כ-40% מהמשיבים סבורים כי יש לחזק את הרכיב הדמוקרטי של מדינת ישראל, אל מול כ-32% שסבורים כי יש לחזק את הרכיב היהודי. 21% סבורים כי יש להשאיר את האיזון כפי שהוא קיים היום.

59% מהמשיבים סבורים כי הקיטוב הפנימי בחברה הישראלית הוא האיום המשמעותי ביותר היום על מדינת ישראל.

51% מהמשיבים סבורים כי על שר המשפטים יריב לוין, להכיר בנשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית.

כשליש מהמשיבים מסכימים עם קריאתו של שר המשפטים יריב לוין להשלמת החקיקה המשפטית, לעומת מחצית מהציבור שאינם מסכימים עם קריאתו.

כ-55% מהמשיבים סומכים על ראש השב"כ הנכנס, דוד זיני.

הגורמים המרכזיים שמשפיע על מידת האמון או אי האמון בראש השב"כ הנכנס הם ניסיונו הביטחוני (24%), החשש לאור תצהירי בר לבג"ץ שהמינוי נעשה כדי להבטיח נאמנות לראש הממשלה ולא לחוק השב"כ (20%), והרקע האידיאולוגי-דתי שלו (13%). 19% השיבו שהם אינם יודעים.

כעת, כשהחטופים חזרו והמלחמה לקראת סיום, הנושאים שצריכים להיות בראש סדר היום הלאומי הם יוקר המחיה (22%), חקירת אירועי השבעה באוקטובר (20%) והפילוג בעם (19%).

62% מהמשיבים סבורים כי קואליציה רחבה המייצגת חלקים גדולים מהחברה הישראלית תהיה טובה יותר למדינת ישראל.

36% סבורים כי כולם אחראים באופן שווה לקיטוב בין הקבוצות השונות במדינה, לעומת 31% שסבורים כי השמאל אחראי לכך, ו-27% שסבורים שהימין אחראי לכך.

58% לא מאמינים לאמירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך ש"זה הזמן להנמיך את גובה הלהבות… אפשר וצריך לדון במחלוקות אבל לעשות זאת בענייניות", לעומת 34% שמאמינים לאמירה זו.

40% השיבו כי הם סומכים על היועצת המשפטית לממשלה, לעומת 55% שאינם.

52% השיבו כי הם סומכים על מבקר המדינה, לעומת 37% שאינם.

82% השיבו כי הם סומכים על המוסד, לעומת 14% שאינם.

70% השיבו כי הם סומכים על שירות הביטחון הכללי, לעומת 26% שאינם.

43% השיבו כי הם סומכים על משטרה, לעומת 55% שאינם.

46% השיבו כי הם סומכים על נשיא המדינה, לעומת 48% שאינם.

81% השיבו כי הם סומכים על צה"ל, לעומת 18% שאינם.

76% השיבו כי הם אינם סומכים על המפלגות, לעומת 17% שסומכים.

36% השיבו כי הם סומכים על השירות הציבורי, לעומת 52% שאינם.

47% השיבו כי הם סומכים על בית המשפט העליון, לעומת 50% שאינם.

32% השיבו כי הם סומכים על הממשלה, לעומת 65% שאינם.

28% השיבו כי הם סומכים על הכנסת, לעומת 69% שאינם.

55% השיבו שהם סומכים על הרשויות המקומיות, לעומת 35% שאינם.

30% סבורים כי יש לבטל את הפטור מגיוס ולהטיל סנקציות כלכליות ואישיות על מי שלא מתגייס, 28% סבורים כי יש לייצר מנגנון המאפשר לתלמידים חכמים מצטיינים במספר מוגבל לא להתגייס ולגייס את כל השאר, ו-20% סבורים כי יש לייצר חוק מוסכם יחד עם הנהגת החברה החרדית שיפטור מגיוס את רוב החבה החרדית למעט מכסות של כמה אלפים.

64% מסכימים כי כל ישראלי צריך לשרת במדינת ישראל – יהודים וערבים, לכן יש להגיע למתווה מוסכם עם הנהגת החברה הערבית וליצור מסלולי שירות מותאמים עבורם.

29% סבורים כי כל צעירי החברה הערבית צריכים להתגייס למסלולים שגובשו במתווה מוסכם עם הנהגת החברה הערבית, 28% סבורים כי כל צעירי החברה הערבית צריכים להתגייס לשירות מותאם ויש להטיל סנקציות על מי שלא מתגייס, ו-16% סבורים כי יש לאפשר לכל צעירי החברה הערבית שרוצים להתגייס – לעשות זאת. 21% השיבו שאינם יודעים.

