מבוא

נכון לכתיבת שורות אלה, התאריך המסומן לבחירות הבאות הוא ה-27 לאוקטובר 2026. בין אם נגיע לתאריך הבחירות ללא פיזור כנסת מוקדם ובין לא, הרגישויות המרובות של החברה הישראלית בשלוש השנים האחרונות מחייבות אותנו לחשוב כיצד החברה הישראלית תוכל לעבור תקופת בחירות באופן שלא יעמיק משמעותית את הקיטוב הפוליטי המאפיין אותה או יפגע בהליך בחירות תקין.

אחת מנקודות התורפה המרכזיות של ישראל בהקשר זה היא היעדר הרגולציה על רשתות חברתיות ובינה מלאכותית, אשר מייצרת חוסר תאימות בין מערכת החוק הישראלית לבין ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות. היעדר הרגולציה על הרשתות החברתיות מותיר את ישראל פגיעה למול לניסיונות להשפעה זרה על טוהר הבחירות, להסלמת הקיטוב הפוליטי הקיים כרגע בעם ולהפעלת מניפולציות על הבוחר הישראלי והפרעה למהלך בחירות תקין. מסמך קצר זה מבקש להסביר את החששות שעולים מהיעדר רגולציה של הרשתות החברתיות בזמן בחירות וכן לדון בתיקונים חקיקתיים ורגולטוריים שניתן לבצע טרם הבחירות על מנת להגן על הבוחר והחברה הישראלית| שירה אחישר ומאיה כהן

א. הסיכונים הטמונים ברשתות חברתיות בזמן מערכת בחירות

בעתות בחירות, היעדר הפיקוח על רשתות חברתיות עלול להוביל להסלמה של בעיות בשיח הציבורי וכן להשפיע על אופן ההצבעה של הבוחרים. קיימות מספר דרכים בהן מאפייני הרשתות עצמן יכולים להוביל להסלמה.

ראשית, האלגוריתמים ברשתות חברתיות עלולים להעצים את ההשפעה של תופעות שליליות ברשת. זאת כיוון שאלגוריתמים אלו מפיצים תכנים שמעוררים רגשות חזקים כדי לעודד מעורבות מצד המשתמשים. תופעות אלו כוללות שיח מקטב או מסית והפצת מידע כזב. בעתות בחירות, גוברת התועלת ששחקנים פוליטיים וגורמים פרטיים כאחד יכולים להפיק מעלייה ברמות הקיטוב ומהפצת מידע כוזב. כמו כן, העניין הציבורי בסוגיות אלו עולה סביב בחירות, והפצתן ברשתות צפויה להגביר את מעורבות המשתמשים. על כן, האלגוריתמים צפויים להפיץ מידע ממין זה בצורה מועצמת. כך למשל, מחקר שנערך ב־MIT הראה שחדשות כוזבות (פייק ניוז) מופצות במהירות גבוהה פי שישה ובתפוצת רחבה יותר מאשר מידע אמת.^[1] בנוסף, מחקרים מראים כי מדינות אויב, דוגמת איראן, פועלות ברשתות החברתיות להחרפת הקיטוב פוליטי ולערעור האמון הציבורי בהליך הבחירות.^[2]

להחרפת הקיטוב עלולות להיות השלכות על השיח ויכולת התפקוד הפוליטי לשנים קדימה, ולמידע הכוזב המופץ ברשתות עלולות להיות השלכות משמעויות על תוצאות הבחירות. כבר כיום, מחקרים מראים כי ישראל היא בין המדינות המקוטבות ביותר בעולם המערבי ולכן היא מהווה כר פורה לפעילות מסוג זה מצד גורמים עוינים. ללא רגולציה של הרשתות החברתיות, קיים חשש ממשי להחרפתה של התופעה אף יותר. ^[3]

שנית, ללא רגולציה, עלול להיעשות שימוש במידע אישי של הבוחר לצורכי תעמולת בחירות. במהלך בחירות, קיים חשש שייעשה שימוש במידע מוגן של בוחרים על מנת להתאים אליהם תעמולת בחירות שתקנה להם תמונה חלקית של המציאות על בסיס הפסיכולוגיה האישית שלהם. לדוגמה, בשנת 2016, חברת קיימברידג' אנליטיקה עבדה עבור הקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית והשיגה גישה למידע האישי של עשרות מיליוני בעלי חשבונות בפייסבוק שעזרו לה לטרגט אותם למסרי הקמפיין. המידע הועבר לחברה מבלי לקבל את הסכמת המשתמשים, באמצעות אפליקצייה שהותקנה במדיה החברתית – באישור פייסבוק –  כדי לאסוף מידע על מיליוני משתמשים.^[4]  סוגיות של מידע אישי ברשת יכולות להיות בעלות השפעות נרחבות בזמן בחירות ואף לקבוע את תוצאותיהן.

