראלי הפלסטיני. לעומתם, כ-29% הביעו תמיכה בעידוד יציאת אוכלוסייה פלסטינית מיהודה ושומרון ומעזה למדינות אחרות. כ-19% נוספים סבורים כי אין פתרון נראה לעין ולכן צריך להמשיך את הלחימה ביהודה ושומרון ובעזה.

כ־47% מהמשיבים סבורים כי המונח "היפרדות מהפלסטינים" משמעותו עידוד הגירה של פלסטינים למדינות אחרות. לעומתם, כ־42% סבורים כי מדובר בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל.

כ-82% השיבו כי הם תומכים בהצטרפותה של ישראל לברית אזורית למאבק באיראן ובשלוחותיה, המבוססת על הובלה אמריקאית ובהשתתפות מדינות האזור הפרגמטיות בהן סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים, ירדן ועוד.

כ-43% תומכים בהצטרפותה של ישראל לברית אזורית כאמור, אף אם היא כרוכה בהתקדמות מדינית עם הפלסטינים. לעומתם כ-32% אינם תומכים בכך.

כ-60% סבורים כי הברית האזורית חשובה בעיקר להחלשת איראן ושלוחותיה. לעומתם כ-39% אינם סבורים כך.

כ-16%  סבורים כי הברית האזורית חשובה בעיקר לייצוב הזירה הפלסטינית תחת חסות מדינות ערביות פרגמטיות. לעומתם, כ-83% אינם סבורים כך.

כ-44% סבורים כי הברית האזורית חשובה בעיקר להגנה על ישראל כמו שיתוף הפעולה בהתקפות הטילים האירניות. לעומתם, כ-56% אינם סבורים כך.

כ-68% סבורים כי הברית האזורית חשובה בעיקר ליצירת הזדמנויות כלכליות חדשות עבור מדינת ישראל והאזור כולו. לעומתם, כ-31% אינם סבורים כך.

כ-95% סבורים כי הברית האזורית אינה חשובה. לעומתם, כ-4% אינם סבורים כך.

כ-59% השיבו כי הם מעדיפים העברת ניהול ושיקום עזה לגורמים פלסטיניים עזתיים בגיבוי קואליציה אזורית של מדינה. לעומתם כ-41% הביעו העדפה לשליטה ישראלית ישירה בעזה ובכלל זה ניהול החיים האזרחיים שם על-ידי ממשל צבאי.

כ-70% השיבו כי הם מעדיפים הצטרפות לברית אזורית נגד איראן ושלוחותיה גם במחיר התקדמות מדינית עם הפלסטינים. לעומתם כ-29% הביעו העדפה להימנעות מהצטרפות לברית אזורית גם במחיר התעצמותה של איראן.

כ-59% השיבו כי הם מעדיפים חיזוק היחסים עם ארה"ב ומדינות המערב גם במחיר התקדמות מדינית עם הפלסטינים. לעומתם כ-41% הביעו העדפה להימנעות מהתקדמות מדינית עם הפלסטינים במחיר של מתיחות עם אר"ה ומדינות המערב. כ-41% אינם מעדיפים אפשרות זו.

כ-81% השיבו כי הם שחרור מידי של כל החטופים במסגרת עסקה שתכלול שחרור אסירים פלסטינים. לעומתם כ-18% הביעו העדפה להמשכת הלחימה בעזה במטרה להשיג הישגים צבאיים נוספים גם במחיר חיי החטופים.

כ־81% השיבו כי המשך אובדן חיי חיילים ואזרחים ישראלים במלחמה הוא מן הגורמים המרכזיים המטרידים אותם ביותר.

כ־69% השיבו כי העלות הכלכלית של המשך במלחמה היא מן הגורמים המרכזיים המטרידים אותם ביותר.

כ־54% השיבו כי העמקת הקיטוב והקרע החברתי בישראל הוא מן הגורמים המרכזיים המטרידים אותם ביותר.

כ־80% השיבו כי ויתורים מדיניים או טריטוריאליים הכרוכים במסגרת הסדרה אזורים הם מן הגורמים המרכזיים המטרידים אותם ביותר.

כ־11% השיבו כי פגיעה במעמדה הבין לאומי של ישראל ובכלל זה ביחסי ישראל-ארה"ב היא מן הגורמים המרכזיים המטרידים אותם ביותר.

כ-27% סבורים כי המצב הקיים הכולל מלחמה ללא תהליך מדיני היא הדרך הנכונה למנוע התדרדרות נוספת במצב הביטחוני. כ-58% אינם מסכימים עם כך.

כ-40% סבורים כי שליטה ביהודה ושומרון וחבל עזה חשובה יותר לביטחון ישראל משיתוף פעולה אזורי נגד אירן. כ-47% אינם מסכימים עם כך.

כ-35% סבורים כי שליטה ביהודה ושומרון ביהודה ושומרון וחבל עזה חשובה יותר מחיזוק היחסים עם ארה"ב. כ-53% אינם מסכימים עם כך.

כ־36%  סבורים כי את ניהול חיי האזרחים בעזה לרבות חלוקת סיוע הומניטרי, הסדרת חינוך, מחסות זמניים, שיקום תשתיות, התנעת הכלכלה ואכיפת סדר ציבורי בסיסי יש להפקיד בידי ניהול עזתי בשיתוף האזור וגורמים פלסטיניים עזתיים בגיבוי קואליציה אזורית של מדינות ערביות. לעומתם, כ־30% מעדיפים כי ניהול חיי האזרחים יופקד בידי ישראל. כ-17% נוספים הביעו תמיכה בניהול של רשות פלסטינית מחודשת לאחר רפורמות, ואילו כ־17% השיבו שאינם יודעים.

למידע אודות פילוחים וניתוחים נוספים, ניתן לשלוח מייל ל: opinion.research@tachlith.org.il