על רקע ההתקדמות המואצת ברפורמה שמקדמת הממשלה במערכת המשפט, התעורר ויכוח נוקב בחברה הישראלית בין התומכים והמתנגדים. המחלוקת הציבורית עוסקת גם בשאלות על אופייה של הרפורמה והשינויים המוצעים בה  וגם בשאלות הנוגעות להליך הנכון לגישור ופישור בין העמדות השונות. הסקר מבקש לבחון את עמדות הציבור ביחס למחלוקות אלה.

הסקר בוצע באינטרנט באמצעות הפאנל האינטרנטי iPanel ב-13 בפברואר, 2023. הסקר בוצע בקרב 511 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18  ומעלה.

טעות הדגימה המרבית 4.4%+-.

כ-54% מהמשיבים הביעו הסתייגות מלאה או חלקית מהרפורמה במערכת המשפט שמוביל שר המשפטים יריב לוין – כאשר כ-31% השיבו "לא", ו-17% נוספים אמרו "לא, אבל ייתכן שאתמוך אם זו תתקדם בדרך של פשרה בהסכמה רחבה". לעומתם כ-22% תומכים ברפורמה באופן מובהק והשיבו "כן", ו-18% השיבו "כן אבל עדיף שתקודם דרך פשרה בהסכמה רחבה".

כ-41% השיבו כי הם מכירים את פרטי הרפורמה המשפטית שמוביל שר המשפטים יריב לוין, הכוללת מחמישה שינויים עיקריים במערכת המשפט, ברמה בינונית (דרגה 3 מתוך 5). בעוד ש-23% השיבו כי הם מכירים את פרטי הרפורמה ברמה טובה (דרגה 4 מתוך 5).

כ-37% סבורים כי שהרפורמה המשפטית תעבור בכנסת בכפוף לשינויים מזעריים, בעוד ש-28% סבורים שהרפורמה המשפטית תעבור בכנסת רק לאחר תהליך פשרה עם מחנה המתנגדים. לעומתם, כ- 16% סבורים כי הרפורמה לא תעבור כלל.

כ-55% השיבו כי הם תומכים ביוזמת נשיא המדינה להקפאה זמנית קצרה של הרפורמה המשפטית ולכניסה של הצדדים למשא ומתן מהיר לצורך השגת פשרה. לעומתם, כ-25% השיבו כי אינם תומכים ביוזמה זו ו-19% נוספים השיבו כי אין להם דעה ברורה בנושא.

כ-46%  סבורים כי אם הרפורמה תעבור בכנסת במתכונתה הנוכחית, ראוי שבג"ץ יפסול אותה. לעומתם, כ-36% סבורים כי אין זה ראוי שבית המשפט העליון יתערב ויפסול את הרפורמה ו-17% נוספים השיבו כי אין להם דעה ברורה בנושא.

כ-52% סבורים כי אם בג"ץ יפסול את הרפורמה המשפטית, על הממשלה לציית לפסק הדין. לעומתם, כ-31% סבורים כי אין על הממשלה לציית להכרעת בג"ץ במקרה כזה, ו-1% נוספים השיבו כי אין להם עמדה ברורה בנושא.

כ- 54% סבורים כי העיסוק המוגבר של המערכת הפוליטית ברפורמות המשפטיות איננו פרופורציונלי וכי ישנם נושאים בוערים יותר.  לעומתם כ-30% סבורים כי ההתמקדות המוגברת ברפורמות המשפטיות מוצדקת, שכן מדובר בנושא הבוער והמרכזי.

כ-30% סבורים כי הדרך הנכונה להפעלת סמכות בג"ץ לפסילת חוקים היא באמצעות הצבת רף של 80%-100% מחברי ההרכב בעוד שכ-26% השיבו כי בג"ץ צריך להמשיך ולקיים ביקורת על חקיקה גם ברוב רגיל של חברי ההרכב. לעומתם, כ-25% סבורים כי לא ראוי שבג"ץ יתערב כלל בחקיקת הכנסת.

כ-35% סבורים כי הרפורמה הרצויה בוועדה לבחירת שופטים היא חיזוק הנציגות של גורמי מקצוע בלתי תלויים, כגון שופטים ועורכי דין. לעומתם כ-33% תומכים בחיזוק הנציגות של נבחרי ציבור, תוך שמירה על יחס שווה בין הקואליציה לאופוזיציה, ואילו כ-17% סבורים כי יש לחזק את הנציגות של נציגי הממשלה.

כ-54% סבורים כי קיים קשר בין משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הרפורמה המשפטית אותה מובילה ממשלתו. לעומתם, כ-32% אינם רואים קשר בין הדברים.

כ-66%  סבורים כי ח"כ אריה דרעי אינו ראוי לכהן כשר בממשלה. בעוד ש-21% סבורים כי הוא כן ראוי.

כ-31% השיבו כי אינם יודעים על מי מהדמויות הפוליטיות הם סומכים ביותר להוביל רפורמות במערכת המשפט.  כ-19% הביעו תמיכה ביריב לוין ו-13% בחרו ביצחק הרצוג. אחריהם דורגו  בנימין נתניהו עם כ-12%, יאיר לפיד עם כ-10%, בני גנץ עם כ-8% בשמחה ושמחה רוטמן עם כ-4.5%.

כ-22% השיבו כי האיזון המיטבי בין רשויות השלטון הוא 5, כאשר 1 מבטא ריבונות מלאה לכנסת וזכות התגברות מלאה על פסיקות בית המשפט ו-10 מבטא זכות מלאה לבית המשפט להתערב בעבודת הכנסת ולפסול חקיקה. לעומתם, כ-8% בחרו ב-10, המשקף תמיכה מלאה בהתערבות שיפוטית בעבודת הכנסת, ואילו כ-10% בחרו ב-1, המבטא תמיכה רחבה בריבונות מלאה לכנסת.

למידע אודות פילוחים וניתוחים נוספים, ניתן לשלוח מייל ל: opinion.research@tachlith.org.il