שלישית, ייתכן ניצול ממוקד של הפלטפורמות להשפעה זרה על הבחירות. לדוגמה, בשנים האחרונות זוהו בישראל מבצעים להשפעה זרה על התודעה הציבורית באמצעות רשתות חברתיות, בין היתר בזמן בחירות. אחד מהם התרחש בבחירות לכנסת ה-25,  וכלל פרסומים רבים של פרופילים המתחזים לאזרחים ישראלים, הקוראים להחרמת הבחירות. מבצע נוסף התרחש לאחר הבחירות במטרה לקדם אי קבלה של תוצאות הבחירות.^[5] באווירה הטעונה והמקוטבת בישראל כיום, פועלים גורמים זרים רבים המבקשים לזרוע זעם ציבורי וחוסר אמון בקרב ציבורים שונים בישראל. יש להניח כי בהעדר התערבות מונעת, תופעות אלה יילכו ויחמירו לקראת בחירות 2026.

ב. המצב בישראל: העדר רגולציה

כיום, אין בחוק הישראלי התייחסות מספקת לפעילות במרחב הדיגיטלי ולהשלכותיה האפשרויות על הבחירות. חוק הבחירות הישראלי אינו מעודכן בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות של שני העשורים האחרונים. דו"ח ההמלצות של ועדת ביניש שפורסם ב-2017, אשר עסקה בבחינת חוק הבחירות הישראלי, המליץ בין היתר על החלת הסדרי חוק תעמולת הבחירות במרחב האינטרנט. לפי נימוק הוועדה, התייחסות החוק בנוסחו הישן רק לאמצעי התקשורת המסורתיים מביאה לידי מצבים אבסורדיים. כך למשל החוק מונע מכלי התקשורת המסורתיים לשדר תעמולת בחירות שנפסלה לשידור על ידי ועדת הבחירות המרכזית, אך תכנים אלה פתוחים לעיני כל במסגרת האינטרנט. יתרה מכך, תכנים שנפסלו, דינם בדרך כלל להפוך לוויראליים בציבור הרחב וברשתות, בשל העניין בפסילתם. ההסדרים שאותם הוועדה החליטה לאמץ על המרחב האינטרנטי כוללים איסור שימוש בנכסי הציבור ובעובדי הציבור, איסור הכללת תוכן גזעני או תוכן המסית לאלימות בתעמולת בחירות, הגבלה על שיתוף ילדים בתעמולה ושקיפות לגבי תעמולת בחירות.^[6] אולם המלצות אלה טרם יושמו.

ג. רגולציה עולמית למניעת פגיעה של רשתות חברתיות בטוהר הבחירות

בעוד שהחקיקה בישראל ממעיטה להתייחס לסכנות העולות מרשתות חברתיות, במדינות רבות בעולם הנושא נידון בהרחבה ומצוי במרכז העיסוק.  בשנים האחרונות, נחקקו באירופה מספר חוקים בולטים בנוגע לרגולציה על AI, דוגמת ה-Digital Services Act, AI act, General Data Protection Regulation  ו – Digital Markets Act  באיחוד האירופי וה – Online Safety Act  בבריטניה. חלקם אף מתייחסים במפורט לרשתות חברתיות ולסוגיות הרלוונטיות לבחירות דוגמת קיטוב והפצת מידע כוזב, תוך הכרה בחומרת הבעיה. בחלק זה נסקור צעדים שננקטו על ידי מדינות באירופה למזעור הסכנות העולות מרשתות חברתיות בתקופת בחירות. אלו ממחישים את הפער המצטבר בין ישראל לבין מדינות אחרות בנושא זה.

