נרצה או לא, עידן הבינה המלאכותית כבר כאן. הבינה המלאכותית מתפשטת בקצב מסחרר לעוד ועוד מגזרים בכלכלה ובחברה, וצפויה לעשות מהפכה בשווקים בתוך זמן קצר. מדינת ישראל תמיד שאפה לעמוד בחזית המדע והפיתוח האנושי, ועם השנים הפכו תעשיות עתירות ידע לקטר המוביל את המשק הישראלי. כעת, בפתחה של המהפכה הבאה, על מדינת ישראל לייצר לתעשייה הישראלית את התנאים להפוך לגורם מוביל בעולם גם בעידן הנוכחי. השאלות הן כמובן כיצד לעשות זאת, ומהם השיקולים שצריכים להנחות את מקבלי ההחלטות בעת גיבוש אסטרטגיה לאומית.

תעשייה משגשגת זקוקה לתנאים מסוימים בכדי להצליח, לרבות תשתיות, תמריצים, וצמצום חסמים רגולטוריים. בעוד יש יתרונות רבים ליישומי בינה מלאכותית, יש באותה הנשימה חוסר ודאות רב, וחשש שפיתוח לא זהיר של הטכנולוגיה עלול לסכן את כולנו כפרטים – את הזכויות והאוטונומיה שלנו, את הביטחון האישי והלאומי שלנו, את יכולתנו להתפרנס, ואולי אפילו את האנושות בכללותה. עובדה זו מצדיקה גישה זהירה והשגחה רגולטורית בפני סיכונים אפשריים.

אם כן, מהי הגישה הנכונה עבור מקבל ההחלטות הישראלי? תשובה מלאה כמובן דורשת דיון מקיף בסוגיות השונות ובשקלול התועלות והעלויות החברתיות של התופעה. אולם נדמה כי מקום טוב להתחיל בו הוא ממבט-על, מנקודה המבקשת תחילה להביט אל היער ולא אל העצים הבודדים. אז הנה עשרה עקרונות מרכזיים להתמודדות עם ההזדמנויות והאתגרים הגלומים בעידן הבינה המלאכותית, מתוך ראייה המבקשת לסייע לתעשייה לצמוח ולהתחרות בשוק העולמי, אגב שמירה על שיקולים חשובים נוספים כמו הגנה על זכויות אדם ומזעור סיכונים בטיחותיים.