רקע

בשנים האחרונות גדלה המודעות במדינות רבות בעולם לנזקים הכבדים שהרשתות החברתיות מסבות לקטינים, ובהתאם – מחוקקים ברחבי העולם מתחילים לנקוט בצעדים שיחייבו את הרשתות להתנהגות אחראית יותר. כך למשל, ב-2023 עבר בפרלמנט הבריטי חוק הבטיחות ברשת הכולל הגנות מקיפות לקטינים ברשתות החברתיות.[1] ביולי 2025 פרסם הרגולטור באיחוד האירופי הנחיות מפורטות להגנה על קטינים המחייבות את תאגידי הרשתות החברתיות הפועלים במדינות האיחוד.[2] ההנחיות בחוקים אלה מאמצות את גישת העיצוב הבטוח (safety by design) על פיה האלגוריתמים עצמם צריכים להיות בטוחים לשימוש לקטינים. מדינות אחרות החלו לאמץ רגולציה מחמירה אף יותר. כך למשל, בדצמבר 2025 נכנס לתוקף באוסטרליה תיקון מרחיק לכת לחוק הבטיחות ברשת שמטרתו לאסור לחלוטין על השימוש ברשתות חברתיות מתחת 16. איסורים דומים נידונים במדינות נוספות, דוגמת פולין, ספרד, צרפת, דנמרק ואוסטריה.[3][4][5]

בעוד שמדינות רבות מאמצות רגולציות מחמירות על שימוש קטינים ברשתות חברתיות, ארצות הברית החזיקה לאורך השנים בגישה אנטי-רגולטורית ביחס לרשתות חברתיות.^[6] גישה זו  דוגלת בהגנה חזקה על חופש הביטוי וביצירת מדיניות רגולטורית מתירנית שתאפשר לפלטפורמות האינטרנט (האמריקאיות ברובן) להוות מנוע לצמיחה כלכלית, גם במחיר מסוים של פגיעה בבטיחות המשתמשים. המודל עוגן בסעיף 230 ל- Communications Decency Act (CDA) שנחקק בשנת 1996, שביסס משטר משפטי הנשען על שתי רגליים של חסינות משפטית: חלקו הראשון של החוק קבע כי למעט חריגים מצומצמים,^[7] ספק  של ״שירות מחשוב אינטרקטיבי״ לא ישא באחריות על תוכן שמיוצר על ידי משתמשים, לא משנה עד כמה הוא מגונה או מזיק. חלקו השני של החוק קבע כי ספק לא ישא באחריות על החלטה להסיר תוכן שפורסם על ידי משתמשים כל עוד פעל בתום לב להגבלת תפוצה של תוכן שנחשב בעיניו כמזיק, אפילו אם הוא חוקי.^[8]

בהתאמה לרצון המחוקק, בתי המשפט אימצו כמעט ללא סייג פרשנות מרחיבה להוראותיו של סעיף 230.^[9] בפסיקה נקבע כי הקונגרס התכוון להעניק חסינות רחבה למתווכי תוכן בשל פרסום של צדדים שלישיים,^[10] וכי הטלת אחריות בגין פרסום כזה תוביל לאפקט מצנן על חופש הביטוי מכיוון שתתמרץ סינון יתר של ביטוי המוגן על ידי התיקון הראשון לחוקה.^[11][12] הגישה האנטי-רגולטורית ניכרת במיוחד במדיניותו של הנשיא הנוכחי דונאלד טראמפ אשר דוגל בגישה של שוק חופשי ללא רגולציה על הספקיות הגדולות. לראייה, עם כניסתו לתפקיד הוציא צו נשיאותי (Executive Order) ל"החזרת חופש הביטוי וסיום הצנזורה" בארה"ב.[13]

ואולם, שתי פסיקות מהפכניות של בתי המשפט בקליפורניה ובניו מקסיקו השבוע יכול שמבשרות על שינוי מדיניות הן ביחס להגנה על קטינים והן ביחס להיקף החסינות שמקנה סעיף 230 לתאגידי הרשתות החברתיות.

