עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
ד"ר אלעד גיל
|26.02.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|20.04.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|29.01.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|20.04.2025
ד"ר אלעד גיל
|26.02.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|29.01.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עו"ד ד"ר מורן נגיד
|01.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
עו"ד עדן פרבר
|10.12.2024
עמנואל הירשפלד טרכטינגוט
|22.06.2025
החברה הישראלית הולכת ונקרעת בעשורים האחרונים לקבוצות מובחנות, לעיתים מנוכרות, החיות זו לצד זו אך אינן נפגשות. תהליכים של דה-לגיטימציה הדדית, הסלמה רגשית ואובדן השפה המשותפת מעצימים את הקיטוב ומקשים על קיומה של תרבות דמוקרטית משותפת. לכך מצטרפים תמריצים פוליטיים וכלכליים המחזקים את הפילוג; תהליכי גיאוגרפיה חברתית נפרדת; והשפעתה של תקשורת מקוטבת – מסורתית ודיגיטלית כאחת – המעצימה רגשות של ניכור, חרדה ושנאה כלפי קבוצות אחרות. מגמות אלו מאיימות על לכידותה של החברה הישראלית, על יציבות המוסדות הדמוקרטיים ועל עצם היכולת לנהל מדינה מתפקדת.
התוכנית מבקשת לנתח את שורשיה וגלגוליה של תופעת הקיטוב בישראל, לבחון את השלכותיה במגוון תחומים – מהמשפט ועד מדיניות רווחה וחינוך – ולגבש המלצות לצמצום הפערים, לשיקום האמון ההדדי ולחיזוק החוסן האזרחי בישראל.
החברה הישראלית הולכת ונקרעת בעשורים האחרונים לקבוצות מובחנות, לעיתים מנוכרות, החיות זו לצד זו אך אינן נפגשות. תהליכים של דה-לגיטימציה הדדית, הסלמה רגשית ואובדן השפה המשותפת מעצימים את הקיטוב ומקשים על קיומה של תרבות דמוקרטית משותפת. לכך מצטרפים תמריצים פוליטיים וכלכליים המחזקים את הפילוג; תהליכי גיאוגרפיה חברתית נפרדת; והשפעתה של תקשורת מקוטבת – מסורתית ודיגיטלית כאחת – המעצימה רגשות של ניכור, חרדה ושנאה כלפי קבוצות אחרות. מגמות אלו מאיימות על...
החברה הישראלית הולכת ונקרעת בעשורים האחרונים לקבוצות מובחנות, לעיתים מנוכרות, החיות זו לצד זו אך אינן נפגשות. תהליכים של דה-לגיטימציה הדדית, הסלמה רגשית ואובדן השפה המשותפת מעצימים את הקיטוב ומקשים על קיומה של תרבות דמוקרטית משותפת. לכך מצטרפים תמריצים פוליטיים וכלכליים המחזקים את הפילוג; תהליכי גיאוגרפיה חברתית נפרדת; והשפעתה של תקשורת מקוטבת – מסורתית ודיגיטלית כאחת – המעצימה רגשות של ניכור, חרדה ושנאה כלפי קבוצות אחרות. מגמות אלו מאיימות על לכידותה של החברה הישראלית, על יציבות המוסדות הדמוקרטיים ועל עצם היכולת לנהל מדינה מתפקדת.
התוכנית מבקשת לנתח את שורשיה וגלגוליה של תופעת הקיטוב בישראל, לבחון את השלכותיה במגוון תחומים – מהמשפט ועד מדיניות רווחה וחינוך – ולגבש המלצות לצמצום הפערים, לשיקום האמון ההדדי ולחיזוק החוסן האזרחי בישראל.
חנה סנש
"רק דבר אחד ישנו שאי אפשר להתגנון נגדו והוא - האדישות"
חנה סנש
"רק דבר אחד ישנו שאי אפשר להתגנון נגדו והוא – האדישות"
חנה סנש
כל העולם מתמודד בימים אלו עם אותה שאלה – איך מתמודדים בצורה חכמה עם החסרונות, מבלי לפגוע ביתרונות המהפכה הטכנולוגית, שהיא המהפכה החשובה ביותר של דורנו? התשובה נעוצה ביצירת אמנה חברתית- רגולטורית חדשה, ואנחנו בתכלית מבקשים לסייע בכתיבתה, באמצעות מחקר יישומי מוכוון מדיניות.
מדוע אנחנו חושבים שהנושא חשוב?
התפתחויות טכנולוגיות בתחום התקשורת הדיגיטלית השפיעו באופן חסר תקדים על חיי היום-יום של בני אדם ברחבי העולם, ובפרט בישראל. לאחרונה, ההתמודדות עם קוביד-19 האיצה תהליכי דיגיטציה במגוון תחומי חיים – עבודה, חינוך, מסחר ועוד – והעמיקה עוד יותר את התלות של חברות מערביות בתשתיות סייבר ומערכות מחשב. לצד היתרונות הגלומים בעידן הדיגיטלי, הטכנולוגיה טומנת בחובה גם סיכונים: תקיפות סייבר נגד תשתיות ביטחוניות ואזרחיות, שימוש לרעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית, איסוף מידע על אזרחים ופגיעה בפרטיות, וקיטוב חברתי המוזן על ידי רשתות חברתיות הן רק דוגמאות אחדות מבין רבות. במציאות החדשה שנוצרת, הסיכונים הללו מייצרים מתחים חדשים במערכות היחסים שבין המדינה לאזרחיה, ובין האזרחים עצמם, ומוסיפים גורם מתווך נוסף – חברות הטכנולוגיה, שלאט לאט הופכות להיות גורם משמעותי בהקצאה ומימוש של זכויות אזרחיות על אף שאינן נושאות באחריות דמוקרטית כלפי האזרחים.
מהי תכלית המחקר?
תכנית המחקר ״אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי״ עוסקת במציאת נקודת איזון ראויה מבחינה חברתית ומשפטית לשם שימור היתרונות הטמונים בעידן הדיגיטלי, לצד קידום אינטרסים חשובים ובפרט הגנה על זכויות אדם באמצעות יצירת מנגנון הוגן ויעיל של אחריות מצד רשויות המדינה והמגזר הטכנולוגי הפרטי. מטרת התוכנית היא לזהות את הפערים החוקיים והרגולטוריים המעצימים את הסיכונים החברתיים ולפתח כלי מדיניות וחקיקה שיביאו למקסום הטוב שיש לעידן הדיגיטלי להציע תוך מזעור הסיכונים החברתיים ועיוותי השוק הקיימים בו.