top of page
  • מכון תכלית

הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בנושא הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה | התייחסות בשם מכון תכלית

מאת ד"ר טל מימרן ועו"ד עדן פרבר

הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בנושא הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה | 03.06.2024



להורדת המאמר המלא >>>


חוות דעת מכון תכלית_הנגשת שירותי ממשל
.docx
הורידו את DOCX • 245KB


3 ביוני 2024

כ"ו באייר התשפ"ד

לכבוד

הוועדה המיוחדת לפניות הציבור

בראשות חבר הכנסת יצחק זאב פינדרוס

 

התייחסות מכון תכלית: הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה


במדינות רבות, בעיקר מדינות מפותחות, ובהן ישראל, ממשלות החלו לשלב כלים טכנולוגיים במטרה לשפר את הנגישות והיעילות של שירותים ציבוריים. כיום, ניתן להזמין בישראל תור לרשות ממשלתית, למלא ולשלוח טפסים, לבצע רישומים מסוימים ולצרוך שורה של שירותים בתחומי פנים, רווחה, בריאות ואחרים דרך אתרי אינטרנט. הדיגיטציה של שירותים ממשלתיים מסייעת רבות לציבור הרחב ומקלה על תהליכים ביורוקרטיים, אולם אינה זמינה לכלל הציבור, ובשל כך מעמיקה ומנציחה פערים בין ציבורים שונים. קיימת קבוצה ״שקופה״ של אזרחים ואזרחיות בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה, שללא עזרה וסיוע מצד המדינה, לא יוכלו להנות מהשירותים הללו. על הממשלה להתמודד עם קושי זה הן בקידום ושיפור האוריינות הדיגיטלית בישראל והן דרך שיפור הנגישות של שירותי ממשל דיגיטליים. 


תמצית המלצותינו

א. יש לאמץ פעולות מיידיות לחיזוק הנגישות של השירותים הממשלתיים הדיגיטליים, ובכלל זה:

(1)   על אף דרישות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"ג-2013, כ-57% מן השירותים הממשלתיים הדיגיטליים היום אינם מונגשים לאנשים עם מגוון מוגבלויות.[i] בהתאם, יש להגביר את פעולות ההנגשה ואף לשקול גם הנגשה לקבוצות אחרות החוות קושי בממשק עם שירותים דיגיטליים, דוגמת, התאמות לצרכים ייחודיים והרגלי צריכה של קבוצות גיל שונות (ובפרט קטינים והגיל השלישי).

(2)   הגברת ההנגשה השפתית של השירותים השונים, בעיקר בשפות ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית.

(3)   הפיכת השירותים הממשלתיים לזמינים בפלטפורמות שונות, וביניהן במחשב ובסלולר, כדי להגביר את הכיסוי לכמה שיותר אזרחים.

(4)   השקת קמפיינים מכוונים על שירותי ממשל מקוונים לאוכלוסיות יעד החוות הדרה דיגיטלית, אשר מתחברים למאפיינים הייחודיים שלהם, למשל העלאת מודעות לשירותים "כשרים" עבור חרדים, וזאת בכדי להעניק להן אפשרות שוויונית למימוש זכויות לפי שיקול דעתם.

ב. קידום תוכניות ארוכות טווח לשיפור האוריינות הדיגיטלית בישראל

יש לפתח ולהטמיע תוכנית ארוכת טווח לשיפור האוריינות הדיגיטלית של אזרחי ישראל, בדגש על קבוצות מוחלשות, בין היתר על ידי פיתוח מערך הכשרות רחב ומותאם לאוכלוסיות יעד אשר נפגעות באופן מוגבר מן הפער הדיגיטלי כגון חרדים, ערבים, אנשים עם מוגבלויות, והגיל השלישי.

 

להלן נפרט.

 

א. רקע - מהי ״אוריינות דיגיטלית״?

1.      "אוריינות דיגיטלית" מוגדרת כ-"יכולת להבין ולהשתמש במידע בפורמטים שונים ממקורות רבים ומגוונים כאשר הם מוצגים באמצעות מחשב".[ii]חוקרים נוהגים להבחין בין שני אפיקים של אוריינות דיגיטלית: (1) היכולות הנדרשות לגשת אל תכנים דיגיטליים ולבחון אותם, הנחשבות "אוריינות במידע" (information literacy) ו-(2) כישורים והתנהגויות הקשורות לביצוע פעולות חברתיות, הנקראות "אזרחות דיגיטלית" (digital citizenship).[iii] אוריינות במידע משפיעה על הממשק של אדם עם האינטרנט עצמו, מה שהוא מפיק ומסיק מהמידע שהוא ניגש אליו, אזרחות דיגיטלית מתייחסת לממשק בין אנשים שונים או אדם פרטי מול החברה בה הוא חי, באמצעות המרחב המקוון.