האיחוד האירופי. בשנת 2022 אימץ האיחוד האירופי את חוק השירותים הדיגיטלים (Digital Services Act). החוק מכיל בתוכו מנגנונים מובנים שאמורים בין היתר לסייע עם הבעיות עמן ממשלות צריכות להתמודד במהלך תקופות בחירות. הוא כולל, בין היתר, תהליכי ניהול הסיכונים, מנגנוני דיווח יעילים, ומיצוב שיתופי פעולה עם הפלטפורמות הדיגיטליות. החוק אף קובע מנגנונים מגוונים באמצעותם ממשלות יכולות לדרוש מידע מפלטפומות דיגיטליות ולחייב אותן בפעולה.^[7]

במרץ 2024, הנציבות האירופית פרסמה הנחיות לצעדים אקטיביים ולשיטות עבודה מומלצות בתקופת הבחירות באיחוד.^[8] ההנחיות כוללות דרישה לקדם מידע רשמי על תהליכי בחירות, להוציא לפועל יוזמות אוריינות דיגיטלית, להטמיע מנגנונים הנותנים למשתמשים יותר כוח לשליטה על המידע שהם נחשפים אליו, ולהפחית את התפוצה של תוכן המאיים על טהרת הליכי הבחירות.^[9] בנוסף, הן כוללות תיוג ברור של תוכן בינה מלאכותית,^[10] והנחיות לשיתוף פעולה עם רשויות וארגונים אחרים כדי לטפח צירי העברת מידע יעילים לפני, במהלך ואחרי הבחירות^[11], אימוץ אמצעים במטרה לצמצם את ההשפעה של אירועים שיכולים להשפיע על תוצאות הבחירות או אחוז ההצבעה.^[12] וכן הערכה בדיעבד של האפקטיביות של הצעדים שננקטו ועידוד גורמים נוספים לבצע מחקר בנושא.^[13] על פי ההחלטה, כל פלטפורמה או מנוע חיפוש גדולים מאוד שיבחרו לא לפעול לפי ההנחיות, יחויבו להוכיח שצעדיהם החלופיים היו אפקטיבים מספיק למטרות אלו. לצד זאת, הנציבות גם השיקה כלי דיווח חדשים עבור ה-DSA, במטרה לאפשר למשתמשים לספק מידע שיאפשר לנציבות לזהות ולחשוף פרקטיקות מזיקות של פלטפורמות דיגיטליות.^[14]

לצד חוק השירותים האירופאיים (ה-DSA), האיחוד פרסם אמנה וולנטרית העוסקת בהתמודדות עם חדשות כזב ברשתות החברתיות. בין היתר, אמנה זו מתייחסת לפעילות הרשתות החברתיות בזמן בחירות.^[15] לפיה, החותמים הרלוונטיים יקימו ויתחזקו מאגרי מודעות פרסומת בהם ניתן יהיה לבצע חיפוש. המאגרים יכילו תיעוד מדויק של כל המודעות הפוליטיות והנושאיות המוצגות, כולל המודעות עצמן. זה צריך להיות מלווה במידע רלוונטי עבור כל מודעה כגון זיהוי נותן החסות; התאריכים שבהם רצה המודעה; הסכום הכולל שהוצא על המודעה; מספר ההופעות שנמסרו; הקריטריונים המשמשים לקביעת נמענים; הדמוגרפיה ומספר הנמענים שראו את המודעה; והאזורים הגיאוגרפיים שבהם המודעה נראתה. לפי הקוד, המידע במאגרי מודעות אלו יהיה זמין לציבור למשך חמש שנים לפחות.^[16]

בנוסף, האמנה מורה על הפלטפורמות לספק ממשקים (API) נוחים לשימוש כדי שמשתמשים וחוקרים יוכלו לבצע חיפושים מותאמים אישית בתוך מאגרי המודעות של פרסומות פוליטיות,^[17] וכן מחייבת את החברות לפקח באופן מוקפד על פרסום פוליטי בזמני בחירות.^[18] האמנה גם נותנת דגש על נושא חדשות כזב ומורה לפלטפורמות שחתמו עליה לנתר ולהבין את תופעה זו כדי לטפל בה כראוי.

