אסון השבעה באוקטובר גבה מחיר כבד, לקורבנות, למשפחותיהם, למערך הצבאי וכן מבחינה לאומית המחיר הכבד הורגש. למרות שנשים נטלו וממשיכות ליטול חלק משמעותי בלחימה, התחוור לנו כי נשים עדיין מוחרגות ממוקדי קבלת החלטות בדבר ניהול הלחימה במדינת ישראל. הכללת נקודת מבט מגוונת מגדרית נחוצה להתמודדות מיטיבה עם סכסוכים וגם בעת קידום הסכמי שלום – לא רק בשביל הערך של ייצוג הולם, אלא בשביל שקלול החוויות המגדריות הכרוכות בתקופת לחימה – מההשתתפות המשמעותית של נשים בלחימה, וכן בעקבות האלימות המגדרית המופעלת כנגד קרבנות, וכל מה שבין לבין. כיצד יכול להיות שנשים טובות מספיק בשביל להילחם בחזית, אך אין להן מקום בחדר מקבלי ההחלטות? מה ניתן לעשות בכדי לקדם שילוב מגדרי משמעותי יותר, מה תהיה ההשפעה שלו על תוצאות המלחמה וכל הסכם שעלול להיחתם לאחריה? עו"ד עדן פרבר וד"ר טל מימרן עונים על השאלות.