2.     שני רכיבים אלו יוצרים ביחד מצב של אוריינות כוללת ביחס לעולם הדיגיטלי. שניהם רלוונטיים ביחס לשירותי ממשל: נדרש אוריינות במידע על מנת לאתר שירותי ממשל מקוונים ולהשתמש בהם באופן תקין, והשימוש בשירותי ממשל דיגיטליים הם לב ליבה של האזרחות הדיגיטלית, באמצעותם ניתן לממש זכויות יסוד אזרחיות.[iv]

3.     אוריינות דיגיטלית אינה כישור שניתן לרכוש ביום אחד, וקל וחומר לא מדובר במשהו שניתן ללמוד תוך "קפיצה למים" – אלא מדובר בסט כישורים רבים, ושזורים, הנדרשים ליווי והעמקה על מנת להגיע לרמת שליטה מספקת.

4.     מיומנויות דיגיטליות הופכות יותר ויותר לתנאי בסיסי להשתלבות בחברה – מבחינה אישית ומקצועית כאחד. בנוסף, רמת האוריינות הדיגיטלית משפיעה על מעמד חברתי, על היכולת להשתתף בחברה ובקהילה ובמובן רחב יותר על מימוש פוטנציאל אישי. ביולי 2023, מועצת זכויות אדם של האו"ם קיימה פאנל ובו צוין כי כאשר תכנים דיגיטליים מעצימים את הפרט ומאפשרים יישום יעיל של מגוון זכויות אדם, אנשים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה נשכחים וחווים הדרה כפולה ודחיקה לשוליים, ללא הכישורים הנדרשים להשיג ולבחון מידע הנדרש למצות את זכויותיהם, לרבות זכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות.[v] 


ב. מצב האוריינות הדיגיטלית בישראל

5.     במדינת ישראל ניכרים פערים משמעותיים ברמת האוריינות הדיגיטלית בין קבוצות שונות בציבור. בשנת 2002 הוחלט בהחלטת הממשלה מספר 1812, בין היתר, לבסס מערכות תמיכה להטמעת והפצת השימוש במערכות המידע החדשות בציבור לצמצום הפער הדיגיטלי בפריפריה, עם פרויקט הדגל "להב"ה – לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית".[vi] 

6.     בין היתר, תוכננה הקמה של 100 מרכזים שיאפשרו לכל אזרח לגשת לשירותי המידע המקוונים של הממשלה ולהשתתף בהדרכות לגביהם. אולם, לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לא הוקמו ולו מחצית ממספר המרכזים האמור, אלא בפועל פועלים 27 מרכזים בלבד.[vii] בנוסף, נכון לשנת 2020, משרד המדע מפעיל 11 מרכזי "דיגיטלי" ללימוד אוריינות דיגיטלית, לצד 27 מרכזי להב"ה.[viii] כפי שתואר בפרק 1, בנוסף למאמצים אלו ממשלת ישראל אימצה את התוכנית ישראל דיגיטלית אשר דוגלת, בין היתר, על קידום אוריינות דיגיטלית ככלל ושיפור רמת האוריינות בקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט.

7.     דו"ח מבקר המדינה משנת 2021 הציג תמונת מצב מדאיגה ביחס לפערים באוריינות דיגיטלית, אגב התייחסות לחוסר בפעולות ממשלתיות מספקות.[ix] ראשית, נמצא כי 73% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילי 65-16) בעלי רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית. בחלוקה מגזרית, רק 4% מהאוכלוסייה הערבית ו-19% מהאוכלוסייה החרדית הוכרו כבעלי רמת אוריינות דיגיטלית גבוהה, בהשוואה ל-37% בשאר האוכלוסייה.