ההליך נגד החברות מטא ויוטיוב בקליפורניה

במרץ 2026 פסק חבר מושבעים בקליפורניה בעניינה  של אישה בת 20 שהעידה שהתמכרה ליוטיוב בגיל שש ולאינסטרגם בגיל תשע. לטענתה, כשהייתה בת עשר הייתה כבר בדיכאון ופגעה בעצמה כתוצאה מהנזק שההתמכרויות הסבו לה. בגיל 13, היא אובחנה עם חרדה חברתית והפרעת גוף דיסמורפית. הטיעונים נגד התאגידים כללו התייחסות למאפיינים אלגוריתמיים שנועדו לעודד התמכרות, כמו אפשרת הגלילה האינסופית. חבר המושבעים קבע כי מטא ויוטיוב אשמות ביצירה מכוונת של עיצוב אלגוריתמי ממכר שהוביל לפגיעה בקטינה.[14] נקבע כי מטא ויוטיוב נושאות באחריות לכך שכן הרשלנות של החברות הללו היוותה גורם מרכזי בפגיעה בקטינה וכי החברות היו מודעות לכך שהעיצוב האלגוריתמי שלהן מזיק לבני נוער. התיק הזה הוא הראשון מבין 1600 תיקים דומים שיובאו בפני בית משפט בקליפורניה כנגד מטא, טיקטוק יוטיוב וסנאפצ'אט.[15]

ההליך נגד מטא בניו מקסיקו

במקביל להכרעת התיק בקליפורניה פסק חבר מושבעים בניו מקסיקו בנוגע לתביעה שהגישה המדינה, בה נטען כי מטא מתעדפת רווחים על פני בטיחות. התביעה התבססה על חקירה סמויה בה חוקרים התחזו לקטינים ואספו עדויות על שידול מיני דרך הפלטפורמות של מטא וכן על תגובתה של החברה.[16] נשמעו עדויות בדבר מידע פנימי שהגיע למטא בנוגע לבטיחות קטינים. המושבעים נתבקשו להחליט האם מטא הוליכה שולל את משתמשיה בנוגע לבטיחות הפלטפורמות שלה. נטען כי מטא לא התנהלה בשקיפות ביחס למידע שהגיע אליה בנוגע לאכיפת איסור השימוש מתחת לגיל 13 ולשכיחות תוכן בנושאי התאבדות קטינים, ולתעדוף אלגוריתמי של תכנים מזיקים.

חבר המושבעים קבע כי חברת מטא צריכה לספק פיצויים בשווי של 375 מיליון דולר בשל כך שהטעתה הורים לגבי בטיחות הרשתות החברתיות שלה, בעוד שהמבנה האלגוריתמי מאפשר הגעה קלה של טורפים לקטינים.[17] חבר המושבעים מצא כי מטא הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן של מדינת ניו מקסיקו (ה-Unfair Practice Act), שכן ידעה על הסכנות לניצול מיני ופגיעה נפשית בקטינים והסתירה אותן, בעוד שאנשיה ספקו הצהרות מטעות לגבי בטיחות הפלטפורמות.[18]

חשיבות הפסיקות

בשני המקרים הללו נקבע כי החסינות המוקנית מכוח סעיף 230 אינה חלה על תאגידי הרשתות החברתיות אם הנזק נגרם כתוצאה מהעיצוב האלגוריתמי שלהן שקידם באופן אקטיבי תוכן מזיק. קביעות אלה מתווספות למספר מועט של תקדימים משפטיים בנושא, לרבות קביעה של בית המשפט הפדרלי לערעורים של הסבב השלישי שטיק טוק אינה מוגנת על ידי סעיף 230 מפני האשמה על מות קטין בעקבות אתגר שהאלגוריתמים שלה קידמו.[19] שתי הפסיקות ממרץ 2026 מהוות תקדימים משפטיים חשובים שצפויים לשמש בעוד אלפי מקרים דומים של תביעות כנגד תאגידי הרשתות החברתיות בשל הסבת נזקים לקטינים.

חוות דעת

סוגיית היחס לאחריות של תאגידי הרשתות החברתיות לנזק שהן מסבות לקטינים טרם הוכרעה בארה"ב ובכוונת התאגידים לערער על שתי הפסיקות המוזכרות. אולם שני המקרים הללו מהווים תקדימים חשובים המייחסים לתאגידי הרשתות החברתיות אחריות כלפי הנזק שהעיצוב האלגוריתמי שלהן גורם לקטינים. תקדימים אלו יכולים לסלול את הדרך לאלפי תביעות נוספות וכתוצאה לגרום לנזקים כלכליים מהותיים לתאגידי הענק.