החתומות על האמנה אף מתחייבות לפתח מנגנון הערכת וניהול סיכונים מזורז לתקופות משבר ולזמני בחירות, ואף לגייס כוח משימה ייעודי שיעסוק בנושאים אלו.^[19] ולבסוף, החותמות מתחייבות לספק במצבים אלו, בהתאם לבקשת הנציבות האירופית, מידע ונתונים הולמים.^[20]

יש לציין כי אמנות וולנטיות הן כלי משמעותי בפעילות של האיחוד האירופי. הפעילות של הפלטפורמות הדיגיטליות בעקבות הקוד בנושא מידע כזב במהלך משבר הקורונה משקפת את הפוטנציאל של רגולציה רכה זו.^[21]  גם שיתוף פעולה לא רגולטורי בין הנציבות לבין הפלטפורמות בנושא ניתור דברי שנאה ברשת הוביל לשינוי בהתנהלות הפלטפורמות.^[22]

בנוסף, הזכות ליידוע (Right to be informed)^[23] וחוקי השקיפות והמיקוד השיווקי לצרכים פוליטיים (Transparency and Targeting of Political Advertising (TTPA) rules)^[24] הקיימים באיחוד האירופי מסדירים את איסוף האינפורמציה ברשתות חברתיות לצורך שיווק פוליטי ואת יידוע המשתמשים על השימוש במידע האישי שלהם. כך למשל, החוקים מחייבים כי שימוש בפרטים האישיים של משתמשים לצורכי שיווק תוכן פוליטי ייעשה אך בקבלת הסכמה מפורשת ונפרדת, וכן לא ייעשה שימוש במידע רגיש דוגמת מוצא אתני, דת ונטייה מינית או במידע על קטינים.

בנוסף לרגולציה כללית באיחוד האירופי, במדינות מסוימות קיימת חקיקה נוספת המאפשרת להן לפקח על השפעת הרשתות על הבחירות.

צרפת. בשנת 2018 אימצה צרפת את חוק מספר 2018-1202 העוסק במאבק במניפולציה של מידע. על פי החוק, במהלך תקופת הבחירות, על הפלטפורמות חלים כללי שקיפות מחמירים יותר בנוגע לזהות המממנים של תוכן פרסומי וכן המידע האישי עליו מתבסס כל פוסט פרסומי המוצג למשתמשים. כמו כן, החוק מייצר הליך משפטי חדש במהלכו שופט ידרש לאשר הסרת תוכן תוך 48 שעות אם הוא עומד בשלושה קריטריונים: שגוי לחלוטין, מופץ בכוונת תחילה בקנה מידה גדול ומשבש את הסדר הציבורי או משפיע על תוצאות הבחירות.^[25] החוק גם מסמיך את הרגולטור להשעות ערוצי טלוויזיה בשליטת מדינה זרה אם הם מפיצים מידע כוזב שעלול להשפיע על הבחירות.^[26]

החוק אף עוסק בחשיבות של פיתוח אוריינות דיגיטלית בנושא צריכת מידע באינטרנט במסגרות החינוכיות.  בתוך כך, החוק מחלק את הנושאים היישומיים השונים שילדים במערכת החינוך צריכים ללמוד בנושא אוריינות דיגיטלית. בפרט, החל מגיל 10 ילדים צריכים להיות מסוגלים להטיל ספק באמינות מקורות המידע שהם צורכים, להבחין בין מידע לדעה, לזהות תכנים בלתי הולמים ועוד. החל מגיל 13, על התכנים החינוכיים לגעת בצריכת מידע תקשורתי מהימן. החוק גם מציין כי מורים לעתיד נדרשים לקבל חינוך בנושאי תקשורת והסברה.

יש לציין כי ישנה ביקורת על החוק הצרפתי, הן על תוכנו והן על יישומו. מבחינת התוכן, הטיעונים נגד החוק הצרפתי מתחלקים לשלושה: הפרוצדורה המשפטית לא יעילה, האכיפה רק וולנטרית והחלק של ההשפעה הזרה מתייחס רק לטלוויזיה ולא לערוצים אחרים.^[27] בהיבט היישום, נטען כי החוק לא מיושם כראוי ולא נתמך על ידי תקציבים מתאימים להוראותיו.^[28] בנוסף, קיימת בעיה בסיסית בכך שכדי לשמור על חופש הביטוי האיסור להפצת מידע כזב בזמן בחירות יכול להתייחס רק למידע שקרי, כאשר חלק גדול מהבעיה היא סילוף העובדות או ניפוחן, ולא כתוצאה מפרסום שקרים מוחלטים.^[29]

