אחרי חשיפת ״ישראל היום״ בגין עמודי האינסטגרם של ״ראשון בידור״, בהם מתפרסמים תכנים פוגעניים נגד ילדים, ילדות, נערים ונערות בעיר – היום (שני) המשטרה מאשרת כי נעצר נער בן 15 החשוד שלקח חלק בהפעלת הקבוצה.

בשיתוף יחידה 105 בלהב 433, שוטרי מחוז מרכז עצרו קטין, תושב העיר מודיעין, שהפעיל קבוצה להפצת תכנים מיניים ופוגעניים במרשתת. לפי הודעת המשטרה, שוטרי תחנת מודיעין פתחו בחקירה בסוף השבוע האחרון בעקבות קבלת מאות דיווחים בדבר פרסום תכנים פוגעניים, לרבות אלימים ומיניים, כלפי ילדים ובני נוער באמצעות פלטפורמה ברשת החברתית.

שוטרי התחנה הצליחו לחשוף את זהותו של הקטין, החשוד כמי שייסד ומנהל את הקבוצה, תוך איומים כלפי קטינים אחרים ואפשרות לכל גולש להעלות תכנים פוגעניים. החשוד זומן לחקירה בתחנה בליווי הוריו, בסיומה שוחרר למעצר בית מלא למשך 5 ימים, כאשר בהתאם לממצאים, התיק יועבר לעיון הפרקליטות.

במשטרה מדגישים את החשיבות בדיווח מיידי על כל חשד לפגיעה בקטינים ברשת, ובכלל זה דיווח למוקד 105 הזמין 24/7 למתן תמיכה, הנחיות לפעולה ודיווח מול האפליקציות, וכן טיפול אכיפתי ומשטרתי בהתאם לצורך.

כזכור, פוסט שפרסמה לאחרונה גולשת בת 17 משיכון מזרח בעיר ראשון לציון, בתוך קבוצת פייסבוק של תושבי העיר, חשף תופעה מטרידה למדי: עמוד אינסטגרם אשר נפתח פעם אחר פעם, במטרה להשפיל ילדים, ילדות, נערים ונערות מהאזור – מצליח להפיל עוד ועוד צעירים ברשת הזדונית שנקראית "שיימינג".

"לפני כמה ימים בדיוק נפתח עמוד חדש", סיפרה לראשונה א' בת ה-17, תושבת ראשון לציון, בשיחת טלפון אמש עם "ישראל היום". "כבר הרבה זמן שנפתחים עמודים כאלה, שוב ושוב, ובהם פעם אחר פעם יורדים על ילדים ועושים בהם שמות. זה כולל פרסום תמונות של ילדים מהעיר, סרטונים של מכות או של בנות מתנשקות עם בנים, ילדה עם חולצה מורמת למעלה – וכולם שם מאזור השיכון", אמרה א', על סף דמעות.

אלא שהחוק אינו פותר את המצב ברשת הסבוכה של הסושיאל

״שאלת האחריות אינה פתורה בישראל, מאחר שהמחוקק לא התייחס לנושא – ואין פסיקה של בתי משפט הקובעת אחריות על הפלטפורמה עצמה בגין תכנים ברשתות חברתיות", אמר אמש ד"ר עו"ד דן חי, מומחה לעולמות הפרטיות, הסייבר והתקשורת. "הפסיקה בארץ קובעת תנאי של 'הודעה והצהרה', לפיו, אם דיווחתי לרשת חברתית על 'תוכן גולשים' פוגעני, והפלטפורמה לא הורידה את התוכן הזה – אז בכך ניטלה אחריות על הפלטפורמה בגין אותו תוכן".

האם השינוי יגיע בקרוב?

בשבוע הבא יעלה לוועדת השרים לחקיקה חוק בנושא ״הזכות להישכח״, של חבר הכנסת אלי דלל מהליכוד. החוק נועד לאפשר מחיקה או עדכון של מידע פוגעני ברשת, דבר שעדיין לא מוסדר בחוק הישראלי.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2022 מצא כי ילדים בישראל חשופים בגילאים צעירים מאוד לתכנים קשים, ולכן ישנה עלייה בפגיעות המיניות ברשת ובחיקוי התכנים. במקביל, לפי עמותת "לוקחים אחריות", ב-2023 הזהירו אנשי מקצוע מחשיפה לזוועות המלחמה ולתכני אלימות קשה הגורמת לטראומה משנית, אך עדיין כ-73% מהילדים נחשפים "בטעות" לתכנים קשים.

לאחר חשיפת פרשת "ראשון בידור" ב"ישראל היום", "המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת" פרסם היום הודעה בתפוצה רחבה בנושא: "בסוף השבוע האחרון התקבלו במוקד 105 במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מאות דיווחים אודות פרסום תכנים פוגעניים – אלימים ומיניים כלפי ילדים ובני נוער ב'עמודי בידור' ברשתות החברתיות. אנו עדים לכך שמנהלי העמודים מעודדים ומאפשרים העלאת תמונות וסרטונים מיניים וכתיבת פוסטים אלימים ופוגעניים כנגד ילדים ובני נוער, המתפרסמים באנונימיות", כך נכתב.

"חשוב להבהיר, כי מדובר בתכנים קשים שפרסומם מהווה עבירה פלילית חמורה שהעונש לצידה הוא עד 5 שנות מאסר. חשוב להבין, כי הליך פלילי חקירתי-אכיפתי אורך זמן וכי האחריות על הפגיעה היא גם של מנהלי העמודים ולא רק של מפרסמי התוכן. במוקד 105 פועלים באמצעות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להסרת התכנים אל מול האפליקציות ואל מול חברת META בהן מופצים הפרסומים. במקביל, נפתח טיפול משטרתי-אכיפתי במקרים המתאימים".

ד״ר טל מימרן, חוקר ומרצה למשפט וטכנולוגיה ועמית מחקר בכיר במכון תכלית: ״המקרה הקשה שנחשף רק ממחיש עד כמה קיים צורך דחוף בהסדרה של הזכות להישכח בישראל, ובפרט עבור ילדים ובני נוער. גם כאשר מתבצעת פעילות אכיפה חיונית, כפי שקרה כאן – הפגיעות הדיגיטליות מותירות עקבות קבועים ברשת שעלולים לרדוף את הקורבנות לאורך שנים".

לדבריו: "הצעת החוק של חברי הכנסת אלי דלל ומיכל שיר שהונחו על שולחן הכנסת לאחרונה ועתידות לעלות לוועדת שרים לחקיקה עם כנס הקיץ הקרוב, מבקשות לאפשר לקטינים למחוק תכנים פוגעניים אודותיהם בצורה נגישה ומהירה, ולחזק את הכלים העומדים לרשותם של גופים מצוינים כמו מטה 105 לטפל בתופעה של שמיינינג ובריונות ברשת, התופסת תאוצה בתקופה האחרונה ואנו עדים להשלכותיה הכואבות. זו לא פריבילגיה – זו זכות בסיסית, המאפשרת לילדים שנפגעו ברשת להתחיל מחדש ולשלוט בסיפור חייהם הדיגיטלי״.