48% השיבו כי הם חוששים במידה כזו או אחרת מפני ניסיונות לדחיית מועד הבחירות או שיבושן, לעומת 46% שהשיבו כי הם אינם חוששים מתרחיש שכזה.

49% סבורים כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק הקיים במינוי נשיא בית המשפט העליון, 27% סבורים כי יש להקים ועדת חקירה מיוחדת שתמונה בחקיקה מיוחדת בכנסת ו-12% סבורים כי יש להקים ועדת חקירה ממשלתית במינוי הממשלה. 13% השיבו כי אינם יודעים.

58% השיבו כי הם נגד החלטת הממשלה לשינוי שם המלחמה ל'מלחמת התקומה', לעומת 20% שהשיבו כי הם בעד החלטה זו. 22% השיבו שאינם יודעים.

54% השיבו כי היו מצביעים בעד אישור מתווה עשרים הנקודות של הנשיא טראמפ, לעומת 11% שהשיבו כי היו מצביעים נגד החלטה זו. 35% השיבו כי אינם יודעים.

41% סבורים כי נתניהו וטראמפ תכננו ביחד את המהלכים שאפשרו את חתימת הסכם הפסקת האש, 39% סבורים כי נתניהו נכנע ללחץ האמריקאי ופעל בניגוד להבטחותיו ומדיניותו, ו-9% סבורים כי נתניהו תמרן את הנשיא טראמפ וגרם לו להפעיל לחץ על המדינות המתווכות כדי להשיג את מטרותיו ומדיניותו. 12% השיבו שאינם יודעים.

67% סבורים כי הסכם הפסקת האש הוא הטוב ביותר שניתן היה להשיג במציאות הנוכחית אבל הוא רחוק מהכרעת חמאס, 17% סבורים כי לא הושגה הכרעת חמאס ולכן ההסכם הוא כישלון של הממשלה, ו-5% סבורים כי הושגו מטרות המלחמה. 11% השיבו כי אינם יודעים.

58% מעדיפים את המשך הלחימה עד להכרעה מלאה ומיטוט שלטון חמאס, גם במחיר של וויתור על הסדר אזורי הכולל הרחבת מעגל הסכמי השלום, לעומת 43% שמעדיפים הסדר אזורי הכולל הרחבת מעגל הסכמי השלום, גם במחיר המשך קיומו של שלטון חמאס ברצועת עזה.

54% מעדיפים הסדר אזורי והרחבת מעגל הסכמי השלום בתמורת להעמקת הדיאלוג המדיני עם הפלסטינים, לעומת 46% שמעדיפים הימנעות מדיאלוג מדיני עם הפלסטינים גם במחיר של וויתור על הסדר אזורי והרחבת מעגל הסכמי השלום.

51% מעדיפים את חיזוק היחסים עם ממשל טראמפ והמשך הסיוע הביטחוני והמדיני מצד ארה"ב לישראל, גם במחיר של פשרות מדיניות והיעדר הכרעה מול הפלסטינים, לעומת 50% שמעדיפים שמירה נחושה על קווים אדומים ביטחוניים מול הפלסטינים, גם במחיר מתחים ומחלוקות עם ממשל טראמפ ופגיעה בתמיכה האמריקאית בישראל.

63% מסכימים עם כך שמציאות של מדינה אחת בין הירדן לים בה חיים ישראלים ופלסטינים מסכנת את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

50% מסכימים שהקיפאון המדיני בסוגיה הפלסטינית פוגע במעמדה הבינלאומי של ישראל גם בקרב בעלות בריתה ובנוסף, פוגע בתהליכי הנורמליזציה עם מדינות ערביות פרגמטיות.

69% מסכימים שפעולות אלימות של נוער גבעות כלפי פלסטינים או כלפי צה"ל פוגעות בביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

46% מסכימים שיש הבדל ברור בין גושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון לבין מאחזים בלתי חוקיים וחוות בעומק השטח, ויש לטפל בהם במדיניות שונה.

55% לא מסכימים שיש הבדל מהותי בין חמאס שהוא ארגון טרור שפתח במלחמה נגד ישראל לבין רשויות שלטון פלסטיניות שתפקידן ניהול החיים האזרחיים.

50% מסכימים שאם מדינת ישראל תחיל ריבונות באופן חד צדדי בשטחי יהודה ושומרון ותהיה אחראית ישירה על האוכלוסייה הפלסטינית היא תסכן בכך את ביטחונה ואת אופייה היהודי והדמוקרטי.

67% השיבו שאינם מרוצים במידה כזו או אחרת מתפקוד שרי הממשלה הנוכחית, לעומת 28% שהשיבו שהם מרוצים מתפקודם.

54% השיבו שאינם מרוצים במידה כזו או אחרת מתפקודו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, לעומת 44% שהשיבו שהם מרוצים מתפקודו.