בריטניה. גם בבריטניה נעשו בשנים האחרונות מאמצים למזער את נזקי הרשתות החברתיות. חוק הבטיחות במרחב האינטרנט (Online Safety Act) אומץ בבריטניה בשנת 2023. החוק נועד להסדיר את הרגולציה על הרשתות החברתיות בבריטניה במספר דרכים. בין היתר, הוא מבדיל בין תוכן בלתי חוקי לבין תוכן מזיק אך חוקי, ובין תוכן נגיש לילדים ולמבוגרים, כאשר ההגדרות מחמירות יותר עבור תוכן בלתי חוקי ועבור תוכן נגיש לילדים. החוק אף מגדיר עברות חדשות, לרבות עבירה של סייברפלאשינג, טרולינג אפליפסיה ושליחת מידע שקרי שנועד לגרום לנזק לא טריוויאלי. בנוסף, החוק מגדיר כלים להעצמת משתמשים, המקנים למבוגרים שליטה רבה יותר על התוכן אליו הם נחשפים. לטענת ממשלת בריטניה, החוק ימנע העברת מיסינמפורמציה כשהיא כוללת תוכן בלתי חוקי או מזיק לילדים.^[30] זה יכלול מניעת תוכן שקרי בלתי חוקי ממומן על ידי מדינות. כמו כן, אם כללי השימוש של פלטפורמות מסוימות מונע מיסינפורמציה, הן יחויבו להסיר מידע כזה.

כפי שניכר, במדינות רבות נעשתה חשיבת עומק על דרכים למזעור נזקי הרשתות החברתיות, ובפרט השפעתן המזיקה על הבחירות. ניתן ללמוד מיוזמות אלו לגבי חקיקה שכדאי לאמץ אף בישראל.

ד. מה ניתן לעשות – תובנות מהעולם

כדי לצמצם את הסיכונים הקיימים במצב הקיים, יש לפעול בשני מישורים: סגירת הפערים הרגולטורים אשר מאפשרים לשחקנים השונים לנצל את מרחב הרשתות החברתיות בזמן הבחירות, ולצד זאת אימוץ צעדים להגברת האחריות והפיקוח הפנימי של הרשתות החברתיות על הנעשה בהן בזמן בחירות. כחלק מסגירת הפערים הרגולטורים, נדרשים מספר צעדים מקדימים, חלקם דרך יישום החוקים הקיימים ואחרים תוך עדכון המסגרות החקיקתיות.

• ראשית, יש להחיל את הסדרי חוק תעמולת הבחירות במרחב האינטרנט, בהתאם להמלצות ועדת בייניש.
• שנית, בדומה למהלך שנעשה בבריטניה ב-2023 עם חקיקת חוק הבטיחות ברשת (Online Safety Act),^[31] יש להגדיר שליחה מכוונת של דיסינפורמציה כעברה פלילית. יסודות העבירה לפי המודל הבריטי הם פרסום ביודעין של הודעה שהיה בה מידע שהוא יודע שהוא שקרי, היתה בכך כוונה לגרום לנזק לא טריוויאלי, פסיכולוגי או פיזי, ולא הייתה  סיבה הגיונית לשליחת ההודעה.
• שלישית, יש להתקין חובת שקיפות לגבי תוכן מיוצר על ידי AI. בפרט, חיוב זה יחול על בוטים ברשתות חברתיות, דיפ-פייקס וכל תוכן נוסף המיוצר באמצעות AI, בדומה למודגש בחוק הבינה המלאכותית (AI Act) של האיחוד האירופי.[32]
• בנוסף, יש לנקוט בצעדים לצמצום השפעה זרה על הבחירות. באיחוד האירופי, חוקי השקיפות והמיקוד השייוקי^[33] מונעים מימון של מודעות פוליטיות ממקורות חיצוניים לאיחוד האירופי טרם הבחירות. בדומה לכך, יש למנוע מימון של מודעות פוליטיות ממקורות חיצוניים בתקופה של כמה חודשים לפני הבחירות. ובדומה לנהוג באיחוד האירופאי, יש להבטיח כי הרגולטור יפרסם דו"ח שנתי על עמידה ביעדים בנושא התערבות זרה בבחירות.
• לבסוף, יש לוודא כי דיני הגנת הפרטיות מבטיחים דיו צמצום שימוש במידע אישי לצורכי תעמולת בחירות. כאמור, מיקרו-טרגטינג מאפשר להשתמש במידע אישי של בוחרים על מנת לעשות בו שימוש מניפולטיבי בתעמולת בחירת. על כן, יש לקדם הסדר הדומה לחוקי השקיפות והמיקוד השיווקי הפוליטי באירופה^[34] שימנעו שימוש במידע רגיש או מידע של קטינים לצורכי שיווק פוליטי, וכן יחייבו דיווח והסכמה מפורשים ונפרדים על כל שימוש כזה.