8.     היום, על מנת להתמודד עם הפערים שהוצגו, מערך הדיגיטלי הלאומי מקדם, כידוע, את התוכנית הלאומית לקידום אוריינות דיגיטלית.[x] במאי 2023, השיק מערך הדיגיטל את מיזם "100 באוריינות דיגיטלית" במסגרתו מוצעות הכשרות שונות ב-115 רשויות מקומיות.[xi] מיזם זה ביחד עם התוכנית הלאומית הם צעדים חשובים ונכונים על מנת לקדם אוריינות דיגיטלית וטוב שמוסבת תשומת לב משמעותית לאוכלוסיית אשר חסמי הגישה לאינטרנט מגבירים את הסיכון כי לא יוכלו לרכוש מיומנויות דיגיטליות ללא סיוע מערכתי משמעותי. יחד עם זאת, כפי שנפרט בהמשך, תוכניות אלו כרגע לא מספקות.


ג. העלייה בהיצע השירותים הדיגיטליים במגזר הציבורי

9.     במדינות רבות, כאמור, ממשלות החלו לשלב כלים טכנולוגיים בשירותי הציבור המוצעים. אולם, עולה פער משמעותי בנגישות שירותים אלו. במקרים רבים שירותים אלו אינם מונגשים לבעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה – בין אם בגלל שאלו לא יודעים על קיומם, לא יודעים איך לגשת אליהם או לא יודעים כיצד להשתמש בהם.

10.   בבדיקה ממוקדת של מבקר המדינה אודות נגישות שירותי הממשל הדיגיטליים שנערכה בשנת 2022, נמצא כי שירותי הממשל בישראל אינם מונגשים לשתי קהילות עיקריות: אנשים עם מוגבלויות, ואנשים שאינם משתמשים באינטרנט בתדירות גבוהה (קבוצות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה, מטבע הדברים).[xii] תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 מחייבות ספקי שירותים ציבוריים לבצע התאמות נגישות לשירותים שלהם, באופן שלא פוגע בכבודם או עצמאותם של אנשים עם מוגבלויות וללא דרישת תשלום בעד ההתאמות או התניה נוספת. על אף הדרישה שבחוק, כאמור, כיום נמצא כי 57% מן האתרים אינם עומדים בדרישות הנגישות. משכך, 44% מאנשים עם מוגבלויות שהשיבו לסקר העידו כי הם מעדיפים לא לצרוך שירותים דיגיטליים. בנוגע לאוכלוסיות שאינם מתחברים לאינטרנט, הסיבה העיקרית לאי העדפת שירותים דיגיטליים בקרב אנשים בגיל השלישי וערבים היא קושי טכנולוגי בשימוש בהם, כאשר הסיבה העיקרית בקרב חרדים היא היעדר הגישה.

11.   עוד צוין כי ביחס להנגשת שירותי ממשל לתרבות ולשפה הערבית – נכון לאוגוסט 2022 לא הושלם תרגום לערבים של הטפסים המקוונים הנפוצים ביותר בשימוש. כתוצאה מכך, השימוש בשירותי ממשל ומיצוי זכויות אזרחיות במרחב הדיגיטלי אינה מותאמת לצרכי אנשים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה בישראל. לשם המחשה, רק 26.1% מציבור בני ה-65 ומעלה השתמשו בשירותי ממשל מקוונים בשנת 2020, ו-34% השתמשו באינטרנט לצורך קבלת שירותים ממשרדי ממשלה כגון הורדת טפסים וקבלת אישורים בשנת 2021.[xiii] גם מדיונים קודמים של ועדה זו  עולה כי המאמצים בהם נוקטת המדינה, בהם התוכנית הלאומית של מערך הדיגיטל, לא נותנים מענה לקשיים הנחווים במדינה, ובכלל זה לאוכלוסיות מוחלשות.[xiv] 

12.   בהתאם, על אף המאמצים המשמעותיים אשר ננקטים על ידי מערך הדיגיטל הן לקדם אוריינות דיגיטלית בקרב אוכלוסיות אשר חוות הדרה דיגיטלית, והן להנגשת שירותים חיוניים על מנת למזער את ההדרה בפן של מיצוי זכויות אזרחיות, הפערים עוד ניכרים.


ד. כיצד ניתן להתחיל לצמצם את הפער הדיגיטלי?