עד כה, המדיניות האמריקאית נחשבה למתירנית במיוחד בזירה הבינלאומית בכל הנוגע לבטיחות ילדים ברשתות החברתיות. עם זאת, אנו עדים לשינוי פרדיגמה שעשוי להוות נקודת מפנה גלובלית ולאלץ את התאגידים הגדולים לבחון מחדש את העיצוב האלגוריתמי שלהם. בנוסף, בעוד שהמחוקק הפדרלי (הקונגרס והסנאט) נמנע מאימוץ רגולציה מחמירה, חלה תמורה משמעותית ברמת המדינות. בשנה החולפת בלבד, כ-20 מדינות קידמו חקיקה עצמאית להגנה על קטינים בשטחן.[20]

על רקע השינויים האלה, בולטת העובדה שישראל לא נעשה עד כה כל מהלך רגולטורי משמעותי להגנה על בטיחות השימוש ברשת, ובפרט זה לקטינים. השינויים ביחס לנעשה בארצות הברית וברחבי העולם צפויים להוביל ליתר פתיחות מצד התאגידים, אשר ייאלצו להתאים את המודלים העסקיים שלהם לסטנדרטים המחמירים של המערב, ורצוי שיתייחסו גם לבטיחות המשתמשים בישראל. ספק רב אם זה יקרה בהעדר מהלך חקיקתי מקומי. בהיעדר חקיקה, ישראל עלולה להפוך לחצר האחורית של הרשתות החברתיות, שבה חברות הטכנולוגיה פטורות מהסטנדרטים של הגנה על קטינים המיושמים במדינות המערב. התאמת החקיקה הישראלית למגמות הללו היא הכרחית לשמירה על שלום הציבור והגנה על זכויות קטינים במרחב הדיגיטלי.

חשוב לזכור כי אין להסתפק בתביעות נקודתיות לבית משפט בדיעבד בנושא נזק שנגרם לקטין זה או אחר. השיח הדיגיטלי מתנהל בהיקפים ועוצמות חסרי תקדים בהשוואה לעולם הטרום-דיגיטלי. בהתחשב במאפייני זירות הביטוי הללו, מדובר במשימות קשות, אולי בלתי אפשריות עבור בתי משפט, הן בשל גודלן וכמות משאבי האכיפה הדרושה להן, והן בשל מורכבות המשימות והצורך בהכרעות ערכיות שאין להן תשובה נכונה ברורה.^[21] כמו כן, נוכח מאפייני האינטרנט ואלמנט ההחמרה של נזקים כתוצאה מ-״ויראליות״ של פרסומים מזיקים, על האכיפה להיעשות במהירות שאינה מוכרת לנו מהליכים משפטיים בעולם הפיזי.^[22] לא היה רגולטור מדינתי בהיסטוריה שנאלץ להתמודד עם אכיפת חוק בסדרי גודל כאלה ומול מורכבויות שכאלה. בעידן שבו היקפי השיח ועוצמת החשיפה הם חסרי תקדים בהשוואה לעידן הטרום-דיגיטלי, נדרש מעבר לאסטרטגיה של מניעה מראש על ידי חקיקה מקיפה המחייבת את התאגידים לאמץ עיצוב אלגוריתמי הולם.

בנוסף, מעבר להתמדדות עם מאפיינים ממכרים של תוכן קיימות בעיות נוספות של עיצוב אלגוריתמי שעל חקיקה מקיפה לקחת בחשבון. אלו כוללים בין היתר את היכולת של משתמשים קטינים להבין את כללי השימוש ושיפור יכולתם לדווח על תוכן בלתי הולם. בנוסף, אלו כוללים העצמה של אותם קטינים על ידי מתן כלים בידיהם לעצב את המידע שאליו הם נחשפים, דוגמת ההודעות אותן הם מקבלים. בנוסף, חשוב להגביל את השימוש במידע אישי של הקטינים על מנת לספק להם תוכן שיווקי.

מסיבות אלו, חשוב כי תקודם בישראל חקיקה מקיפה המגנה על קטינים מפני נזקי הרשתות החברתיות. חקיקה זו תתייחס לניצול מיני ופגיעה מנטלית בקטינים וכן לעיצוב אלגוריתמי ממכר, אך היא גם תתייחס לתופעות מזיקות נוספות המאפיינות עיצוב אלגוריתמי, כגון היעדר שקיפות, היעדר שליטה של קטינים והוריהם בתוכן אליו הם נחשפים ושימוש לרעה בפרטים האישיים שלהם. בנוסף, על החקיקה להתמקד בחיוב עיצוב אלגוריתמי שימנע מראש תופעות מזיקות במקום באפשרות לתביעות נקודתיות בדיעבד. עד כה פגרה ישראל מאחור בכל הקשור לחקיקה המגנה על קטינים ברשתות החברתיות, אולם הבשילה העת לשנות זאת.

הערות והפניות

[1]Savage M (11 Jan 2025) Tech giants told UK online safety laws ‘not up for negotiation, The Guardian, available at: https://www.theguardian.com/technology/2025/jan/11/tech-giants-told-uk-online-safety-laws-not-up-for-negotiation.

[2] Merighim, G & Hart, H (03 November 2025 ) European Commission guidelines on protection of minors under the Digital Services Act, available at: https://www.taylorwessing.com/en/insights-and-events/insights/2025/07/rd-european-commission-guidelines-on-protection-of-minors-under-the-digital-services-act.