לבד מצעדים אלה, כדאי לשקול צעדים נוספים, וולנטריים במהותם, שאומצו בהצלחה במדינות אחרות. כפי שהוסבר לעיל, באירופה הונהגה אמנה וולנטרית העוסקת בהתמודדות עם מערכות בחירות וכוללת מחוייבויות של הפלטפורמות לצמצום דיסינפורמציה ולהגברת האוריינות הדיגיטלית של המשתמשים. כתיבת אמנה כזו מומלצת אף בישראל, וניתן לשאוב השראה מסעיפים שיושמו בהצלחה באמנה האירופית. בנוסף, מומלץ להוסיף לאותה אמנה אף מחוייבות  להענקת "ביטוי מתאים ומאוזן של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור", כלל שחל כיום ביחס לרגולציה על התקשורת המסורתית.[35] מטרתו של כלל כזה תהיה למנוע את התפתחותן של "תיבות תהודה", מקרים בהם משתמשים נחשפים אך למידע המאשש את דעותיהם. החשיפה למידע מגוון שאינו כולל אך את הדעות הקיצוניות במחנה המנוגד עשוי לגרום לבוחרים להבין טוב יותר את הצד הנגדי ובכך להפחית את הקיטוב הפוליטי. יש לציין כי מכיוון שברשתות חברתיות, בניגוד לתקשורת המסורתית, מידע מוצג מותאם אישית לכל משתמש על ידי מערכות המלצה, פעולות להגברת האיזון דורשות חשיבה ייחודית, לרבות בחינת המבנה של אותן מערכות המלצה.

על מנת לסייע לרשתות לעמוד ביעדי האמנה הוולונטרית, ובפרט להבין ולהגדיר לעומק הגדרות מופשטות דוגמת "ביטוי נאות ומאוזן לדעות הרווחות בציבור", ניתן להקים וועדה מייעצת שתהיה בקשר תדיר עם הרשתות על נושאים אלו. זאת בדומה לוועדה לנושא המיניספורמציה, עליה הוחלט במסגרת החוק הבריטי.[36] גוף זה יכלול אנשים המייצגים את האינטרסים של המשתמשים, אנשים המייצגים את ספקי השירותים ומומחים לניהול של דיסינפורמציה.

אם כן, במצב הרגולטורי הנוכחי, ישראל חשופה לסכנות רבות מרשתות חברתיות סביב תקופת הבחירות המתקרבת. צעדים שונים שנלקחו בעולם, ובפרט באירופה, למזעור הנזקים בתקופות בחירות מהווים בסיס טוב לחקיקה מקבילה אף בישראל. בנוסף, מומלץ אף לחקור את האפשרות של קידום חשיפה למידע מאוזן ברשתות. חיוני לנצל את הזמן שנותר לפני תחילת תקופת הבחירות על מנת להקים תשתית רגולטורית שתשמור על הבוחר והחברה הישראלית.

 מאיה כהן ושירה אחישר

הערות שוליים

^[1] Soroush Vosoughi, Deb Roy and Sinan Aral, “The Spread of True and False News Online,” Science, Vol. 359 (March 2018): 1146-1151.

^[2]  דפנה ליאל (29 בדצבמר 2021) תחקיר: כך רשת אירנית מפיצה תכנים בישראל – במטרה ללבות אתת הוויכוח הפוליטי, אתר מאקו

^[3]  עמיחי כהן ויניב רוזנאי, אוניברסיטת תל אביב, 2021, עמ'  170-18

^[4] Danny Hakim & Matthew Rosenberg, “Data Firm Tied to Trump Campaign Talked Business 2 with Russians”, The New York Times, March 17 2018, https://nyti.ms/2NpjjAY

^[5]  ענבל אורפז ודוד סימן טוב (10 ביוני 2024) התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות, המרכז למחקרי ביטחון לאומי https://www.inss.org.il/he/publication/iranian-influence/

^[6] ועדת הכלכלה, הצעת חוק התקשורת (2020), https://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_cs_bg_493032.pdf.

