בפאנל הכלכלי של הוועידה, "אומה בתקומה", עסקו בתוכניות לשיקום היישובים, הסיוע והתמיכה לעסקים שנפגעו, חשיבותה וחוסנה של הכלכלה הישראלית בזמני משבר והתוכניות לצמיחת המשק • ראש מכון תכלית למדיניות ישראלית, יניב כהן: "אני מצפה מהמנהיגים לשבת ביחד ולקבוע מועד בו אנחנו מחזירים את המנדט לבוחר" • מירב ברנדפלד, בכירה מפעל הפיס מתארת את הפעילות והמענה של החברה בימים אלה: "היינו בשטח, הקשבנו לצרכים, ומהם יצרנו שיתופי פעולה חדשים".

בדיון החשוב השתתפו אלון דוידי ראש עיריית שדרות, מירב ברנדפלד – ראש מטה מנכל ומנהלת אגף רגולציה ובקרה מפעל הפיס, יניב כהן – ראש מכון תכלית למדיניות ישראלית ואמנון לורד, פרשן בכיר ב"ישראל היום".

מנחת הפאנל שירית אביטן כהן, כתבת מדינית ב"ישראל היום" פנתה לאלון דוידי, ושאלה: "אתם חוזרים לאט לאט לשגרה, מה אתה מצפה?"

"המילה שגרה היא לא בלקסיקון עד שהממשלה לא תעמוד ביעדי המלחמה שלה. החזרת החטופים, ניצחון על החמאס. אני מדבר על התשתיות האזרחיות, צריך שלא יהיה חמאס ברצועת עזה. מה שקרה זה הפקרות, במשך שנים ממשלת ישראל גרמה לכך שחיי אזרחים במדינת ישראל לא יהיו שווים, אנחנו עומדים בפרונט וכולם אחרינו. צריך לשנות את הראש, לשנות את התפיסה, לא ייתכן שהממשלה תדון בתקצוב 700 מיליון שקל במיגון של רכבת, לא יכול להיות שיתעסקו בהגבלת בניה בעיר שדרות".

"הדבר הכי חשוב לאומה, לאנשים שנמצאים שם, אני לא יודע איך להגדיר אותם – זה שטח האדמה, האדמה צריכה להיות שלנו. מי שמכיר את הברמטר הביטחוני יודע שהוא בלוף. אבוי לממשלת ישראל שתחזיר את מאות אלפי העזתים ביחד עם המחבלים שלהם. מדינת ישראל צריכה להגיד – זהו עוצרים. אתם לא חוזרים לכאן, תחזרו כשתהיו בני אדם, אין חמאס. כל פעם שאני נוסע דרך כביש 34 אני אומר ריבונו של עולם איך אותו צבא שמתקוצב במיליארדים, ומשרד הביטחון שמתוקצב במאות מיליארדים -איך יכול להיות שבשכונה שלנו הצבא לא מצליח למצוא את היכולת שלו לסיים את העבודה".

"אני נמצא בישיבות ממשלה, הייתה צריכה לעבוד מזמן החלטה על תקומה ולפתוח לנו כיוון לחמש שנים קדימה. זה מתעכב כי פתאום המציאו משהו חדש – צריך לעשות הגדרה חדשה לאזור. אנחנו נמצאים באשקלון, אין פה מגבלות, המקום היחיד שעדיין מוגבלים החיים שלו זה בעוטף עזה. הצבא מגדיר אותנו בפקודות ובמגבלות ומצד שני שר הביטחון לא מסוגל להוציא מכתב פשוט עם הכוח להתפתח".

"האמת שאני לא יודע, אני אנסה להגיד שכן אבל בוא נדבר אגע על השבר הזה. מדינת ישראל נמצאת בשנה וחצי שעוקבת חמש שנים של מערכות בחירות. תשאלי את הישראלים – 'אתה מאמין ביכולת של הממשלה או הכנסת לתקן? אתה מאמין ביכולת של הפוליטיקאים לשים את האינטרס הלאומי לפני האישי?' הרבה פה בחדר יגידו 'אני לא בטוח'. אמון זה בסיס בתוך מדינה דמוקרטית, ואנחנו נמצאים במשבר אמון חמור".

"אני כל כך מתעקש על זה כי זו נקודת מוצא לתיקון. אם לא נבין שאנחנו צריכים לשקם את האמון דבר ראשון – לא נצליח לתקן. מה שהיה מעניין בראשון בבוקר, קמנו בבוקר ומדינת ישראל הצליחה, לא היה 7 באוקטובר, הבטחנו שנגן על התושבים שלנו – ככה נראה אמון. צעדים ממוקדים יכולים להשיב את האמון. זה דורש החלטות ואומץ".

"אני חושב ששיקום מתחיל בכמה תנאים – הראשון זה השגת מטרות המלחמה, החזרת החטופים, ביטחון מוחלט, לוודא שאין לנו חמאס שמאיים על תושבי שדרות ואשקלון. השלב השני הוא החזרת אמון, ואיך מחזירים אמון? אני חושב שהחזרת אמון במדינה דמוקרטית מתחיל בבחירות דמוקרטיות. בחירות באמצע המהלך הצבאי זה לא טוב למדינה, אבל אני מצפה מהמנהיגים שלנו, מראש הממשלה, בני גנץ, ויאיר לפיד, לשבת ביחד ולקבוע מועד בו אנחנו מחזירים את המנדט לבוחר".