ב-16.2.25 החליטה הממשלה על הקמתה של ועדה ציבורית שתעסוק בהאצת תחום הבינה המלאכותית בישראל (להלן: "הוועדה") באמצעות גוף לאומי שיוקם במשרד ראש הממשלה. בחלוף כחצי שנה הגישה הוועדה את הדו"ח המסכם שלה, ובו מצביעה על מסקנות קריטיות, על האתגרים הצפויים בהקשרי אנרגיה וחשמל, על עוצמותיה וחולשותיה של ישראל בתחום וכן על המלצות ליישום על מנת לשפר את המצב הקיים. מסקנות הוועדה מציירות תמונה מדאיגה באשר למיצובה הקיים של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, והמלצותיה לשיפור המצב מבוססות על ההבנה שנדרש שינוי מן היסוד.

כפי שפרסמנו אך לאחרונה, אנו סבורים כי מיסודו של גורם מתכלל הוא אכן צעד ראשון בדרך לשיפור מיצובה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. ואכן, לשיטת הוועדה, על המטה הלאומי שיוקם לספק מענה מקיף גם באשר לתכלול ותיאום בין כל משרדי הממשלה ורשויותיה באשר לתחום הבינה המלאכותית. כל זאת, תוך חתירה ליעדים אסטרטגיים אשר משלבים בין חשיבותה של הקידמה, יעילות המגזר הציבורי והגנה חברתית מפני שיבושי טכנולוגיה. בסקירה זו נציג את המסקנות העיקריות אשר עולות מן הדו"ח, את הקשיים העיקריים שעמם מתמודדת ישראל ואת המלצות הוועדה לשיפור מצבה בתחום משמעותי זה.

לפני כחצי שנה התקבלה החלטת ממשלה מספר 2762, שמטרתה להאיץ ולקדם את תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית. ההחלטה מטילה על ראש הממשלה את הקמתה של ועדה ציבורית שתגבש המלצות למען האצת תחום הבינה המלאכותית, ומגדירה כי הדרך לעשות כן תהיה באמצעות גוף לאומי שיוקם במשרד ראש הממשלה. לראשות הוועדה מונה פרופ' יעקב נגל, וזו התבקשה לבחון החלטות ממשלה קודמות בנושא, לשמוע את גופי הממשל ורשויות ציבוריות אשר ביצעו עבודת מטה עד כה ולבסוף להגיש המלצות שיכללו התייחסות באשר לתפקידי הגוף הלאומי, מרחב פעילותו וסמכויותיו.

השקעה מצד מדינת ישראל בבינה המלאכותית מהווה צורך משמעותי מאין כמותו לשימור מעמדה במגוון תחומים, בדגש על הביטחוני, הכלכלי והמדעי. אין חולק כי לישראל יש את כל התנאים הבסיסיים הנדרשים על מנת להיות ממוצבת כמדינה מובילה בתחום הבינה המלאכותית – ביניהם ניתן למנות את ההון האנושי האיכותי; האקו-סיסטם של הסטארטאפים בישראל הוא חזק ומונה מאות סטארטאפים ידועים פעילים בתחום הבינה המלאכותית; והעובדה כי מרכזי פיתוח רבים של חברות מובילות בעולם ממוקמים בישראל ולא בכדי.

אך למרבה הצער, כמתואר בדו"ח – חומרים ועדויות שהובאו בפני הוועדה מציירים תמונה מדאיגה, לצד מדדים חיצוניים שונים בנושאי בינה מלאכותית שבה מדורגת ישראל במיקומים לא גבוהים מספיק. אם מדיניותה לא תשתנה, עלול מעמדה של ישראל להמשיך במגמת ירידה זו. מעבר לכך, הוועדה מסבירה כי על ישראל להכריע אם היא מצטרפת לחזית שמובילה את תחום הבינה המלאכותית כמדינה עצמאית ומשפיעה, או שהיא תמצא את עצמה נשענת על התקדמות עולמית ועל יצירת תלות ושותפות עם מדינות אחרות.

הוועדה החלה בעבודתה ביום 5.5.25 והגישה את הדו"ח המסכם שלה בחלוף שלושה חודשים. המסקנה שהוגדרה על ידי הוועדה כחמורה ביותר היא כי ישראל לא נמצאת בנקודה המתאימה והרצויה להאצה בתחום הבינה המלאכותית. הוועדה מסבירה שמעמדה של ישראל בתחום חברות הסטארט-אפ ירד בשנים האחרונות, ואם לא תבוצענה פעולות מהירות ישראל תמשיך בהידרדרות שתסכן את מעמדה כאומת הסטארט-אפ (Start-up Nation). מסקנה קשה זו נובעת בעיקרה מאתגר אשר עליו הצבענו גם אנחנו, מכון תכלית, בפרסום קודם, ועניינו תכלול נושא הבינה המלאכותית ברמה הלאומית. כאשר ישנם אבות רבים בקרב רשויות המדינה לתחום אסטרטגי, מורכב ומשמעותי כמו בינה מלאכותית, והוא מתפצל בין גופים שונים – קשה מאוד לחתור אל עבר אסטרטגיה אחידה ומתואמת. ואכן, קבעה הוועדה כי לישראל אין אסטרטגיה ברורה ומסונכרנת של כלל הגורמים הרלוונטיים לתחום, בעוד שמדינות אחרות מתכללות את הטיפול בתחום במסגרת מטה לאומי אחיד. אנו סבורים שסוגיה זו מצויה בליבת הקושי של ישראל למצב את עצמה במסגרת ה-TOP 5 של מדינות העולם בתחום זה.

