בהינתן הוויכוח הציבורי הסוער סביב ההצעות לשינויים בנוגע למערכת המשפטית וליחסים בינה לבין הממשלה והכנסת, מאמר זה מבקש להניח על סדר היום את הטיעון המרכזי והחשוב לפיו פגיעה בעצמאות שיפוטית ובפיקוח אפקטיבי על הממשלה – כפי שמסתמנת מהיוזמות הפוליטיות האחרונות – יש בה כדי להביא לפגיעה קשה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. זהו טיעון מרכזי ורב-חשיבות אשר ראוי להתחשב בו במסגרת הדיון בנושא.

מזה שנים רבות מתנהל ויכוח בישראל על אודות ההיקף הראוי לביקורת השיפוטית על מעשי השלטון. מהצד האחד, נטען כי בית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות מרחיקות לכת של התערבות בהחלטות של הממשלה ואף בחוקים של הכנסת, באופן שאינו מאפשר לממשלה ולכנסת למשול. נטען כי בכך מסוכל רצון הבוחרים על ידי שופטים שלא נבחרו על ידי הציבור. כן נטען כי היועצים המשפטיים בממשלה קושרים את ידיה מלפעול בטיעונים משפטיים המתבססים על הפסיקות מרחיקות הלכת. מהצד האחר, נטען שבית המשפט מפעיל את הביקורת השיפוטית במשורה, ולא כפי שמוצג לציבור. כן נטען כי התערבותו נחוצה ואף הכרחית להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית שוחרת חוק.

משטר דמוקרטי מתבסס על קיומה של מערכת איזונים ובלמים. במסגרתה של מערכת זו מתקיימת חלוקת תפקידים – תפקיד הממשלה לקבוע ולבצע את המדיניות, תוך התחשבות בחוקי הכנסת; תפקיד הכנסת לחוקק ולפקח על הממשלה; ותפקיד בית המשפט לפקח כי השלטון פועל בהתאם לחוק, תוך התייחסות גם למעמד המיוחד של הוראות בעלות מעמד חוקתי ולערכי היסוד של המדינה. כך, אסור לשלטון להציב את עצמו מעל החוק וגם הוא כפוף לחוק; אסור לו לפעול בשרירות ובחוסר הגינות כלפי האזרח; עליו להתנהל בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטי שמציבים חוקי-היסוד; אסור לו לרמוס זכויות מיעוטים. ובמקביל, בית המשפט צריך לאפשר לממשלה ליישם את מדיניותה כל עוד היא מתבצעת בגדרי החוק, ולא להמיר את שיקול דעת הממשלה בשיקול דעת השופטים. במילים אחרות, תפקידו של בית המשפט במערכת דמוקרטית של הפרדת רשויות הוא להוות גורם מבקר, השומר כי הרשויות הפוליטיות לא יחרגו מסמכותן ויפעלו בהתאם לדין. כל עוד הרשויות הפוליטיות נוהגות בהתאם לדין, היכולת למשול שמורה להן, בהתאם למגבלות הפוליטיות שניצבות בפניהן.

עיקר הדיון הציבורי בנושא עוסק, מטבע הדברים, בשאלת המשמעות של עצמאות שיפוטית ופיקוח אפקטיבי על מעשי השלטון על המשטר הדמוקרטי בישראל. מאמר זה אינו מבקש להתייחס למכלול ההיבטים הללו, אלא מתמקד בבחינת היבט אחר המשמעויות לקיומם של בתי משפט עצמאיים ואפקטיביים ושל מערכת של איזונים ובלמים על הביטחון הלאומי של המדינה.

לשם כך ייבחנו תחילה האם ועד כמה עצמאות בתי המשפט והפיקוח שלהם על רשויות השלטון משפיעים על הביטחון הלאומי של ישראל; לאחר מכן ייסקרו העמדות השונות בשאלה האם בית המשפט הפר את האיזון הראוי בין רשויות השלטון; ובהמשך ייבדקו ההצעות המועלות כעת והאם הן הפתרון הנכון להפרת האיזון הנטענת, או שמא הן מהוות פגיעה מוגזמת בעצמאות בתי המשפט ובהיקף סמכותם. נסיים בסיכום והמלצות.