הסקר בוחן את עמדות הציבור בסוגיות מרכזיות הנוגעות לחברה הישראלית, מתוך מטרה להעמיק את ההבנה על הלכי הרוח והשינויים במגמות הציבוריות.

הסקר בוצע באינטרנט באמצעות מכון Kantar ב-13 בנובמבר, 2024. הסקר בוצע בקרב 1,002  מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה.

טעות הדגימה המרבית 4.4%+-.

כ-21% השיבו כי עסקת חטופים מקיפה, שתכלול שחרור אסירים ביטחוניים והפסקת המלחמה, היא הנושא החשוב ביותר עבורם בבואם להצביע בבחירות. לעומתם כ-16% בחרו בהורדת יוקר המחייה, ואילו 13% העדיפו השמדה מוחלטת של תשתיות ארגוני הטרור בכל מחיר ללא התחשבות בלחץ בינלאומי.

כ־18% השיבו כי הורדת יוקר המחיה הוא הנושא השני בחשיבותו עבורם בבואם להצביע בבחירות. בעוד ש-16% בחרו בעסקת חטופים מקיפה הכוללת שחרור אסירים והפסקת המלחמה.

כ־14% השיבו כי הורדת יוקר המחיה הוא הנושא השלישי בחשיבותו עבורם בבואם להצביע בבחירות. לעומתם כ-12% בחרו  בקיום רפורמה כלכלית-חברתית שתכלול הגדלת קצבאות דיור ציבורי ופיקוח על מחירים, ועוד כ-12% בחרו בביטול הפטור מגיוס לחרדים וגיוס של כלל האוכלוסיות לצה"ל או לשירות לאומי משמעותי.

כ-40% סבורים כי המצב הביטחוני מול איראן ושלוחותיה הוא האיום המרכזי שעומד העומד כיום בפני מדינת ישראל. בעוד שכ-30% רואים במצב הקיטוב הפנימי בחברה הישראלית את האיום המרכזי.

כ-41% השיבו כי הם מתנגדים לקואליציה הנוכחית. לעומתם, כ-23% השיבו שאינם תומכים בקואליציה אך סבורים שאין חלופה טובה יותר כרגע,  ואילו כ-14% תומכים בה.

כ-58% סבורים כי יש צורך בחלופה ימנית ממלכתית לליכוד. בעוד ש-28% אינם סבורים כך.

כ-25% סבורים כי על סיעות האופוזיציה להישאר באופוזיציה בכל תנאי ולא להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו, גם אם למפלגות הקואליציה הנוכחית יהיה רוב בכנסת אחרי הבחירות הבאות. לעומתם, כ-20 סבורים כי עליהן להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו ללא שום תנאים, ועוד כ-25% השיבו כי אינם יודעים.

כ- 36%  סבורים כי הפתרון הנכון למצב הלחימה בצפון הוא להמשיך בלחימה על מנת להרחיק את חיזבאללה מעבר לנהר הליטני. לעומתם, כ-32% תומכים בפתרון דיפלומטי שיביא להרחקת חיזבאללה מעבר לנהר הליטני.

כ-79% אינם מסכימים עם ההיגד – "ישראל יכולה לשרוד גם ללא משענת אסטרטגית וברית הגנה עם ארה"ב". לעומתם, כ-15% מסכימים עם ההיגד.

כ-55% מסכימים עם ההיגד – "לא אכפת לי שהפלסטינים ביהודה ושומרון ישלטו על עצמם כל עוד אין להם נשק, הם לא מאיימים על בטחונה של ישראל וכל עוד המשמעות היא שימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון". כ-35% אינם מסכימים עם ההיגד.

כ-40% מסכימים עם ההיגד – "לא אכפת לי שהפלסטינים ביהודה ושומרון ישלטו על עצמם כל עוד אין להם נשק, הם לא מאיימים על בטחונה של ישראל, גם אם המשמעות היא צמצום ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון". כ-51% אינם מסכימים עם היגד זה.

כ-51% מסכימים עם ההיגד – "אחד הדברים המרכזיים שלמדנו מה-7 באוקטובר הוא שחייב להקים ברית אזורית עם המדינות המוסלמיות המתונות בכדי לעצור את אין ושלוחותיה, גם אם המשמעות היא חתירה להתקדמות להסדר מדיני עם הפלסטינים". כ-37% אינם מסכימים עם היגד זה.

