נציב שירות המדינה, העומד בראש נציבות שירות המדינה – המערך האחראי על ניהול ההון האנושי בשירות הציבורי בישראל, ממלא תפקיד בעל השפעה מכרעת על תפקוד הרשות המבצעת ועל השירות הניתן לאזרחי המדינה. למרות מרכזיותו של התפקיד, הליך מינויו לא הוסדר באופן קבוע לאורך השנים, ולרוב נקבע אד-הוק לקראת כל מינוי. היעדר הסדרה זו, לצד מחלוקות חוזרות ונשנות סביב איוש המשרה, הגיעו לשיא בהתפתחויות שאירעו בשנים 2025-2024, והובילו להתערבות משמעותית של בית המשפט העליון בהליך המינוי. בפסק דין מכונן ממאי 2025, קבע בג"ץ כי יש לעגן מנגנון מינוי קבוע ותחרותי לתפקיד נציב שירות המדינה, ובכך שינה את פני הדברים ופתח פרק חדש בסוגיה רבת שנים זו (בג"ץ 37830-08-24 מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה נ' ממשלת ישראל (אר"ש, 12.5.2025) (להלן: עניין ברנדייס). נייר זה יסקור את תפקידו של נציב שירות המדינה, את ההתפתחות ההיסטורית של הליכי מינויו, את השתלשלות האירועים שהובילה לפסק הדין האחרון, ואת עיקרי הכרעת בית המשפט והשלכותיה.