top of page
  • מקור ראשון

יש מגזר ציבורי שעובד, הוא רק צריך סיוע

זהו הסיפור של השירות הציבורי במלחמה הנוכחית: הכוונות טובות, המענים קיימים ומרגע שנכנס גורם שלא תופס את מקומו, אלא מסייע לו, החלה עבודה יעילה ומהירה לגיבוש פתרון

מאת גל גולן

מקור ראשון | 09.11.2023


השבת השחורה של השביעי באוקטובר, הינה קו פרשת המים של מדינת ישראל ואזרחיה. המתקפה האכזרית, הנפשעת, והמפתיעה של מחבלי החמאס על אזרחי ישראל בעוטף עזה, הכניסה את המדינה כולה לסחרור. לצד מאמצי המערכת הביטחונית להחזיר לידיה את השליטה בניהול האירוע בחזית הלחימה, הושמעה ביקורת ציבורית רבה על כך שמשרדי הממשלה והמגזר הציבורי, שנמצאים במשבר ניהולי ותפקודי עוד לפני המלחמה, מנסים להצטרף למגזר השלישי בניהול האירוע בעורף.


המציאות התקדימית החדשה שנוצרה, דרשה ממשרדי הממשלה לבצע התאמות רבות, בירוקרטיות, תקציביות, ותפישתיות כאחד, במטרה ליישר קו ולהצטרף ללקיחת האחריות ולניהול החזית העורפית של המלחמה. זה לא סוד שהשירות הציבורי בישראל חולה והסיבות לכך רבות, עשור במהלכו הטובים הלכו להיי-טק ולא למשרדי הממשלה. השביעי באוקטובר פוגש מגזר ציבורי בנקודת שפל מזה שנים רבות, לאחר פיצול משרדים ותחומי אחריות, פוליטיזציה של מינויי בכירים בדרג ניהולי, חמש שנים של חוסר יציבות פוליטית ותהליך ארוך של שחיקה בתפקוד ובעיקר באמון שבין נותני השירות של המדינה לאזרחיה.


זוהי אינה גזירת גורל, המלחמה הזו תשנה את המשוואה ותייצר משקל ציבורי שיתמוך בטענתנו והיא, שהטובים לשירות הציבורי. אבל בינתיים, חשוב לדעת שהשירות הציבורי עשה ועושה עבודה טובה הרבה יותר ממה שמצליח לחצות את סף הרעש הציבורי. המלחמה נגעה בעקב האכילס המשמעותי ביותר של השירות הציבורי והוא עבודה ושיתוף פעולה בין המשרדים השונים. השבת השחורה הובילה לשורה של אתגרים שכל אחד מהם בנפרד היה אתגר מספיק גדול גם עבור מדינה עם שירות ציבורי בריא, אבל וזה אבל גדול, מהר מאוד נמצאו הכלים להתגבר על חוסר הניסיון בעבודה בינמשרדית יעילה, זאת תודות לכוונות טובות ומחויבות שבשיאה.

 

לקריאה נוספת:




 
אחד האתגרים היה ההבנה שקיים כשל באיתור נקודות עיוורון ופערים בשטח, בין משרדי הממשלה לחברה האזרחית, ובינם לבין משרדים אחרים, והצפתו למשרדי הממשלה במטרה לפתור בעיות ולשחרר חסמים בירוקרטיים. הרעיון הוא שגופי חברה אזרחית, לא חייבים רק להחליף את הגורמים הממשלתיים ולהיכנס לוואקום שהותירו, אלא גם לסייע להם לעשות שימוש בכלים שקיימים ברשותם. כך למשל, כבר בימים הראשונים למלחמה, זיהינו בשטח חסמים שעלו בהקשר של שימוש במזומן בעמותות, שהן כאמור היו הראשונות לסייע במענים לציבור. בכל הנוגע לעמותות, השימוש במזומן נמצא תחת מגבלות רבות מכוח חוק, וברגעי המשבר חסם את עבודתם. קיבלנו בקשות מהשטח לסייע בפתרון הבעיה והצלחנו לנתב לגורמים הממשלתיים, כמו ראשת רשות התאגידים, שפעלו לסיוע מיידי ומהיר שהוריד את החסמים וסייעו לעמותות לפעול.

דוגמה נוספת היא עדויות ושאלות שהחלו לעלות בעקבות פשעי אלימות מינית במסגרת המתקפה הנפשעת ואופן הטיפול בקורבנות ששרדו. ברור שבמקרים האלו נדרש שירות ממשלתי שונה מהקיים היום, דרוש נוהל הכרה אחר בביטוח הלאומי, ללא חובת הגשת ניירת ותביעות, דרושה עובדת סוציאלית שתהיה הראשונה והאחרונה המלווה פניות ככל שיגיעו, דרושים מענים טיפוליים שונים ממשרדי הרווחה והבריאות. את הפער הזה תיווכנו למשל"ט הלאומי, משרד הרווחה והביטוח הלאומי ובליווי מקצועי צמוד של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, בתהליך שלקח עשרה ימים עבדו משרדי הממשלה, יחד ובנפרד, בכדי להבטיח שהמענה לפשעים נגד האנושות שבוצעו יקבלו מענה יעיל ורגיש.


זהו הסיפור של השירות הציבורי במלחמה הנוכחית, הכוונות טובות, המענים קיימים ומרגע שנכנס גורם שלא תופס את מקומו, אלא מסייע לו, החלה עבודה יעילה ומהירה לגיבוש פתרון.


כמסקנה לעתיד, טוב יעשה השירות הציבורי אם ישפר את הקשר עם השטח ואת היכולת להקשיב לאתגרים שעולים משם. לדעת לנתב לגורם המוסמך ולשיתוף פעולה בין המשרדים. אלו מסקנות חשובות כבר כעת, כי מתישהוא המתנדבים הרבים יחזרו הביתה והשירות הציבורי יצטרך לתפוס את מקומם בחזרה.




גל גולן

מנהלת המדיניות הציבורית במכון תַּכְלִית למדיניות ישראלית.




Comentarios


bottom of page