לצד זאת, מצביעה הוועדה על ממד האנרגיה כאתגר קריטי שנלווה לבינה המלאכותית. אנרגיה זמינה וירוקה מהווה מנגנון משיכה של מרכזי נתונים לשטחן של מדינות, וכן של מפתחים וחברות ענק. כיום אין לישראל מסלול לאומי לאנרגיית בינה מלאכותית. הפערים העיקריים בנושא כוללים העדר הקצאה ייעודית לחשמל לחוות שרתים, וזמני חיבור ארוכים מאוד לרשת ההולכה.

בהמשך, מונה הוועדה את חולשותיה המרכזיות של ישראל בתחום. ראשונה במעלה היא המחסור החמור בהון אנושי מומחה וזליגת מוחות לחו״ל ללא מעטפת שתאפשר להם להישאר בישראל. לכך מצטרף היעדרן של תשתיות מחשוב לאומיות, בדגש על העובדה שישראל טרם הקימה מחשב-על לאומי בהיקף ראוי. עוד נכתב כי הרגולציה הקיימת בנושא מיושנת ואינה מותאמת לעידן הנוכחי.

הוועדה מונה מספר המלצות בהולות על מנת לאפשר לישראל להאיץ את פעילותה בתחום הבינה המלאכותית. ראשונה היא הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית (להלן: "מלב"מ") במשרד ראש הממשלה ובכפיפות ישירה לראש הממשלה. המלב"מ יגבש את האסטרטגיה הלאומית ויוביל את מימושה, ויהיה אחראי על תכלול כל הפעילויות בנושא. הוועדה רואה במלב"מ משמעותי הן ברמה האסטרטגית והן כמנוע שיאפשר לכלל הגורמים בשטח לפעול. הוועדה ממליצה לעגן את פעילות הגוף בחקיקה כדי להבטיח רציפות תפקודית ולקבוע את סמכויותיו באופן ברור. עיגון הסמכויות בחקיקה הוא צעד מבורך בפני עצמו והוא בעל חשיבות רבה גם בהיבטים שנוגעים לעמידתה של המדינה בדין המנהלי – אשר מבטיח שרשויות המדינה פועלות בסמכות ובמסגרת החוק. הוועדה מסבירה כי גוף זה הוא שיממש את התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, וכי עליו להיות מוקם באמצעות משאבים ראויים וממקורות חדשים שיוקצו לו.

לבסוף, ניסחה הוועדה את חזון המלב"מ והגדירה יעדים אסטרטגיים מרכזיים, ביניהם את חקיקת חוק המטה הלאומית לבינה מלאכותית לצורך עיגון הקמתו, הגדרת סמכויותיו, תקציביו ומבנהו וכן ביסוס מעמדו כגוף מתכלל על-משרדי; את מיצוב ישראל כמעצמת בינה מלאכותית בינלאומית מתוך שאיפה להיות מדורגת בחמישייה הפותחת במדדים העולמיים בתוך חמש שנים; את הצורך ביישום נרחב של בינה מלאכותית במגזר הציבורי במטרה לשפר את שירותי הממשלה לאזרח באמצעות אוטומציה, ובאותה הנשימה – את הצורך בהגנה חברתית מפני שיבושי טכנולוגיה מתוך מודעות לעובדה שלקידמה ולהתפתחויות טכנולוגיות נלווים סיכונים חברתיים. לכן על הממשלה לדאוג לרשת ביטחון חברתית אשר תימנע העמקת פערים חברתיים. רשת זו תתבטא בין היתר בקיומן של תכניות הכשרה והסבה לעובדים במקצועות שעלולים להיפגע מאוטומציה.

לסיכום, דו"ח הוועדה להאצת תחום הבינה המלאכותית מדליק נורה אדומה ומשרטט מפת דרכים כאחד. הדו"ח מצביע על פערים מהותיים אשר מאיימים על מעמדה של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית, וכן מציע צעדים קונקרטיים אשר יכולים להפוך את המגמה המטרידה הזו. הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית והמלצות הוועדה לעיגון סמכויותיו בחקיקה ולהבטחת משאבים ייעודיים לכך, משקפות הבנה כי נדרש בישראל שינוי מערכתי ומתואם. אנו סבורים כי יישומן המלא של ההמלצות תוך שימת דגש על תיאום בין משרדי, פיתוח תשתיות, חיזוק ההון האנושי והיערכות לאתגרי האנרגיה – עשוי בהחלט למצב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות המובילות בתחום הבינה המלאכותית. בהיעדר פעולה מהירה ונחושה, עלולה ישראל להחמיץ הזדמנות היסטורית ולהוביל להעמקת הפער בינה לבין שאר המדינות המובילות.