13.   הפער הדיגיטלי והשלכותיו החברתיות מייצגים אתגר משמעותי שחשוב לתת לו מענה מיידי למניעת העמקת הפערים החברתיים. אנו מבקשים לשים על השולחן גישה מחקרית המכונה ״הכללה דיגיטלית״. הכללה דיגיטלית פירושה הבטחת גישה שווה, משמעותית ובטוחה להשתמש, להוביל ולעצב טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים והזדמנויות במרחב המקוון.[xv]

14.   לפער הדיגיטלי השלכות רבות, לרבות השלכות פיזיות כגון איכות שירותי הבריאות, השלכות כלכליות כמו חסמים מפני השתלבות בשוק התעסוקה, וכן השלכות חברתיות ותרבותיות דוגמת תחושת ניכור או היעדר ייצוג. ככלל, מחקרים מעידים על ירידה באיכות החיים בקרב מי שאינו מחובר לאינטרנט, ולרוב פערים בגישה לאינטרנט מחמירים פערים חברתיים-כלכליים.[xvi] 

15.   כמענה לסיכון חברתי זה נולד העקרון של "הכללה דיגיטלית". ארגונים בינלאומיים רבים, ובהם פורום משילות האינטרנט העולמי,[xvii] קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניס"ף),[xviii] ארגון העבודה הבינלאומי, [xix]וארגון הנשים של האו"ם,[xx] פיתחו עקרונות ותוכניות בתחום ההכללה הדיגיטלית.

16.   מדיניות ציבורית הדוגלת בגישת ההכללה הדיגיטלית מבקשת להתמקד בשלושה רבדים של הפער הדיגיטלי: חסמים לגישה לאינטרנט, הטיה מבנית בטכנולוגיות אשר נוצרת, בין היתר, בעקבות פערי השימוש, ופערים ברמת האוריינות הדיגיטלית אשר נובעים הן מפערי הגישה והן מהטיה מבנית בטכנולוגיות. רבדים אלו פועלים יחד ליצור בעיה מעגלית באופייה. אין פתרון לפערים באוריינות ללא שיפור תשתיות האינטרנט באופן שוויוני; שיפור תשתיות האינטרנט באופן שוויוני אינו פותר את ההטיה המבנית בטכנולוגיות; לא ניתן לתקן את ההטיה המבנית ללא ההשתתפות משמעותית של כל חלקי האוכלוסייה במרחב המקוון; ואלו לא יכולים להשתתף ללא תשתיות מספקות והתמודדות עם הפערים שלהם באוריינות. לכן, נדרש פתרון אשר מכיר בהשלכות כל אחד מן הרבדים על השני.


ה. מן הכלל אל הפרט – המלצותינו לקידום הנגשת שירותי ממשל לפי גישת ההכללה הדיגיטלית

17.   אנו מציעים לפעול בשתי זירות מקבילות: בטווח הקצר, הנגשה של שירותי ממשל על מנת לאפשר שימוש רחב ומיטבי בשירותים חיוניים אלו; בטווח הארוך, פיתוח ויישום תוכנית לשיפור מצב האוריינות הדיגיטלית בישראל והתמודדות עם שורש הפער הדיגיטלי.

18.   ארבעה צעדים מיידיים להנגשת שירותי ממשל 

18.1. הנגשת שירותים לאזרחים בעלי מוגבלויות. הדין מחייב התאמה של שירותים ציבוריים לאנשים עם מוגבלויות שונות — קוגניטיבית, לקות ראייה או שמיעה ועוד. בנוסף, מתוך רצון להנגיש שירותים אלו לאוכלוסיות אחרות אשר חוות קושי במימוש זכויותיהם במרחב המקוון, הצעתנו היא כי פעולות ההנגשה יתאימו לצרכים ייחודיים של קבוצות גיל שונות, דוגמת קטינים שנכון לפנות אליהם בפלטפורמות רלוונטיות כמו רשתות חברתיות, והגיל השלישי, אשר יש לו פער בגישה ולרוב גם אוריינות דיגיטלית ברמה נמוכה יותר. כיום, תקנות הנגישות מתייחסות אך ורק לאנשים עם מוגבלויות, אולם מוצע לשקול קביעת הוראות דומות ומקבילות אשר יחייבו ביצוע פעולות הנגשה עבור אוכלוסיות אחרות אשר חוות גם הן הדרה דיגיטלית.

18.2. הנגשה טכנית, פיזית ומהותית של מרחבים דיגיטליים, בהתחשב בכך שהפער לרוב חמור יותר בקרב אוכלוסיות מוחלשות, בהם בני מיעוטים אתניים. בכדי לשרת את מטרת הדיון שהיא סיוע לאוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה, בדגש על עברית, אנגלית, רוסית, אמהרית וערבית. ראוי לשקול להנגיש חלק מהשירותים גם בשפות נוספות המשרתות עובדים זרים, מודל שיושם בהצלחה בדנמרק.[xxi]