[3] https://www.reuters.com/business/media-telecom/poland-plans-social-media-ban-children-under-15-bloomberg-news-reports-2026-02-27/

[4] https://www.reuters.com/business/media-telecom/poland-plans-social-media-ban-children-under-15-bloomberg-news-reports-2026-02-27/

[5] https://www.bbc.co.uk/news/articles/c5y2nddvmryo

[6] ראו Cong. Rec. 22044-45 (1995) (דבריו של נציג בית הנבחרים ויוזם החוק כריס קוקס).

[7] החוק אינו חל על תוכן המפר את דיני הקניין הרוחני, עבירות פליליות פדרליות, ועבירות סחר מיני. ראו 47 U.S.C. § 230(e).

[8] שם, בסעיף משנה 230(c) (1-2).

[9] ראו למשל, Carafano v. Metro-splash.com, Inc., 339 F.3d 1119 (9th Cir. 2003) (הענקת חסינות לאתר היכרויות בו פורסם פרופיל שקרי של התובעת על ידי משתמש אחר); Ben Ezra, Weinstein, & Co. v. America Online Inc., 206 F.3d 980, 985–86 (10th Cir.2000) (הענקת חסינות לאתר מקוון שעסק בפרסום מידע על שוק ההון, למרות שמנהלי האתר היו מעורבים בסינון תכנים ומחיקת מידע שגוי); Gentry v. eBay, Inc., 99 Cal.App.4th 816, 121 Cal.Rptr.2d 703 (2002) (הענקת חסינות לאתר מקוון שעסק במסחר אלקטרוני על פרסום מידע ביחס למוכרים); Gonzalez v. Google LLC, 2 F.4th 871, 897-99 (9th Cir. 2021)   (הענקת חסינות לרשתות חברתיות על פרסום והמלצה אלגוריתמית של תוכן מסית לטרור).

[10] Doe v. Internet Brands, Inc., 824 F.3d 846, 850 (9th Cir. 2016) (this section protects websites from liability for material posted on the website by someone else).

[11] Zeran v. Am. Online, Inc., 129 F.3d 327, 331 (4th Cir. 1997) . ראו עוד, Klonick, לעיל ה״ש _, בעמ׳ 1607 (“The sheer volume of content to be policed by intermediaries, and their almost certain liability should they be notified and still publish, would lead to either haphazard takedowns at best, or widespread removal at worst”). לביקורת על הפרשנות הרחבה שניתנה לסעיף ראו למשל Danielle K.Citron, Cyber Civil Rights, 89 B.U. L. Rev. 61, 116-121 (2009).

[12] אכן, שני הרציונאלים הובעו במפורש על ידי הקונגרס בלשון החוק. השוו את סעיף 230(a)(3) לפיו “The Internet and other interactive computer services offer a forum for a true diversity of political discourse, unique opportunities for cultural development, and myriad avenues for intellectual activity” עם סעיף 230(b) לפיו “It is the policy of the United States … (4) to remove disincentives for the development and utilization of blocking and filtering technologies that empower parents to restrict their children’s access to objectionable or inappropriate online material”.

[13] Vile John R. January 23, 2025 Trump Executive Order on Restoring Freedom of Speech, URL – https://firstamendment.mtsu.edu/article/trump-executive-order-on-restoring-freedom-of-speech/

[14] https://www.theguardian.com/media/2026/mar/25/jury-verdict-us-first-social-media-addiction-trial-meta-youtube

[15] https://www.theguardian.com/media/2026/mar/25/jury-verdict-us-first-social-media-addiction-trial-meta-youtube

[16] https://www.pbs.org/newshour/nation/jury-finds-metas-platforms-are-harmful-to-children-in-1st-wave-of-social-media-addiction-lawsuits

[17] https://www.theguardian.com/media/2026/mar/25/jury-verdict-us-first-social-media-addiction-trial-meta-youtube

[18] https://www.pbs.org/newshour/nation/jury-finds-metas-platforms-are-harmful-to-children-in-1st-wave-of-social-media-addiction-lawsuits

[19] Lukpat, Alyssa (August 28, 2024). "Appeals Court Raises Questions Over Section 230 Law Giving Social-Media Companies Legal Immunity". Wall Street Journal. Retrieved September 1, 2024.

[20] Meta, Google lose US case over social media harm to kids | Reuters; https://www.ncsl.org/technology-and-communication/social-media-and-children-2025-legislation

[21] ראו למשל, Tarleton Gillespie, Platforms are not Intermediaries, 2 Geo. L. Tech. Rev. 198 (2018).

[22] Doueck, לעיל ה״ש _, בעמ׳ *23.