איך אנחנו מפתחים מדיניות
מדינת ישראל הוקמה וצמחה על רקע אתגרים מורכבים שאף אומה בעת המודרנית לא נאלצה להתמודד עמם. על ידי החזון ומלאכת העשייה של דור המייסדים, נעמדה המדינה הצעירה על רגליה והתבססה כדמוקרטיה משגשגת וכבית לאומי לכל יהודי העולם.
אך לצד ההצלחה הגדולה של המפעל הציוני, סובלת המדינה מיום הקמתה משסעים חברתיים ופוליטיים ומהיעדר תשתית חוקתית וממסדית שתבטיח את המשך קיומה ושגשוגה. לאורך השנים התרחבו הסדקים וחשפו חולשות וכשלים מוסדיים שהתבססו במסדרונות השלטון בישראל וייצרו "איי שליטה" של תפיסות עולם שונות ומנוגדות. אט אט, התנחלה בחברה ובפוליטיקה הישראלית תחושת שבטיות המתורגמת לשיח של ״אנחנו והם״. התופעות הללו פוגעות בחוסן החברתי של המדינה ושוחקות בהדרגה את איכות המוסדות הפוליטיים שלה ויסודותיה המשטריים.
בעשור השמיני לקיומה של המדינה, זקוקה החברה הישראלית למבט פנימי נוקב על הסדקים והחולשות המאיימים עליה ולריענון מחשבתי וערכי, שיתורגם לשיפור במנגנוני קבלת ההחלטות הציבוריים.
תַּכְלִית הוקמה כי אנו מאמינים שהאחריות לתיקון מונחת לא רק על כתפי השלטון ומוסדות הביצוע שלו. על החברה האזרחית בישראל לקחת חלק פעיל במלאכת החשיבה והמעשה לכינון חברת מופת, ביצור קיומה וביטחונה של המדינה וחיזוק אופיה היהודי והדמוקרטי. למימוש חזון זה, אנו במכון מניעים תהליכים לשיפור וחיזוק הממשל, הכלכלה, הביטחון והחברה באמצעות מחקר, קידום מדיניות ושיתוף פעולה עם גופי השלטון, האקדמיה והמשק.
מהם הערכים שלנו?
מצפן ערכי משותף
ערכי מגילת העצמאות הם הבסיס לקיום המשותף של החברה הישראלית ומהווים מצפן לפעילות המכון. מלבד הגרעין הערכי המתבטא מרוח המגילה ומשורשי המפעל הציוני, המחקר שלנו אינו תלוי במטרות אידיאולוגיות צרות שאינן מנת חלקו של האתוס הישראלי הלאומי, ואינו נקבע על פיהן.
ישימות
המכון פועל במגוון דרכים להבטיח כי פתרונות המדיניות שיעמיד יהיו ישימים הן ציבורית והן פוליטית, ולא יישארו בספרים כמדיניות אוטופית שאינה ברת השגה.
ממלכתיות
החברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית ולקבוצות בה יש העדפות ערכיות שונות וצרכים שונים. מדיניות ציבורית לא תוכל להיות ברת קיימא אם היא תשרת את המטרות של קבוצה אחת ותתעלם מצרכי הקבוצה האחרת או תדרוס אותם. משמעות הדברים היא שהמדיניות שמייצר המכון מבוססת על התחשבות בצרכי הכלל ולא במגזר מסוים בלבד, ויש בה לעיתים קרובות פשרות פנימיות שתפקידן לקדם בסיס תמיכה רחב )כל זאת, מבלי להתפשר על עקרונות היסוד לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות(. מנקודת מבט של מגזר מסויים, כמעט לעולם המדיניות שנציע לא תשרת את כל רצונותיו. יחד עם זאת, בטווח הארוך, הפתרונות שנציע יהיו ברי-מימוש ועמידים לאורך זמן. זהו תנאי חיוני לכל מדיניות ציבורית מצליחה.
מגוון דעות
בכל תחום מדיניות המתמודד עם סוגיות ערכיות ושאלות של חלוקת עוגת המשאבים, המחקר מלווה על ידי צוותי מחקר וייעוץ הטרוגניים. חשוב לציין כי איננו גורם נייטרלי. מטרתנו אינה לייצר פשרה או ממוצע בין הקולות השונים, ולא כל מי שמעורב בעבודה משמש כ-״שחקן וטו״. החשיבות של שיטת העבודה הזו היא שכבר במהלך המחקר אנו מצליחים למפות את התפיסות הציבוריות השונות ולקבל תמונת מראה מדויקת של החברה הישראלית, דבר שמשפיע הן על תוכן הפתרונות המוצעים והן על היכולת ליישם אותם. מוצרי המחקר של המכון הם מוצרים מודולריים הנקבעים בהתאם לצרכים מהשטח ולצירי הזמן בהם פועלת המערכת הפוליטית. תהליך העבודה הטיפוסי כולל שלושה שלבי עבודה המשולבים עם מקבלי ההחלטות והסביבה )ecosystem( של קהילת החברה האזרחית. בשלב א׳, מגובש צוות המחקר הכולל חוקרים מהמכון, עמיתים ויועצים חיצוניים ומנוסחת חוות דעת ראשונית )מסמך ״תכל׳ס״( שממפה את הנושא ומזהה את האתגרים והעקרונות לגיבוש פתרון. בשלב ב׳, מגובש נייר מדיניות מקיף המאבחן את הבעיה, דן במטרות החברתיות, בחלופות המדיניות להגשמתן, ומנסח המלצות מדיניות קונקרטיות. שלב זה כולל מחקר באמצעות מתודולוגיות שונות, היכרות עם המציאות בשטח ועריכת שולחנות עגולים ומפגשים עם מקבלי החלטות. בשלב ג׳ מיוצרים מוצרי קצה: הצעות חקיקה וחקיקת יסוד, הצעות מחליטים, הצעות רגולציה וכו׳. שלב זה מתקיים במקרים המתאימים בשותפות עם מקבלי החלטות ולאחר מיפוי השדה הפוליטי וחתירה אחר מרחבי הסכמה שיבטיחו ישימות פוליטית.
תוכן מבוסס מחקר וניסיון מהשטח
״שולחן העבודה״ של כל פרויקט מרכזי כולל חוקרים מהמכון ועמיתי מחקר משורות האקדמיה בישראל ובעולם המגיעים מעולמות תוכן שונים, וכן משולבים בתהליכי העבודה גם אנשים בעלי ניסיון מהשטח, כך שהשילוב והגיוון מסייע לנו לפצח בעיות מורכבות ועקשניות על ידי גישה מחקרית רעננה, יצירתית ובין -תחומית. לדוגמה, הסוגייה המורכבת והטעונה של שיטת בחירת השופטים בישראל נדונה במכון על ידי צוותי מחקר ששילבו יועצים משפטיים מצמרת השירות הציבורי, וחוקרים מתחומי הממשל ומדע המדינה, משפט חוקתי השוואתי, עיצוב מוסדי, תורת המשחקים )מומחיות בוועדות בחירה( ופסיכולוגיה ארגונית.