18.3. הנגשת שירותים דרך מספר פלטפורמות, לכל הפחות דרך מכשירים ניידים ומחשבים. כ- 30% מהציבור הישראלי אינו משתמש במחשב. חשוב להתייחס לפער בין השימוש במחשב למכשיר נייד, ולא רק לפער בגישה לאינטרנט כשלעצמה, שכן היעדר מחשב מעיד על שימוש וניצול יתרונות המרחב הדיגיטלי באיכות פחותה, ומעבר לכך שירותים ופעולות רבים אינם נגישים במכשיר נייד באותו אופן כמו מחשב. פער זה הופך למשמעותי יותר כאשר נבחנת הזהות הלאומית של אותם משתמשים, שכן על אף ששיעור המשתמשים באינטרנט כל יום בקרב יהודים וערבים דומה (82% יהודים לעומת 77% ערבים), שיעור המשתמשים במחשב חושף פער גדול: 77% בקרב יהודים, לעומת 46% בקרב ערבים.[xxii] כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה, 68% מהחברה החרדית ו-42% מהחברה הערבית ללא מחשב בבית, ולכן האפשרות להשתמש בערוצים דיגיטליים מצמצמת עבורם.[xxiii]

18.4. קידום מודעות על קיומם ונגישותם של שירותים דיגיטליים. עבור קבוצות שונות, בפרט חרדים, ההדרה העצמית מהשימוש באינטרנט מונעת גישה למידע על קיומם של שירותים מקוונים שלו היו יודעים על קיומם היו יכולים להנות מהם. על כן, יש לעורר מודעות בקרב אוכלוסיות אשר מבחינה תרבותית נמנעים מהשתתפות במרחבים דיגיטליים, באמצעות קמפיינים ממוקדים ופרסומים בעיתונות סקטוריאלית.


19.   שיפור האוריינות הדיגיטלית בטווח הארוך

19.1. ביחס לשיפור הפערים באוריינות דיגיטלית, מוצע (א) לקדם מערך הכשרות מותאמות לאוכלוסיות יעד בהתאם לחסמים הייחודיים אשר הם חווים, דוגמת מיזם ה-100 שהשיק מערך הדיגיטל לאחרונה.  

19.2. נבקש לחדד כי חשוב להתאים את ההכשרות לאופי החסמים אשר כל קבוצה חווה. לכל אוכלוסייה חסם שונה המגביל את ההשתתפות – למשל, חרדים מבקשים להימנע מהשתהות במרחב המקוון בגלל אורח חייהם, אולם הרבה קבוצות בחברה הערבית חיים באזור ללא תשתיות אינטרנט מהירות ומספקות שמאפשרים להם להתחבר באופן משמעותי. לשם ההמחשה, למשל, הכשרות שמותאמות לחרדים צריכים להציע תכנים ספציפיים שיעניינו אותם, כגון רכישת יכולות שנדרשות למקצוע מסוים. לעומת זאת, הכשרות לחברה הערבית יכולות להיות רב-תחומיות, אולם כדי שהם יהיו יעילים צריך להציע גם מסגרות לתרגול בגלל היעדר הגישה בבית. 

 


 


[i] איגוד האינטרנט הישראלי, "נתוני מבקר המדינה: הנגשת שירותי ממשל בעידן הדיגיטלי לאנשים עם מוגבלות ולציבור שאינו משתמש במדיה הדיגיטלית (2023)" (2023), https://www.isoc.org.il/sts-data/state-ombudsman-digital-gov . דו"ח שנתי של מבקר המדינה בנושא סייבר ומערכות מידע – מאי 2023, https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Publications/894.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1#:~:text=%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA%202020%20%D7%96%D7%95%D7%94%D7%95%20%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D,%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8.

[ii] Colin Lankshear & Michele Knobel, Digital Literacy and Digital Literacies: Policy, Pedagogy and Research Considerations for Education, NORDIC J. O. DIG. LIT. (2015), https://core.ac.uk/download/pdf/303779381.pdf.

[iii] Matthew Johnson, Towards a Rights-Based Vision of Digital Literacy, 64 J. O. MED. LIT. 1 & 2, 46 (2017), https://ic4ml.org/wp-content/uploads/2022/04/JML_v64-n1-2_2017-full-PDF.pdf#page=48.

