



עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|20.04.2025














עו"ד ד"ר מורן נגיד
|01.06.2025










סקר מיוחד לט"ו בשבט, יום כינונה של הכנסת, הבוחן את עמדות הציבור כלפי הכנסת, תפקידה ומידת הפיקוח שלה על עבודת הממשלה, לצד רמות האמון והקיטוב ביחס למוסדות השלטון.
הסקר בוצע באינטרנט באמצעות הפאנל האינטרנטי iPanel ב-20 בינואר, 2026. הסקר בוצע בקרב 1,115 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה.
טעות הדגימה המרבית 2.93%+-.
64% מרגישים שאינם יכולים או יכולים רק במידה מועטה להשפיע על הרכב המפלגה שבכוונתם להצביע לה.

כ-66% מרוצים במידה מסוימת או רבה מאיכות הרכב המפלגה שבכוונתם להצביע לה.
כ-72% השיבו כי אם הייתה להם יכולת השפעה גבוהה יותר על הרכב המפלגה שבכוונתם להצביע לה, הדבר היה מגביר את שביעות רצונם מהמפלגה.
כ-78% השיבו כי הרכב האישים מהווה במידה רבה או מסוימת גורם משמעותי בהחלטתם לאיזו מפלגה להצביע.
כ-34% סבורים כי יכולתם להשפיע על הרכב המפלגה היא גורם משמעותי, במידה מסוימת, בהחלטתם לאיזו מפלגה להצביע, ו-24% נוספים סבורים כי מדובר בגורם משמעותי במידה מועטה בלבד.
כ-44% סבורים כי האידיאולוגיה של המפלגה היא השיקול המרכזי והמשמעותי ביותר בבחירה לאיזו מפלגה להצביע. כ-17% מציינים כי השיקול המרכזי הוא זהות ראש המפלגה, ו-13% מציינים כי השיקול המרכזי הוא הרצון להבטיח שהגוש שבו הם תומכים ינצח.
36% מהמשיבים סבורים כי השיטה שבה נבחרים כיום מועמדים במפלגה שבכוונתם להצביע לה היא די טובה, לצד 23% ששיטה זו לא כל כך טובה.
כמחצית מהציבור סבורים כי הממשלה היא הרשות המשפיעה ביותר על המדיניות בישראל, לצד 32% שסבורים כי בית המשפט היא הרשות המשפיעה ביותר.
כ-46% סבורים כי תפקידה המרכזי של הכנסת צריך להיות פיקוח על הממשלה.
כ-60% סבורים כי הכנסת אינה ממלאת את תפקידה כמפקחת על הממשלה, או ממלאת אותו במידה מועטה בלבד.
72% מהמשיבים סבורים כי הדיונים בכנסת אינם מסייעים לליבון מחלוקות ציבוריות ולשיפור החקיקה.

כ-83% סבורים כי על הקואליציה והאופוזיציה לשתף פעולה יותר בחקיקה, במידה רבה או במידה מסוימת.
מעט יותר ממחצית מהמשיבים סבורים כי הפיצול הפוליטי הקיים בכנסת מייצר את הפיצול בחברה הישראלית.
כ-70% מהמשיבים סבורים כי הממשלה שולטת בפעילות הכנסת במידה רבה או במידה מסוימת.
כ-52% מסכימים כי מידת המעורבות של בית המשפט העליון נובעת גם מרפיון הפיקוח של הכנסת על הממשלה, וכי חיזוק מעמדה של הכנסת יכול לסייע בכך.

כ-47% מהמשיבים תומכים בעמדה שלפיה הכנסת, ולא בית המשפט העליון, צריכה לשמש הגורם המרכזי בהגנה על זכויות האדם בישראל, לעומת כ-44% המתנגדים לכך.
רוב בקרב המשיבים (67%) השיב כי כל אזרח ישראלי שהוזמן על ידי וועדה בכנסת רשאי להשתתף בדיונים.
מרבית המשיבים עוקבים רק במידה מסוימת (34%) או במידה מועטה (40%) אחר פעילות הכנסת.
מרבית המשיבים אינם מעוניינים להיות מעורבים יותר בפעילות הכנסת: 39% כלל אינם מעוניינים בכך, ו-25% נוספים מעוניינים במידה מועטה בלבד.
מרבית הציבור (64%) סבורים כי קואליציה רחבה המייצגת חלקים גדולים מהחברה הישראלית תהיה ממשלה טובה יותר למדינת ישראל לאחר הבחירות הבאות.
רוב הציבור (60%) סבור כי הקיטוב הפנימי בחברה הישראלית מהווה כאיום המשמעותי ביותר היום על מדינת ישראל.
יוקר המחיה נתפס כנושא המרכזי שצריך לעמוד בראש סדר היום הלאומי של הממשלה הבאה (29%). אחריו מדורגים ביטחון אישי וביטחון פנים (16%), האיזון בין שלוש הרשויות (13%), הפילוג בעם (12%) וחקירת ה-7 באוקטובר (11%).
מרבית המשיבים (49%) אינם תומכים בהורדת אחוז החסימה בבחירות הבאות לכנסת.

מרבית המשיבים (63%) אינם תומכים בהורדת גיל ההצבעה ל-17 בבחירות הבאות לכנסת.
57% מהמשיבים רואים באופן ברור את עתידם ואת עתיד משפחתם בישראל, לצד 32% נוספים שהשיבו כי הם מקווים לראות את עתידם בישראל אך אינם בטוחים מה יתרחש.
המוסדות הנהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר הם המוסד (83%), צה"ל (81%) ושב"כ (74%). לעומתם, רמת האמון הנמוכה ביותר נרשמת ביחס למפלגות (17%), ועדות הכנסת (23%) והכנסת (26%).
למידע אודות פילוחים וניתוחים נוספים, ניתן לשלוח מייל ל: opinion.research@tachlith.org.il

חנה סנש
"רק דבר אחד ישנו שאי אפשר להתגנון נגדו והוא - האדישות"
חנה סנש
"רק דבר אחד ישנו שאי אפשר להתגונן נגדו והוא – האדישות"
חנה סנש