כ-49% סבורים כי ישראל צריכה להיות מתואמת עם ארה"ב ככל שניתן עד לשלב בו זה מסכן את ביטחון ישראל. לעומתם כ-24% סבורים כי ישראל צריכה להפחית את ההסתמכות שלה על ארה"ב שהיא בעלת אינטרסים נוספים, ואילו כ-23% סבורים כי התמיכה של ארה"ב קריטית לביטחון ישראל ולכן על ישראל להיות מתואמת איתה באופן מלא.

כ-63% סבורים כי אין סיכוי להסדר מדיני מול הפלסטינים גם לא בעתיד הרחוק ולכן נאלץ להמשיך עם הלחץ. לעומתם, כ־24% סבורים כי מתישהו ככל הנראה בעתיד הרחוק ניתן יהיה להגיע להסדר מדיני מול הפלסטינים.

כ־40%  סבורים כי אין פתרון נראה לעין לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולכן צריך להמשיך את מדיניות הלחימה ביהודה ושומרון ובעזה עד להשמדת חמאס. לעומתם, כ־31% בחרו בהקמת בחתירה להקמת ישות פלסטינית עצמאית ומפורזת במעורבות תמיכה אזורית כפתרון הטוב ביותר.

כ-58% השיבו כי הם מתנגדים להתיישבות ישראלית ברצועת עזה. בעוד ש-30% תומכים בכך. 

כ-61% סבורים כי את החיים האזרחיים בעזה לאחר סיום הלחימה צריכה לנהל קואליציה אזורית של מדינות  המפרץ – סעודיה ואיחוד האמירויות בהובלת האמריקאים. לעומתם, כ־20% סבורים כי ישראל היא שצריכה לנהל את החיים האזרחיים.

כ-42% סבורים כי ראשי מערכת הביטחון ובהם הרמטכ"ל, ראש אמן, ראש השב"כ הם האחראיים המרכזיים לאירועי ה-7 באוקטובר. לעומתם, כ-39% סבורים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא האחראי הישראלי המרכזי.

כ-55% סבורים כי יש להקים ועדת חקיקה ממלכתית לבחינת אירוע ה-7 באוקטובר באופן מיידי. לעומתם, כ-36% סבורים כי יש להקים את הועדה רק לאחר סיום כל הלחימה.

כ-34% סבורים כי יש לקיים בחירות כלליות בישראל באופן מיידי. לעומתם, כ-36% סבורים כי יש לקיימן לאחר סיום המלחמה, ואילו כ-26% סבורים כי יש לקיים בחירות במועדן המקורי, בסוף שנת 2026.

כ-75% מסכימים עם ההיגד – "מי שאומר שרק הצד הפוליטי השני טעה לא למד כלום מה-7 באוקטובר". לעומתם, כ-16% אינם מסכימים עם כך.

כ-80% מסכימים עם ההיגד – "אירועי ה-7 באוקטובר הוכיחו כי כולנו טעינו גם מימין וגם משמאל". לעומתם, כ-16% אינם מסכימים עם כך.

כ-50% השיבו כי לא חל אצלם שינוי ביחס ליהדות בעקבות המלחמה. לעומתם, כ-39% דיווחו כי הם חשים יותר מחוברים ליהדות.

כ-72% השיבו כי הם רואים את עתידם ועתיד ילדיהם במדינת ישראל לאור אירועי ה-7 באוקטובר. כ-21% השיבו כי אינם יודעים.

כ-34% סבורים כי לבית המשפט העליון יש כיום יותר כוח ממה שצריך להיות. בעוד ש-29% סבורים כי הממשלה מחזיקה ביותר מדי כוח במצב הנוכחי, ואילו כ-19% השיבו כי אינם יודעים.

כ-41% סבורים כי הכנסת מממשת את תפקידה כמפקחת על הרשות המבצעת במידה מועטה, ועוד כ-25% סבורים כי הכנסת כלל לא ממלאת את תפקידה. לעומתם, כ-16% סבורים כי היא ממלאת את תפקידה במידה רבה.