^[7] ראה פרקים מנגנוני מצב חירום, שיתוף פעולה עם ממשלות וניהול סיכונים.

^[8] Digital Platforms Compliance Progress Report, Eur. Comm'n (2024), https://ec.europa.eu/newsroom/repository/document/2024-13/C_2024_2121_1_EN_annexe_acte_autonome_cp_part1_v3_tpHHZgYyBGFMF8J5rE0OR1GdOis_103911.pdf.

^[9] Commission Guidelines, section 3.2

^[10] Commission Guidelines, section 3.3

^[11] Commission Guidelines, section 3.4

^[12] Commission Guidelines, section 3.5

^[13] Commission Guidelines, section 3.6-4

^[14] MLex, Digital Platforms Whistleblower Tools Rolled Out by EU Commission (2024). Digital platforms whistleblower tools rolled out by EU Commission

^[15]  European Commission, Code of Practice on Disinformation (2023), https://digital-strategy.ec.europa.eu/en/policies/code-practice-disinformation.

^[16] סעיף 10 באמנה

^[17] סעיף 11

^[18] סעיף 12

^[19] סעיף 37

^[20] סעיף 42

^[21] European Commission, Strengthened EU Code of Practice on Disinformation, available at https://commission.europa.eu/strategy-and-policy/priorities-2019-2024/new-push-european-democracy/protecting-democracy/strengthened-eu-code-practice-disinformation_en.

^[22] World Economic Forum Agile Regulation for the Fourth Industrial Revolution 35 (2020). chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www3.weforum.org/docs/WEF_Agile_Regulation_for_the_Fourth_Industrial_Revolution_2020.pdf עמוד 35

^[23]General Data Protection Regulation (GDPR), 2018: https://ico.org.uk/media/for-organisations/guide-to-the-general-data-protection-regulation-gdpr/individual-rights/right-to-be-informed-1-0.pdf

^[24]European Parliament News, Press Releases (27 February 2024)

Parliament adopts new transparency rules for political advertising

https://www.europarl.europa.eu/news/en/press-room/20240223IPR18071/parliament-adopts-new-transparency-rules-for-political-advertising

^[25] Alexandra Brown, Lessons for Regulating Campaigning on Social Media, Int'l Found. for Electoral Sys. (2021), https://www.eods.eu/library/IFES_2021_LessonsRegulatingCampaigningSocialMedia.pdf

^[26] French Content Moderation and Platform Liability Policies, Jackson Sch. Int'l Studies (May 2, 2023), https://jsis.washington.edu/news/french-content-moderation-and-platform-liability-policies/#_ftn54.

^[27] MARINE GUILLAUME, Marine Gullaume, Combating the manipulation of information – a French case, Hybrid CoE 35 (2020), https://www.hybridcoe.fi/wp-content/uploads/2020/07/HybridCoE_SA_16_manipulation-of-information_.pdf

^[28] Couzigou et al., The French Legislation on Platform Liability, Eur. L.J. 36 (2020), https://aura.abdn.ac.uk/bitstream/2164/18182/1/Couzigou_et_al_ELJ_TheFrenchLegislation_AAM.pdf (last accessed Sept. 10, 2024).

^[29] Couzigou et al., The French Legislation on Platform Liability, Eur. L.J. 37 (2020), https://aura.abdn.ac.uk/bitstream/2164/18182/1/Couzigou_et_al_ELJ_TheFrenchLegislation_AAM.pdf (last accessed Sept. 10, 2024).

^[30] שם.

^[31] ראו Online Safety Act : Explainer, UK Gov URL – https://www.gov.uk/government/publications/online-safety-act-explainer/online-safety-act-explainer,

[32]AI Act, 2024, main text: https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:52021PC0206

^[33] EU Transparency and Targeting of Political Advertising (TTPA) Rules, Transparency and Targeting of Political Advertising (TTPA) rules.

^[34]  EU Transparency and targeting of political advertising, Regulation (EU) 2024/900, March 13, 2024

[35] חוק רשות השידור, תשכ״ה-1965.

[36]  Online Safety Act, 2023, section 152, URL – https://www.legislation.gov.uk/ukpga/2023/50