top of page
נשות ואנשי תכלית

ד"ר אלעד גיל

ד״ר אלעד גיל הוא עמית בכיר וראש המחקר במכון תַּכְלִית למדיניות ישראלית. הוא בעל תואר דוקטור (S.J.D.) במשפטים מאוניברסיטת Duke, תואר ראשון במשפטים ושני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מ-American University בוושינגטון, אליה הגיע כזוכה מלגת קרן Fulbright. בנוסף לתפקידו במכון תַּכְלִית, ד״ר גיל משמש כחוקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית, מרצה מן החוץ בביה״ס רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן וחוקר אורח בתוכנית לחדשנות באוניברסיטת Duke. בעברו היה עמית מחקר פוסט-דוקטורט במרכז חשין ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

תחומי המחקר של ד״ר גיל הם משפט חוקתי ומנהלי, תיאוריה של הפרדת רשויות ומשפט וטכנולוגיה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בשאלת השפעת חלוקת הסמכות והאחריות בין רשויות השלטון על המדיניות הציבורית בתחומי החוץ והביטחון. מחקריו העכשוויים עוסקים בהשפעותיה של מהפכת טכנולוגיית המידע על המשפט הציבורי ובמערכת יחסי הגומלין בין המדינה לענקיות הטכנולוגיה. מאמריו פורסמו בכתבי עת משפטיים מובילים בארצות הברית ובאירופה, ביניהם ה- Boston College Law Review, Harvard National Security Journal, Tulane Law Review, Cornell International law Journal, and Virginia Journal of Law and Technology. מחקריו כסטודנט וחוקר צעיר זכו בשורה של פרסים, ביניהם  פרס רנה קאסן למחקר בתחום זכויות האדם, פרס Solf ופרס Ed-Bou על מחקר בתחומי המשפט ההשוואתי והבין-לאומי. במסגרת פעילותיו האקדמיות, משמש ד״ר גיל כעורך ושופט מאמרים, בין היתר ב-Columbia Law Review

במסגרת פעילותו בתכלית, מעורב ד״ר גיל ביוזמות חקיקה ורגולציה בתחומי מומחיותו. בין היתר, הוא הופיע בפני וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ובפני וועדות ממשלתיות בנושאי רפורמות חוקתיות וביחס להצעת אסדרת פעילות פלטפורמות התוכן המקוונות בדין הישראלי.

ד״ר גיל מחזיק ברישיון לעריכת דין בישראל. הוא מתגורר בירושלים, נשוי לנילי ואב לירדן, דניאל ועופרי. 

ד״ר אלעד גיל
פרסומים

מאמרים אקדמיים:

ככה נראה משבר חוקתי: על בג"ץ דרעי, רפורמת לוין, והאקדח שהונח על השולחן

Institutional Choice and Targeted Killing: A Comparative Perspective

פרסום חיצוני

Digital Contact Tracing Has Failed: Can It Be Fixed with Better Legal Design?

פרסום חיצוני

פלצבו חוקתי: הגבלת כהונה אינה הפתרון

Digital Contact Tracing Has Failed: Can It Be Fixed with Better Legal Design?

פרסום חיצוני

Rethinking Foreign Affairs

Deference

פרסום חיצוני

Cyber Checks and Balances 

פרסום חיצוני

הערה פרשנית משלימה בסוגיית אי תחולתו של חוק-יסוד: משאל עם על ההסכם הימי עם לבנון

פרסום חיצוני

Totemic Functionalism in Foreign Affairs Law

פרסום חיצוני

מחקרי מדיניות/גילויי דעת:

מהו קבינט המלחמה ומה מעמדו המשפטי?

עיון השוואתי במעורבות נבחרי ציבור בבחירת שופטים לבתי משפט עליונים

מבט השוואתי להצעות רפורמה ממשלות ימין -
מכון תכלית

חוות דעת להצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר)

ללמוד מטעויות של אחרים: שלושה טיעונים נגד הקמת בית דין צבאי מיוחד

לשיפוט מחבלים 

מינוי נשיא הערכאה

השיפוטית העליונה

מחקר: ישראל מובילה בפער בשינוי חוקי יסוד

מחקר: שתי הממשלות האחרונות לא קיימו את הבטחותיהן לבוחרים

שאלות ותשובות:

מהו קבינט המלחמה החדש? 

בינה מלאכותית

חוות דעת בעניין הצעת חוק יסוד- הממשלה (תיקון – סמכויות הממשלה בענייניה המשפטיים) 

השימוש בעילת הסבירות בפיקוח על מינויים ציבוריים

התייחסות מכון תכלית

לתיקון המוצע בוועדה
לבחירת שופטים 

התגברות באחריות

טורי דעה וראיונות בתקשורת:

בעיה בהיבט הפלילי והמוסרי: איך בכלל שופטים

את מחוללי הטבח

הדרך היחידה לתיקון הדמוקרטיה בישראל היא בהידברות בבית הנשיא

תפסיקו להיות צודקים

או שיהיה פיצוץ, או שהרפורמה תידחה. בכל מקרה, שני הצדדים יפסידו

הרפורמה החוקתית המתוכננת צפויה להיכשל בדיוק כמו אלו שקדמו לה

הגבלת כהונת ראש הממשלה: רעיון לא נכון ולא אפקטיבי

עבירות חמורות ובתי דין מיוחדים: כך נערכת ישראל להליכים משפטיים
נגד מחבלי חמאס

שוב חוזר ההימור

"אם נתניהו מאמין שאיראן גרעינית היא הסכנה הגדולה ביותר, איך הוא לא שקוע בזה כל כולו?"

שינוי כללי המשחק בזמן המשחק – ״פתולוגיה״ ישראלית

בתוך שלושה שבועות: יותר מ-4,400 תכנים מסיתים ותומכי טרור הוסרו מהרשתות החברתיות

לרגולטור הישראלי חסר קצת חינוך אירופי

קבינט המלחמה –
צורך מבצעי או צורך פוליטי?

המחקר שבדק: איך ממנים נשיאי בתי משפט בעולם הדמוקרטי?

יריב לוין על הצעת פשרה חדשה: "מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה"

רפורמת בחירת השופטים של לוין נכשלת במטרות שהציבה לעצמה

כיצד בתי המשפט צריכים לשקול עתירות בעלות השפעה על מדיניות החוץ?

פופוליזם ופוליטיקה עלולים להחזיר את הגלגל לאחור

ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד: עבור ביהמ"ש, איפוק פירושו כוח

המהלך האחרון שיכול לסיים את המשבר – והתוכנית של נתניהו למושב הבא

כנס החורף הארצי

איך אפשר להעביר פסקת התגברות בלי לרמוס את הדמוקרטיה

ועדת חקירה? השר בר-לב, הגיעה העת לעדכון גרסה

להשלים את החוקה

bottom of page