[iv] Riina Vuorikari et. al., DigComp 2.2: The Digital Competence Framework for Citizens – With new examples of knowledge, skils and attitudes, EUR 31006 EN (2022), https://publications.jrc.ec.europa.eu/repository/handle/JRC128415.  היום, בשיא הפיתוח והחדשנות של העידן הדיגיטלי ואף בפרוץ מהפכת הבינה המלאכותית, אוריינות דיגיטלית כוללת מספר באירופה, מקובל לבחון את האוריינות דרך מדד הקרוי DigComp 2.2,  המשקלל מספר קטגוריות מרכזיות, מנטליות וחברתיות, ומחלק אותם לכישורים ספציפיים כאשר יש מדרג בין יכולות בסיסיות ויכולות מתקדמות. החלוקה של המדד היא כדלהלן: (1) אוריינות במידע ונתונים – יכולות הבנה, שימוש והתמודדות עם מידע, נתונים ותוכן דיגיטלי. (2) תקשורת ושיתוף פעולה – היכולת ליצור ממשקים, לשתף מידע ותוכן, ולשתף פעולה עם אנשים אחרים תוך היכרות עם כללי התנהגות בסיסיים במרחב הדיגיטלי. (3) יצירת תוכן דיגיטלי – היכולת לפתח, לשלב או להרחיב על תכנים דיגיטליים קיימים. (4) בטיחות – היכולת להגן על מכשירים, על מידע אישי ופרטיות, על מצב רווחה בריאותית, נפשית וחברתית ועל הסביבה. (5) פתרון בעיות – היכולת לפתור בעיות טכנולוגיות, לזהות מקומות בהם מענה טכנולוגי יטיב את המצב ולהשתמש בכלים דיגיטליים באופן יצירתי.

[vi] רועי גולדשמידט, "הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו" מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2020), בעמ' 20 https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/e16a8506-dbae-ea11-8107-00155d0aee38/2_e16a8506-dbae-ea11-8107-00155d0aee38_11_19566.pdf (להלן: "דו"ח ממ"מ").

[vii] דו"ח ממ"מ, בעמ' 20-21.

[viii] דו"ח ממ"מ, בעמ' 25.

[ix] מבקר המדינה, דוח ביוקרת שנתי 71ב "הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים", https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2021/71B/2021-71b-104-Labor-Market-Digital-Taktzir.pdf.

[x] התכנית הלאומית לקידום אוריינות דיגיטלית, https://govextra.gov.il/national-digital-agency/digitalorientaition/home/challenge/.

[xi] מיזם 100 באוריינות דיגיטלית, https://www.gov.il/he/pages/100literacy.

[xii] ראו דו"ח איגוד האינטרנט הישראלי, לעיל ה"ש 1.

[xiii] איגוד האינטרנט הישראלי, "כלי נתונים מתעדכן: אתגרי דיגיטציה ושירותים מקוונים של הגיל השלישי בישראל (2023)" (2023), https://www.isoc.org.il/sts-data/elderly_report_2023 

[xiv] הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ יצחק פינדרוס, פרוטוקול "ישיבת מעקב – פניות ציבור בנושא: הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה" (10.7.23); "ישיבת מעקב – פניות ציבור בנושא: הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה (8.1.24), https://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Petitions/Pages/CommitteeProtocols.aspx .

[xvi] IEEE, Digital Divide in Developing Countries: Why We Need to Close the Gap, https://ctu.ieee.org/digital-divide-in-developing-countries-why-we-need-to-close-the-gap/.

[xvii] IGF, Policy Network on Meaningful Access – Meaningful Access to Include and Connect, PNMA Output Report 2023, https://www.intgovforum.org/en/filedepot_download/277/26685.

[xx] UN Women, Normative frameworks on gender perspective in technology and innovation, 2022, https://www.unwomen.org/sites/default/files/2022-12/Normative%20frameworks%20GP%20in%20technology%20Final.pdf.

[xxi] United Nations Department of Economic and Social Affairs, E-Government Survery 2022 – The Future of Digital Government, pgs. 8, 123 https://desapublications.un.org/sites/default/files/publications/2022-09/Report%20without%20annexes.pdf

[xxii] ראו דו"ח ממ"מ, לעיל ה"ש 5, בעמ' 8.

[xxiii] ראו דו"ח מבקר המדינה, לעיל ה"ש 8.



ד"ר טל מימרן

הוא ראש תוכנית "האמנה החברתית בעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר.


עו"ד עדן פרבר

היא עורכת דין וחוקרת בתוכנית תוכנית "האמנה החברתית בעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית למדיניות ישראלית.



להורדת המאמר המלא >>>


חוות דעת מכון תכלית_הנגשת שירותי ממשל
.docx
הורידו את DOCX • 245KB





Kommentare


bottom of page