ממצאי סקר שנערך " על ידי "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר בשיתוף פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4All.co.il.
הסקר נערך ב-21-18 ביוני 2024 וענו עליו 1001 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 3.7%.
מלבד שאלת ההצבעה במצב הקיים הוצגו בסקר ארבעה תסריטים של מפלגות חדשות אפשריות לקראת בחירות עתידיות. לנוכח זאת פוצל הסקר בשלב התסריטים לשניים כך שעל כל תסריט ענו כ-500 משיבים. שני תתי המדגם היו זהים במאפייניהם.
עיקרי הממצאים:
על פי תוצאות הסקר הנוכחי מפלגות המחנה הממלכתי עם 24 מנדטים והליכוד עם 23 נמצאות למעשה במצב של שוויון אלקטורלי. ישראל ביתנו עם 14 מנדטים בצד אחד ועוצמה יהודית עם 10 מנדטים מנגד, הן המפלגות שהתחזקו יותר מהאחרות בחודשים האחרונים.
בסך הכל לא יכולה האופוזיציה הנוכחית עם 58 מנדטים להקים ממשלה חלופית בלי להיעזר מחברי כנסת מהקואליציה או במפלגה ערבית כל שהיא.
בחלוקה בין שמאל וימין נמצא רוב הציבור הישראלי בימין (43%) או במרכז (43%) כשרק מיעוט קטן של 9% מגדירים עצמם כשמאל (4% מסרבים להגדיר). בקרב משיבים יהודים הרוב המוחלט הם בימין (50%) או במרכז (45%) ורק 3% בשמאל לעומתם, כמחצית מהערבים (46%) מגדירים עצמם בשמאל (33% במרכז, 3% בימין ו-19% מסרבים).
החלוקה בולטת מאוד בין מי שמתכוונים להצביע למפלגות הקואליציה הנוכחית (78% מהם מגדירים עצמם בימין) לבין מצביעי מפלגות האופוזיציה (68% מהם – מרכז). כך גם לפי הגדרה דתית (יהודים בלבד): רוב החילונים הגדירו עצמם במרכז (59%) בעוד שרוב מוחלט (75%) של הדתיים והחרדים כאחד הגדירו עצמם כאנשי ימין. המסורתיים נטו ברובם לימין אם כי במידה מתונה יותר (55% ימין ו-43% מרכז).
משתתפי הסקר סבורים שצריך לחזק את הרכיב הדמוקרטי של המדינה (40%) בשיעור גבוה יותר מאלו שחושבים שצריך לחזק דווקא את הרכיב היהודי שבה (31%). עוד 21% סבורים שצריך לשמור על האיזון הקיים ו-8% אינם יודעים.
חיזוק הרכיב הדמוקרטי בלט יחסית בקרב משיבים ערבים (65%), אנשי מרכז (58%) ושמאל (84%), מצביעי מפלגות האופוזיציה (67%) או המפלגות הערביות (75%) ומשיבים חילונים (58%).
חיזוק הרכיב היהודי בלט יחסית בקרב אנשי ימין (57%), מצביעי מפלגות הקואליציה (68%), דתיים (57%) ובמיוחד חרדים (88%).
מסורתיים ענו במידה דומה למדי שיש צורך לחזק את המרכיב היהודי (36%) או לשמור על האיזון (31%) ו-26% מהם ביקשו לחזק את הרכיב הדמוקרטי של המדינה.
בשלב שני הוצגו למשיבים ארבעה תסריטים שונים של הרכבי מפלגות שעשויות להתמודד בבחירות הקרובות. בשל ריבוי התסריטים פוצל הסקר לשני מדגמים מקבילים שבכל אחד מהם הוצגו שני תסריטים. בסך הכל ענו על כל תסריט כ-500 משיבים.
מפלגה חדשה בראשות נפתלי בנט צפויה על פי הסקר לקבל 22 מנדטים. רובם מגיעים ממתלבטים (כ- מנדטים) וכן ממצביעי המחנה הממלכתי (כ-6), ישראל ביתנו (3) או הימין הממלכתי (2). מפלגת בנט הופכת על פי התסריט ללשון מאזניים שביכולתה להעניק את רוב או למפלגות הקואליציה הנוכחית (46+22=68) אלו לאופוזיציה, ללא המפלגות הערביות (43+22=65).
מצביעי בנט מתאפיינים בשיעורים גבוהים יחסית של מסורתיים (42%), בעלי הכנסה גבוהה (39%), השכלה אקדמית (51%), תושבי מחוז המרכז (29%), מי שמגדירים עצמם כאנשי מרכז (66%) ורובם המוחלט מתכוונים להצביע למפלגות האופוזיציה הנוכחית (90%).
איחוד של נפתלי בנט עם ישראל ביתנו מניב על פי הסקר 25 מנדטים, פחות באופן משמעותי מאשר ריצה נפרדת בתסריט קודם (22 לבנט + 11 לישראל ביתנו = 33). רק 9 מתוך 14 המנדטים של ליברמן נשארים במפלגה המאוחדת, השאר באים ברובם מהמחנה הממלכתי (5) או ממתלבטים (6). שילוב של המפלגה המאוחדת עם האופוזיציה (35 מנדטים) מניב 60 מנדטים שאינם מאפשרים לבדם הקמת ממשלה חליפית.
מצביעי בנט-ליברמן מתאפיינים בשיעורים גבוהים יחסית של גברים (56%), חילונים (51%) ומסורתיים (42%), בעלי הכנסה גבוהה (39%), השכלה אקדמאית (54%), מתגוררים במחוז המרכז (29%), אנשי מרכז (66%) ומצביעי מפלגות הקואליציה (93%).
במידה ונפתלי בנט היה מצטרף למחנה הממלכתי של בני גנץ, היתה המפלגה המשולבת מקבלת 28 מנדטים. רובם (כ-15) מהמחנה הממלכתי עצמו, עוד 6 מנדטים ממתלבטים והשאר ממפלגות אחרות. גם בתסריט שכזה מגיעה האופוזיציה לסך כולל של 60 מנדטים שאינם מאפשרים הקמת ממשלה ללא מפלגות נוספות.
מצביעי השילוב בין בנט לגנץ מאופיינים בשיעורים גבוהים יחסית של בני 60 ומעלה (30%), חילונים (60%), בעלי הכנסה גבוהה (46%), מתגוררים במרכז (31%), מגדירים עצמם כמרכז פוליטי (75%) ומצביעים כמעט כולם (98%) למפלגות האופוזיציה הנוכחית.
בתסריט אחרון הצגנו מצב שבו מתמודדות שתי מפלגות חדשות: מפלגה בראשות נפתלי בנט ומפלגה משותפת בשם "העתיד הישראלי" – איחוד של בני גנץ ויאיר לפיד.
במצב כזה היתה מפלגת העתיד הישראלי מקבלת 25 מנדטים ואילו נפתלי בנט היה גורף 17. רוב מצביעי העתיד הישראלי באים ממי שמתכוונים להצביע למחנה הממלכתי (12 מנדטים) או ליש עתיד (8 מנדטים). צרוף של בנט והמפלגה החדשה עם שאר מפלגות האופוזיציה הנוכחית מניב 61 מנדטים ומאפשר הקמת קואליציה חלופית צרה.
מצביעי מפלגת "העתיד הישראלי" מאופיינים בשיעורים גבוהים במיוחד של בני 60 ומעלה (50%), חילונים (67%), בעלי הכנסה גבוהה (41%), אנשי מרכז (81%) וכולם למעשה (99%) מגיעים ממצביעי האופוזיציה הנוכחית.
Comments