כ-38% התנגדו לרפורמה המשפטית אותה הציג שר המשפטים, יריב לוין, אשר אותה הממשלה קידמה לאורך שנת 2023. לעומתם כ-17% תמכו ברפורמה המשפטית.

כ-72% לא השתתפו באף אחת מההפגנות שהתקיימו לפני ה-7 באוקטובר נגד הרפורמה המשפטית, ועוד כ-12% השתתפו פעם או פעמיים.

כ-43% השתתפו בהפגנות נגד הממשלה מאז ה-7 באוקטובר. בעוד ש-52% לא השתתפו בהפגנות.

כ-72% מסכימים עם ההיגד – "יש לאפשר נישואין אזרחיים למי שמעוניין בכך". בעוד ש-22% אינם מסכימים עם כך.

כ-67% מסכימים עם ההיגד – "יש לבצע רפורמה מקיפה בכשרות ולאפשר לגורמים נוספים להציע כשרויות". בעוד ש-23% אינם מסכימים עם כך.

כ-69% מסכימים עם ההיגד – "יש להתיר פעילויות במרחב הציבורי בשבת כגון תחבורה ציבורית ופתיחה מרכולים ברשויות עם רוב חילוני". בעוד ש-26% אינם מסכימים עם כך.

כ-66% מסכימים עם ההיגד – "יש לאפשר נישואין כדין ואימוץ ילדים ללהטבים". בעוד ש-25% אינם מסכימים עם כך.

כ-46% מסכימים עם ההיגד – "יש להגביל קיום אירועים בהפרדה מגדרית רק לאירועים פרטיים של האוכלוסייה הדתית ו/או החרדית". בעוד ש-44% אינם מסכימים עם כך.

כ-45% סבורים כי יש לתקן את חוק הלאום ולהכניס בו שינויים, למשל כלפי האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. לעומתם, כ-13% סבורים כי יש להשאירו כפי שנחקק בכנסת האחרונה, ואילו כ-23% כי אינם יודעים.

כ-76% מסכימים כי ההשתתפות הנמוכה בתעסוקה בקרב החברה החרדית והתלות שלהם בקצבאות מהוות סיכון ליציבות הכלכלה הישראלית. לעומתם, כ-20% אינם מסכימים עם כך.

כ-78% מסכימים כעם האמירה כי אחרי ה-7 באוקטובר מדינת ישראל אינה יכול עוד לאפשר אי גיוסם של החרדים לצה"ל. לעומתם, כ-18% אינם מסכימים עם כך.

כ-31% סבורים כי יש לייצר מנגנון המאפשר לתלמידים חכמים מצטיינים במספר מוגבל לא להתגייס לצה"ל. בעוד ש-30% סבורים כי יש לבטל את הפטור מגיוס ולהטיל סנקציות כלכליות ואישיות על מי שלא מתגייס, ואילו כ-16 סבורים שיש לבטל את הפטור מגיוס ולעצור את מי שלא מתגייס כמו כל עריק בצה"ל.

כ-39% מהציבור מתנגדים לכניסתה של מפלגה ערבית לקואליציה ולממשלה, גם אם היא מקבלת את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. לעומתם, כ-30% תומכים בהצטרפותה כל עוד הקואליציה מונה 61 חברים גם בלעדיהם.

כ-30% סבורים כי היכולת הבולטת ביותר הנדרשת מראש ממשלה בישראל היא יכולת מוכחת באיחוד העם,. לעומתם, כ-24% סבורים כי נדרשת בראש ובראשונה יכולת מוכחת בתחום הביטחוני.

כ-56% השיבו כי אינם מבקרים בבית הכנסת או כמעט שלא, ועוד כ-29% השיבו כי מבקרים בבית הכנסת רק בחגים ומועדים מיוחדים כגון יום כיפור, שלושת הרגלים וכיו"ב.

כ-47% השיבו כי ערוץ 12 הוא הערוץ הטלוויזיה העיקרי שבו הם צופים לצורך קבלת מידע. לעומתם, כ-14% בחרו בערוץ 14, ואילו כ-20% השיבו כי אין להם ערוץ קבוע.

למידע אודות פילוחים וניתוחים נוספים, ניתן לשלוח מייל ל: opinion.research@tachlith.org.il