החברה הישראלית הולכת ונקרעת בעשורים האחרונים לקבוצות מובחנות, לעיתים מנוכרות, החיות זו לצד זו אך אינן נפגשות. תהליכים של דה-לגיטימציה הדדית, הסלמה רגשית ואובדן השפה המשותפת מעצימים את הקיטוב ומקשים על קיומה של תרבות דמוקרטית משותפת. לכך מצטרפים תמריצים פוליטיים וכלכליים המחזקים את הפילוג; תהליכי גיאוגרפיה חברתית נפרדת; והשפעתה של תקשורת מקוטבת – מסורתית ודיגיטלית כאחת – המעצימה רגשות של ניכור, חרדה ושנאה כלפי קבוצות אחרות. מגמות אלו מאיימות על לכידותה של החברה הישראלית, על יציבות המוסדות הדמוקרטיים ועל עצם היכולת לנהל מדינה מתפקדת.
התוכנית מבקשת לנתח את שורשיה וגלגוליה של תופעת הקיטוב בישראל, לבחון את השלכותיה במגוון תחומים – מהמשפט ועד מדיניות רווחה וחינוך – ולגבש המלצות לצמצום הפערים, לשיקום האמון ההדדי ולחיזוק החוסן האזרחי בישראל.
